כולנו בלחץ. כולנו בחוסר ודאות מפני הבאות, ואצל רובנו המוחלט השגרה מופרת וזה רק כשמדברים על העורף, וכמובן. כל אלה עלולים לגרום להופעתן של מחלות מעי דלקתיות, שלא לדבר על הלוחמים שנמצאים בשטח.
מדובר בקרוהן וקוליטיס כיבית, מחלות כרוניות שהסיבה להופעתן אינה ברורה אבל קשורה בנטייה מסוימת, הפרעה בתפקוד של מערכת החיסון בחלל של מערכת העיכול וחשיפה לגורמים סביבתיים שונים (למשל מזון מעובד ומתועש, מזון לא מותאם למאפיינים ספציפיים של המחלה, חשיפה לתרופות שונות, עישון, סטרס ועוד).
על פי הערכות, בישראל ישנם כ-60 אלף חולים ומספר החולים נמצא בעלייה מתמשכת. מחלות המעי הדלקתיות משפיעות בעיקר על מערכת העיכול ומתבטאות במגוון רחב של תסמינים, הטיפוסיים ביותר הם כאב בטן ושלשול. במקרים רבים יכולים להופיע עוד מגוון של תסמינים כמו הפרעות של התרוקנות (החל מעצירות והתרוקנות חלקית/תת שלמה וכלה בדחיפות, תכיפות ואפילו אובדן שליטה על סוגרים), צרבת, הקאות, חום, ירידה בתאבון, וירידת משקל לא מבוקרת.
לעיתים המחלות מערבות גם מערכות גוף נוספות, אז ייתכנו נגעים על פני העור, כאבים במפרקים, אפטות בחלל הפה, דלקתיות של אזור פי הטבעת ועוד. האופי הכרוני של המחלות ובעיקר מצבים ממושכים של התלקחויות או תסמינים בלתי נשלטים באופן מספק, יכולים להשפיע באופן שלילי על מצב הרוח ועל התפקוד היומיומי של המטופלים. באופן זה, עלול להיווצר מעגל קסמים שלילי בו המצב הרגשי נפשי משפיע ומושפע מהתסמינים הגופניים, במעגליות בלתי פוסקת.
מהן דרכי הטיפול?
הטיפול במחלות המעי הדלקתיות מכוון לשליטה בדלקת, לרוב באמצעות תרופות ייעודיות (מגוון של תרופות המותאמות לפי אופי המחלה הספציפי). עם זאת, עבור מטופלים רבים יש חשיבות רבה למעטפת רב תחומית שעשויה לתרום משמעותית להגעה לשליטה מרבית/אופטימלית במחלה ובמגוון השפעותיה על משורי החיים.
ד"ר הנית ינאיצילום: אלבום פרטיהצוות הרב-תחומי מורכב מרופאים מומחים, אחיות ייעודיות, דיאטנים קליניים, פסיכולוגים רפואיים, עובדים סוציאליים קליניים אשר מאפשרים מתן טיפול שלם שמשלב מספר אסטרטגיות במקביל ומקדם את האפשרות להשיג רגיעה במחלה (בתקווה רגיעה/הפוגה מלאה) - מצב שבו המטופלים מרגישים טוב, ללא כל תסמינים, ללא עדות לדלקת בבדיקות המעבדה, ללא אנמיה או חסרים מטבוליים, ובבדיקות העזר (הדמיה ו/או אנדוסקופיה) המעי שהיה מלכתחילה מודלק יראה תקין (או כמעט תקין) והמטופל חוזר לתפקוד מלא כפי שהוא מגדיר תפקוד מלא. אחרי שמושגת רגיעה/הפוגה חשוב לשמר אותה באופן יציב ולאורך זמן, דבר שבדרך כלל דורש הקפדה על הטיפול (בעיקר תרופתי), תוך ידיעה כי לא תמיד ניתן יהיה למנוע הופעת התלקחות.
"מחקרים עדכניים מצביעים על קשר הדוק בין מצבים נפשיים ותופעות גופניות ובפרט השפעתו השלילית של סטרס מתמשך על הפגיעות הגופנית"
כיצד משפיעים מצבי דחק על המטופלים?
התלקחויות של מחלות המעי הדלקתיות קשורות במגוון גורמים ביניהם הפסקות טיפול, אי-סדירות הרצף הטיפולי, טיפול שאינו יעיל, תזונה לקויה, מצבי דחק (סטרס) ועוד. אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, יצרו מתח, דאגה וחרדה אצל כולנו, מטופלים ומטפלים כאחד, כולנו מגיבים ומושפעים מהמצב בארץ. האובדן, המשך הלחימה, אי הוודאות, ותחושת אובדן השליטה והביטחון הבסיסי, מייצרים מצב של סטרס מתמשך.
מחקרים עדכניים מצביעים על קשר הדוק בין מצבים נפשיים ותופעות גופניות ובפרט השפעתו השלילית של סטרס מתמשך על הפגיעות הגופנית. כאן חשוב להבחין בין מצבים של התלקחות המחלה, מול מצבים בהם יש תסמינים "מתחקים" שעלולים להרגיש כמו החמרה אך אינם מלווים בדלקת פעילה ומבטאים הפרעה תפקודית שיכולה להיות מושרת ממצב של מצוקה רגשית שמתבטאת בגוף. על מנת להבדיל בין המצבים הללו יש לעבור הערכה רפואית ולהתאים את ההתערבות הטיפולית בהתאם לממצאים.
כיצד ניתן לסייע ולמנוע החמרה?
אמנם מול האירועים החיצוניים והמתח הרב שהמלחמה מייצרת, האמצעים שלנו דלים, אך ניתן להשפיע על התגובתיות שלנו אליהם ולפעול בדרכים שונות להשגת איזון ורגיעה נפשית. ראשית, גם בתנאי מלחמה, חשוב לייצר שגרה. שגרה מייצרת תחושת המשכיות, רצף וביטחון ובכך מאפשרת להתמודד טוב יותר במצבי אי ודאות וחוסר שליטה. השגרה, עבור החולה הכרוני, היא בראש ובראשונה שגרת הטיפול הרפואי.
יש לעיתים תחושה, בעיקר כשיש הפוגה במחלה, שאפשר להניח את הטיפול במחלה on hold (מצב המתנה), שאין שום דבר דחוף ושהכול מתגמד מול המלחמה והמצב בארץ. נוסף על כך, החשש מאזעקות וטילים, מעמיד כל יציאה או נסיעה בספק האם היא הכרחית. אך ההיפך הוא הנכון. הקפדה על הטיפול התרופתי הקבוע, המעקבים הרפואיים וכן תשומת לב לשינויים החלים סביב רמת המתח שעולה תאפשר שימור ההפוגה ומניעת החמרה.
כמו כן, חשוב להקפיד על תזונה נכונה, שעות שינה קבועות ופעילות גופנית. כל אלה יבטיחו את הסנכרון הטבעי של הגוף. שגרה נפשית וחברתית חשובה לא פחות. המצב הנפשי של רבים מאתנו לא במיטבו בתקופה האחרונה ולכן יש למצוא דרכים יעילות להפגת המתח, ביניהן טכניקות ויסות עצמי והרגעה כגון נשימות, הרפיה, מדיטציה, פעילות בתנועה. מפגשים עם דמויות משמעותיות, שיתופים ותמיכה חברתית ומשפחתית ידועים כמפחיתי מתח ומגבירי ביטחון. חיזוק תחושת החוסן הנפשי נוצרת גם דרך פעילויות התנדבותיות או בכלל עשייה הנותנת תחושת משמעות, ניהול ובחירה חופשית.
לסיום, אם מעבר למצב הדחק הנפשי/רגשי קיים חשש להחמרה במחלה הבסיסית, יש לפנות לצוותים המטפלים בהקדם האפשרי, להתייעץ לגבי התלונות/תסמינים ובמידת הצורך לבצע בירור מהיר ולהתאים טיפול. הצוותים הרפואיים ברוב המקומות זמינים עבור המטופלים ויוכלו לתת מענה מהיר ומכוון, בין אם תגבור של טיפול אנטי דלקתי, טיפול תסמיני או הכוונה לטפול רגשי אצל אנשי המקצוע לפי המצב של כל אחד או אחת.
- לייעוץ והכוונה למספר קו החם של העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס - 03-7441391, ימים א'-ה' 22:00-19:00. למידע ושירותי תמיכה נוספים כנסו לאתר העמותה.
ד"ר הנית ינאי, מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין, יו"ר החוג למחלות מעי דלקתיות, האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה
