דיווח ראשון על מוות מאבעבועות הקוף, המחלה שממשיכה להתפשט בעולם: ניגריה מעדכנת כי אדם שנדבק בנגיף מת מהמחלה. זהו מקרה התמותה הראשון המדווח מאז שהנגיף התפשט מחוץ לאפריקה.
עוד על אבעבועות הקוף:
על פי הידוע, לנגיף שני זנים פעילים – זן קונגו הקטלני יותר, שנפוץ באפריקה ולא התפשט מחוץ ליבשת, עם שיעור תמותה של 10%; וזן מערב אפריקה שהתפשט לאירופה והגיע גם לישראל, עם שיעור תמותה של 3.6%.
בסוף השבוע האחרון קיים ארגון הבריאות העולמי ישיבות אינטנסיביות על רקע הדאגה מההתפשטות המהירה של המחלה: עד כה דווח על לפחות 257 מקרים, שניים מהם גם בישראל. על פי הערכת הארגון, הנגיף החל להתפשט כבר זמן מה, דרך חולים אסימפטומטיים, שאינם מודעים לכך שנדבקו.
ארגון הבריאות העולמי קרא למדינות העולם לעקוב באדיקות אחר התפשטות הנגיף כדי למגר אותו. משרד הבריאות כבר העביר עדכון לרופאים בישראל, בהתאם להנחיות הארגון, כי בכל מקרה חשוד, בעיקר מי ששבו מחו"ל וסובלים מחום גבוה, עייפות ונגעים עוריים – יש להורות על בידוד מיידי לאחר בדיקות של נגעי העור.
מדינות אחדות, ביניהן בריטניה וארה"ב, כבר החלו להצטייד בחיסון נגד אבעבועות הקוף. החיסון יועד תחילה לנגיף האבעבועות השחורות, שכבר הוכחד, ונמצא יעיל גם נגד נגיף אבעבועות הקוף. גורם בכיר במשרד הבריאות מסר כי גם בישראל נערכים להזמנת מנות חיסון שיינתנו לצוותי בריאות וכוחות הביטחון, וייתכן שגם לקבוצות אוכלוסייה אחרות.
עד כמה המחלה מסוכנת?
אבעבועות הקוף היא לרוב מחלה קלה וחולפת, רוב האנשים מחלימים ממנה תוך כמה שבועות. היא אינה מידבקת בקלות כמו קורונה, וכאמור יש צורך במגע קרוב מאוד לשם הדבקה.
חרף זאת, באפריקה גרמה המחלה לתמותה של 10% מהנדבקים, בעיקר בילדים וצעירים או כאלה הסובלים מדיכוי חיסוני. תחלואה באבעבועות הקוף בהיריון עלולה להוביל לסיבוכים כולל מות העובר או הפלה.
האם יש טיפול למחלה?
כאמור, המחלה לרוב חולפת מאליה אצל הרוב המוחלט של המקרים. אין כיום תרופות מוכחות כנגד אבעבועות הקוף, אך כמה מחקרי מעבדה ומחקרים על בעלי חיים הראו כי ישנן תרופות אנטי-ויראליות המראות יעילות גם נגד אבעבועות הקוף, באמצעות עיכוב מנגנוני השכפול של הנגיף בגוף החולה.
התרופה האחרונה שנבדקה בבני אדם והראתה נתוני יעילות ובטיחות גבוהים גם נגד אבעבועות הקוף, היא Tecovirimat המאושרת על ידי ה-FDA והאיחוד האירופי לטיפול נגד אבעבועות שחורות, וניתנת דרך הפה או הווריד.
האם ניתן להתחסן?
החיסון לאבעבועות שחורות, שהיה נהוג בעבר, יעיל כנראה גם במניעת ההדבקה באבעבועות הקוף. מאחר שמחלת האבעבועות השחורות הוכחדה מהעולם לפני 40 שנה, החיסונים כבר לא זמינים לקהל הרחב. בישראל נהגו לתת את החיסון לכלל האוכלוסייה עד לשנת 1977, וחיילים המשיכו לקבל את החיסון עד 1996. כעת נמצאים בבדיקות אחרונות חיסונים חדשים נגד אבעבועות שחורות - האמורים להגן גם בפני נגיף אבעבועות הקוף.
החיסון נגד אבעבועות שחורות JYNNEOS הוא היחיד מאושר FDA משנת 2019 גם נגד אבעבועות הקוף. החיסון מיוצר מנגיף חי מוחלש שאינו גורם למחלת האבעבועות השחורות הקטלנית, אך מסוגל לגרום לתגובה הגנתית של מערכת החיסון גם נגד נגיף אבעבועות שחורות ואבעבועות הקוף. יעילותו בהגנה מפני נגיף אבעבועות הקוף מגיעה לכ-85%. את החיסון מייצרים על ידי גידול הנגיף המוחלש "ווקסיניה אנקרה" על גבי מצע עוברי ביצים. החיסון אסור לשימוש אצל אנשים מדוכאי חיסון או הסובלים ממחלות עור כרוניות כמו אטופיק דרמטיטיס או פסוריאזיס.
אם המחלה לרוב לא קטלנית, למה דרושה היערכות?
אחרי הקורונה, העולם נמצא במעין פוסט-טראומה מכל התפרצות, ומובן גם החשש ממחלה שאינה מוכרת כמעט בעולם המערבי, בפרט כשאין לה חיסון או טיפול ספציפיים. לכן יש מי שעוקב ומנטר. ובכלל – עולם הרפואה התקדם בצורה כה מטאורית בנושא הטיפול במגפות, כך שהודות לטכנולוגיות החיסונים החדשות, ניתן כיום לפתח חיסון בתוך שבועות ספורים כמעט לכל מחלה.
האם נצטרך להתחסן נגד המחלה בארץ?
אם תתועד התפרצות מסיבית בישראל, משרד הבריאות עשוי להמליץ לצוותי הבריאות או קבוצות בסיכון להתחסן.
איך מומלץ להיזהר מהדבקה?
משרד הבריאות תדרך את הרופאים לזיהוי של המחלה ובידוד החולים. לכל השאר מומלץ ככל האפשר להימנע ממגע קרוב לאנשים הסובלים מתסמיני המחלה, ולדווח עליהם לרופא המטפל או למוקד משרד הבריאות להמשך הנחיות ומעקב רפואי.
