בשיתוף "אשכולות אורנים"
הדסה (77), אמו של נעם חן, תושב אשכול, סובלת מדמנציה ובתקופה האחרונה מצבה הידרדר. "זה התבטא לא רק במצבה המנטלי, אלא גם במצבה הבריאותי. היינו חסרי אונים מול המציאות הזו והבנו שהאופציה של הישארות בבית עם מטפלת סיעודית, לא צולחת".
לאחר בירורים וניסיונות לשלבה בבתים שונים לגיל השלישי, חן ומשפחתו שמעו מחברים המלצות על "אשכולות אורנים", בית ותיק בגדרה שעבר מהפכה בשנים האחרונות וכיום מגדיר מחדש את אופן הטיפול הסיעודי בגיל השלישי. "היא גרה כאן כבר מספר חודשים ומרגישה שזה ביתה, כאילו הייתה כאן מאז ומתמיד", מספר חן, "מהרגע הראשון היא הרגישה שהיא מכירה את המקום. היחס של כל הצוות נהדר. אמא שלי פורחת שם, היא נמצאת באשכול עם מספר דיירים שהפכו לחלק מהחיים שלה, ומצבה הבריאותי השתפר מאוד".
"מדובר בשיטה שמגדירה מחדש איך צריך להיראות ולהרגיש בית לטיפול סיעודי בבני הגיל השלישי. היא בוחנת מחדש את היחס לזקנה, שמה דגש על טיפוח מסוגלות, אוטונומיה ושייכות, ומלמדת לזהות, להקשיב ולהתחשב בצרכים וברצונות האישיים שלהם", מסבירה נסטיה קינל, מנהלת "אשכולות אורנים". השיטה מבוססת על מודל ה-GreenHouse האמריקאי, ששואף להתרחק מהסגנון המוכר בבתי החולים: לא עוד אשפוז במחלקות, אלא מבנה טיפולי שמחולק לאשכולות: 12 דיירים בכל אשכול החולקים עולמות תוכן, סלון ומטבח משותפים. הטיפול המקצועי הוא אינדיבידואלי, באווירה המדמה בית ובכך משפרת את איכות חיי הדיירים.
טיפול אינדיבידואלי באווירה של בית
מודל האשכולות מבוסס על שלושה עקרונות: הדיירים במרכז, החיים כמו בבית והעצמת הצוות. הצוות הטיפולי מכיר לעומק כל דייר ודיירת, והשאיפה היא שכל אחד ואחת יבחרו את סדר היום של עצמם. המקום בנוי ומעוצב בצורה ביתית, עם צבעוניות נעימה, פינות אירוח, וסלון שכולל מקום לתמונות משפחה ונכדים.
כדי שהדיירים יקבלו את היחס הטוב ביותר, גם הצוות המטפל צריך להרגיש משמעותי, השיטה החדשה שואפת להשטיח מעמדות ולהעצים את הצוות המטפל.
"שינינו את הגישה הטיפולית והוספנו עוד אנשי צוות המתמחים במגוון מתודות ומקצועות על מנת להעניק טיפול אישי אמיתי לכל דייר", אומרת קינל. "זה מודל שהובילה קרן הסיעוד של הביטוח הלאומי ואנחנו שמחים להיות אלה שהחילו את השיטה באופן גורף על כל הבית. הרעיון הוא ליצור קבוצות שייכות, בהתאם לסגנון האנשים שמגיעים אלינו: לפי שפות, רמת תקשורת, רצון בתקשורת ובחברויות, דת או כל דבר שגורם לכל אדם להרגיש שייך. שיראו אותו. שיכירו את עולמו. הפתרונות המוסדיים הם הכרחיים, ומן הראוי שב-2023 יהיו בתוך מסגרות הטיפול המוסדי התאמות לעובדה שזה הופך להיות סביבת המגורים הקבועה של הדייר, ולכן המקום חייב להיות ביתי ומשפחתי".
"כצוות, שאלנו את עצמנו איך היה כל אחד מאיתנו רוצה לחיות כזקן את שנותיו האחרונות והאם המענה הקיים היום מספק. עם התבגרות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים חסרים יותר ויותר פתרונות טובים לטיפול בהורים שלנו", מספרת קינל. "המשפחות המטפלות קורסות תחת נטל הטיפול וגם כאשר מדובר בעובד/ת זר/ה בבית – בני המשפחה המטפלים מתמודדים עם אתגרי הטיפול על כל גווניו, לרב בתוספת דמנציה על סוגיה, נושא הידוע כאחד ממצבי התעוקה הקשים ביותר שחווים בני משפחה".
לכל אחד יש את הזכות להזדקן בכבוד
בהתאם להחלטה לאמץ את המודל, נבנה באשכולות אורנים מבנה חדש, הגדול בישראל, שנפתח בחודשים אלה ופועל על פי שיטת אשכולות. "המודל שם את הדייר במרכז, ולוקח בחשבון את צרכיו, העדפותיו והאופי המיוחד שלו. הוא מבוסס על התפיסה שלכל אחד יש את הזכות להזדקן בכבוד, בבית בו הדיירים, משפחותיהם והצוות עוסקים במערכות יחסים משמעותיות הבנויות על שוויון, העצמה וכבוד הדדי. זהו מקום שבו אנו שואפים לאפשר לדיירים להיות פרודוקטיביים ויצרניים, ובו כולם – הדיירים, המשפחות והצוות - מרגישים מוגנים ומטופחים. בעזרת השיטה הזו אנחנו יכולים לדאוג גם לבריאותם ולביטחונם של הדיירים, וגם גם יוצרים תחושת בית, מסוגלות ועצמאות".
השנים האחרונות הושקעו בתכנון הגישה החדשה ובמבנה החדש. "החלטנו שחייבים שינוי גדול. שצריך לשבור את כל מה שאנחנו מכירים ולהמציא מחדש. ליטשנו כל פינה וזווית עד שהמבנה יהיה מושלם. המודל שכבר הוכיח את עצמו בחו"ל כמסייע ומשפר משמעותית את איכות החיים ושביעות רצונם של הדיירים ובני משפחותיהם, מאט את קצב ההידרדרות הגופנית והנפשית שלהם ואף יכול לשפר את רמת התפקוד. אילו היה לנו את המבנה המדהים הזה בתקופת הקורונה – עם חללים נפרדים ועם מערכות מיזוג אוויר נפרדות – הדיירים היו מוגנים יותר. מכל בחינה, זהו חלום שמתגשם".
בימים אלו משיקים באשכולות אורנים את "אשכולות גולד" – מחלקה שלוקחת קדימה את נושא הדייר במרכז, את הטיפול והשגרה המותאמים אישית לרצונות ולצרכים של הדייר ושל המשפחה שלו. הכוונה היא שזו תהיה מחלקת הדגל של מודל האשכולות בארץ. "הבנו שאין דרך אחרת מלבד להשקיע בכוח אדם גדול יותר, כדי שיוכל להתמקד בדיירים ולא במשימות; ושעלינו ללוות את כוח האדם הזה במעטפת צמודה של הדרכות, הכשרות ומודלינג".
חן מעיד כי הגישה החדשה עשתה פלאים למצבה של אמו הדסה. "בתקופה האחרונה, כשהייתה בבית, היא לא הלכה בקלות, לא הייתה בתנועה ורק ישבה מול הטלוויזיה. פתאום שולחים לנו סרטון שהיא מתהלכת. זה מהפך מבחינתה. היא משתתפת בחוגי ציור ואפייה, בשירה בציבור, יש לה שיחות עם חברים שחיים איתה על נושאים יומיומיים וראינו איך היא מדברת עם חברה על תספורת שעשתה בשיער. זה בשבילנו שווה הכל, לראות שהיא פעילה ושטוב לה", הוא מספר בהתרגשות.
בשיתוף "אשכולות אורנים"