ניסינו את המדבקה שמבטיחה לשפר את תפקוד המוח שלכם
(צילום: דניאל אדלסון)
מי שהגיע ליום תצוגת הסטארטאפים בתחום הבריאות, שנערך לאחרונה בחממה הטכנולוגית המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בניו יורק, בוודאי יצא ממנו בתחושה טובה: נדמה שלא הייתה בעיה אחת בתחום הבריאות שלא כוסתה שם במטרה להפוך את עולמנו לבריא יותר: ממכשור לטיפול בסרטן הרחם, דרך אפליקציה לניהול שיער מרדני ועד למערכת שעושה סדר בבלגן החשבונות הרפואיים.
קראו עוד:
השיא היה מדבקת סופר-פאץ׳ ששולחת למוח גירוי חשמלי ממוקד ובכך מחדדת את החושים וגורמת לך לראות ולשמוע טוב יותר.
מאחורי המיזם עומדים ד״ר צ'רלס רודנקירץ' (31) וד״ר מייקל ג'יגו (29) מחברת הנוירוטכנולוגיה Sharper Sense. מחקרים שהם ביצעו במעבדה הראו כי הפולסים החשמליים ששולחת המדבקה למוח מייעלים את תפקודו בכמה תחומים, כולל תפיסה מרחבית, ראייה, שמיעה ומגע.
להיות בתוך ה"זון" שלך
על פניו, זה לא אמור להפתיע. כבר במאה הראשונה לספירה השתמשו רופאים בדגי חשמל לטיפול בכאבי ראש, ומחקרים מהעשורים האחרונים הוכיחו כי גירוי לא פולשני של המוח באמצעות זרם חשמלי חלש משפר ביצועים, מקצר את משך הלמידה של מטלות קוגניטיביות מורכבות ואף יכול לעזור בריפוי של מחלות מוח.
ד"ר רודנקירץ' ערך עבודת מחקר באוניברסיטת קולומביה סביב השאלה מה בדיוק בכל התהליך הזה הופך את החושים למחודדים יותר. "אתלטים קוראים לזה 'In The Zone', להיות בתוך ה'זון' שלך", הוא אומר. "זה לא בהכרח השפעה של אנדורפינים, כמו שרבים נוטים לחשוב. זו יכולת להיות ערני גם כשאתה עייף פיזית, והמדע רוצה לדעת מהו המנגנון שמאחורי זה. הרי העיניים והאוזניים לא משתנות, אז משהו שם שקורה למוח גורם לחושים להיטשטש עם השנים".
במהלך הסימולציה יכולתי לראות פרטים עדינים שלא ראיתי לפני כן, כמו שערות דקיקות לבנות על גבי פטל או נקיקים קטנים על חודו של גפרור. עבור אנשים המתקשים בראייה ובשמיעה, זה יכול להיות משמעותי
הצוות שלו ערך סימולציות בעכברים והתמקד בחלק מסוים במוח שאותו צריך "לעורר": זהו התלמוס (Thalamus), שמשמש כתחנת ממסר של אינפורמציה שמגיעה מכל החושים, למעט הריח. ״זה החלק שמקבל את כל האודיו, הווידאו והמגע של חיינו", אומר המדען. "הכול עובר שם. הוא השער למציאות ולתפיסה. ברגע שאנחנו עושים לו סימולציה, זה משפיע על הכול".
"סימולציה" היא למעשה מילה מכובסת ל"חשמול". "זה מינון מבוקר", מנסה ד"ר ג'יגו להרגיע את מי שהמילה "חשמול" מעוררת אצלו אסוציאציות מטרידות. "בסך הכול אנחנו משתמשים בשפה שהמוח מבין. במקום להשתמש בתרופות, שמשבשות את הולכת העצבים, אנחנו משתמשים בשפה הטבעית של המוח. מצאנו שיטה שמאפשרת לעשות את זה בצורה לא פולשנית: יש בצוואר אזור שבו העור מספיק דק כדי להגיע ישירות לעצב".
ואז הוא ממשש אותי ומחבר אליי אלקטרודות.
המטרה: לקבל אישור מה-FDA
כל החיווט הזה שמחובר עליי צפוי בעתיד להתכסות תחת מדבקה אופנתית. בינתיים, לצורך הניסוי, משתמשים החוקרים במכשור שמעביר לי דרך העצב זרם חלש של עד 2 מיליאמפר במשך כמה שניות. אחר כך מציגים לי שורה של קווים עם הבדלים מינוריים – פעם ללא הסימולציה ופעם במהלכה – ואני אמור לזהות איזה קו עבה יותר, ומתי מיטשטש ההבדל ביניהם. לאחר מכן משמיעים לי מילים עם רעשי רקע הולכים וגוברים עד שהם נעלמות לגמרי בהמולה. לבסוף מציגים לי כמה תמונות שאמורות להיות חדות יותר במהלך הסימולציה.
בדרך כלל הניסוי עובר ללא הפרעה, אבל כנראה שהמכשור האמריקאי לא יודע להתמודד עם זיפים ים-תיכוניים: הוא נופל שוב ושוב, מדגדג, מחשמל וכנראה גם פוגע בתוצאות. למרות זאת, במהלך הסימולציה אני בהחלט יכול לראות פרטים עדינים שלא ראיתי לפני כן, כמו שערות דקיקות לבנות על גבי פטל או נקיקים קטנים על חודו של גפרור. עבור אנשים המתקשים בראייה ובשמיעה, זה יכול להיות משמעותי.
לפי המחקר, שתוצאותיו פורסמו במגזין Nature הנחשב, זה באמת עובד: עכברים שהיו צמאים למים למדו לעשות בחירה נכונה בעזרת הסימולציה למוח. "זאת הייתה פריצת הדרך שגרמה לנו להבין את גודל ההמצאה", אומר ד"ר רודנקירץ'. לדבריו, הם מיד חשבו על אתלטים, שכן הממשק העצבי משפר את יכולת התפיסה, מה שיכול להוביל לשיפור המודעות ולקיצור זמני התגובה בזמן אימונים ותחרויות, ולכן הם התחילו לפתח את המוצר על ספורטאים.
בשלב הבא הבינו שיש אוכלוסייה שיכולה להיעזר בהם עוד יותר. "הבנו שאנחנו יכולים לעזור לזקנים עם שמיעה מידרדרת להבין דיבור בסביבה רועשת", מספרים שני החוקרים. "שאלנו קשישים מהו החוש המוחלש שהכי אקוטי מבחינתם, והרוב אמרו, באופן מפתיע, שזהו חוש השמיעה. מתברר שכשיש בעיות ראייה, משקפיים מצליחים לפתור אותן, אבל עם מכשירי שמיעה יש המון בעיות: הם אמנם עוזרים במניעת נזק, אבל לא יכולים לטפל בהזדקנות המוח. אנחנו משלימים את הטיפול".
הפתרון, שעליו רשמו שני החוקרים פטנט, הוא טלאי עם הולכה חשמלית שמודבק על הצוואר. "הוא עובד כל עוד הוא שם", מדגיש ד"ר רודנקירץ'. "ברגע שמורידים אותו, האפקט נשבר".
הניסויים שערכו במהלך השנה האחרונה הראו 30-20% שיפור בהבחנה בפרטים, בראייה ובשמיעה בקרב צעירים בריאים. לאחרונה החל ניסוי בקרב קשישים, שכבר מעידים על יכולת להבין מילה אחת יותר בכל משפט. החוקרים כבר גייסו כ-700 אלף דולר לצורך פיתוח המיזם, ומטרתם הבאה היא לקבל אישור מה-FDA ולאחר מכן לצאת עם המדבקה לשוק האמריקני ואחריו לישראל. "לא סתם הגענו לחממה של מכון ג'ייקובס לחדשנות, המשותף לטכניון הישראלי ולאוניברסיטת קורנל האמריקנית", הם אומרים. "ישראל מובילה בתחום הזה, ואנחנו מקבלים מנטורים, מהנדסים, יזמים ויועצים ישראלים. מדהים להיות חלק מהקהילה הזאת״.
