את סמ"ר נ' (21), לוחם ביחידת עוקץ מצור יגאל שבשרון, אנחנו פוגשים במסדרון הארוך לחדר 129 במרכז הרפואי השיקומי לוינשטיין שברעננה. הוא נע לעיתים בכיסא גלגלים ולעיתים עם הקביים. נ' נפצע מרסיסים ברגלו בהיתקלות עם מחבלים בחאן יונס. באותה היתקלות, שבה השתלטו על אחד המבנים שבו היו מחבלים, שלח נ' את כלבו זיגי לסריקה - החלטה שהצילה חיים. שני מחבלים ירו בכלב, שמת במקום. נ' ועוד חמישה לוחמים נפצעו. כעת מחכים ביחידת עוקץ שנ' יעמוד על רגליו כדי להוביל את זיגי למנוחת עולמים. צפו בכתבה של גבורתו של הכלב זיגי:
זיגי הכלב נהרג, לוחם עוקץ נפצע ויביא אותו למנוחות רק כשישתקם
(עריכה: אסף קוזין צילום: טל שחר)
"אני מאושפז במחלקה האורתופדית, סובל מבעיה בברך, שספגה מכה נוראית של רסיסים. חטפתי הרבה רסיסים בצד השמאלי מירי, אבל אתה רואה - אני מתקדם כאן במחלקת השיקום, ובעיקר מתגעגע לכלב שלי זיגי, שהיה איתי מגיל צעיר מאוד", נזכר סמ"ר נ', "הוא היה איתנו שנה וחצי עד שנהרג והציל אותי ועוד חמישה לוחמים של עוקץ וצנחנים שנפצעו באירוע בתחילת החודש בחאן יונס".
הוא משחזר את מהלך הלחימה, עד למכת האש הדרמטית: "אני זוכר בדיוק את מה שקרה - נכנסתי לבית עם הכוח של גדוד 101 של צנחנים והנדסה. עשינו סריקה בקומה הראשונה, התעקשתי שזיגי הכלב המסור יעשה סריקה גם בקומה השנייה בבית המגורים. ברגע שהוא ירד בגרם המדרגות בבית בחאן יונס, המחבלים ירו עליו, וזיגי נהרג במקום. הוא הציל את החיים שלי ושל עוד שישה לוחמים שהיו במבנה.
"הכוח המשיך בירי לעבר המחבלים, שירו לעברנו מטווח קרוב מאוד. הבנתי מיד שאם זיגי הכלב לא היה יורד במדרגות, המחבלים היו מחסלים אותנו מיד. זיגי הכלב הגיבור והאהוב שלי, שהיה צמוד אליי שנה וחצי, הציל את חיי ואת חיי שאר הלוחמים. בזכותו אני פה יושב בבית לוינשטיין ומדבר איתך".
כשהוא במחלקת הפיזיותרפיה ונלחם על שיקומו, מוסיף נ' בהתרגשות: "הספקתי לטפל בפצוע אחד לידי, הייתי כולי עם מכת רסיסים בכל הצד השמאלי שלי, וגם הברך ספגה רסיסים רבים. עברתי ניתוח מורכב, אני נע עם כיסא גלגלים ועם קביים. יש לי עוד שיקום ממושך פה, אני עובד קשה כדי להצליח לעמוד על הרגליים".
גופתו של זיגי הועברה לשטח ישראל ונשמרת בקירור עד שנ' יעמוד על רגליו, ואז יובא לקבורה בבית הקברות לכלבים הגיבורים של יחידת עוקץ. "יש לי אהבה גדולה אליו, הוא חסר לי מאוד. אני מקווה שאשתקם בקרוב ואז אבוא עם החברים שאותם הציל ואביא את הכלב הגיבור שלי לקבורה", אומר נ', "הייתי אמור לצאת ממש בימים האלו לקורס קצינים, אבל בגלל הפציעה המורכבת שלי אני עובר שיקום. אעמוד על רגליי, אביא את כלבי זיגי האהוב לקבורה בבית העלמין של היחידה וכמובן, אשוב ליחידת עוקץ המדהימה שלנו".
תמר אלנתן מוסלי, פיזיותרפיסטית במחלקה לשיקום אורתופדי במרכז לוינשטיין, מלווה את נ' מקרוב. היא חובשת את רגליו ומבצעת איתו תרגילים ממושכים: "נ' כבר אחרי עבודה מורכבת של הצוותים הרפואיים כאן, ויש לו עדיין דרך ארוכה של שיקום. הוא עבר ניתוח מורכב בברכו והוא נע לאט-לאט עם הקביים. עם עבודה קשה, נ' יעמוד על רגליו לאט-לאט". בחדר הפיזיותרפיה מבצעים צעירים קטועי רגליים, תרגילים עם כדורים, מנסים לנוע צעדים ראשונים בליווי רפואי צמוד.
ד"ר אמיר חיים, מנהל היחידה לשיקום ביו-מכני ורופא בכיר במחלקה לשיקום אורתופדיה, מספר שנכון לעכשיו נמצאים בבית החולים כ-70 פצועים, 57 חיילים והיתר אזרחים, "רובם הגדול סובל מפגיעות בגפיים. חלקם עוברים ניתוחים מורכבים, חלקם קטועי רגליים, צעירים בני 20-19 שיצאו להילחם ושבו ללא רגליים. כולנו כאן מסייעים להם עם צוותים צמודים לצד שיקום ממושך עם צוות רב-מקצועי. הם ספגו רסיסים רבים, יש גם פגועי ראש, עמוד שדרה. תהליכי השיקום ממושכים אחרי ניתוחים מורכבים. זו בהחלט תקופה מורכבת מאוד לקבל כאן כל כך הרבה חיילים פצועים".
4 צפייה בגלריה
"המחבלים זרקו עלינו רימונים. נפלתי מההדף ונפצעתי ביד וברגל". סרן א' מהלוט"ר לפני הפציעה
(צילום: דובר צה"ל)
במחלקת הטיפולים האורתופדית עמוס למדי. גם סרן (במיל') א' מיחידת הלוט"ר ניסה לבצע תרגילים על הסולם והכדור והדרך להחלמה עוד ארוכה. א', בן 27 מגנות הדר בשרון, עובד בתעש בהדרכת ירי. "נכנסו לשג'אעיה בתחילת דצמבר. ביום השני שלנו שם, היינו בפעילות מורכבת. סרקנו בית ספר לאחר שקודם ניתחו את המבנה שלו.
"נכנסנו לסריקה בעזרת כוחות הנדסה שפתחו לנו מעבר וטנקים שחיפו. סיימו סריקה בקומה אחת מתוך שלוש. היו חורי הסתערות, שם חיכו לנו במארב מתוכנן כמה מחבלים. היה שם גם תת-קרקע שהוביל למסגד. המחבלים זרקו עלינו רימונים. נפלתי מההדף ונפצעתי ביד וברגל. המשכתי להילחם עד שהגיע טנק של גדוד 74 שזיהה את המיקום שלנו".
א' טופל בידי פרמדיקיות של גדוד 74 על האכזרית, פונה לנחל עוז ומשם במסוק של 669 לסורוקה. בדרך איבד הרבה דם. הרופאים בבית החולים סיפרו עד כמה סייע הטיפול המהיר והמקצועי שקיבל מהפרמדיקיות בשטח. "נפצעתי ביד וברגל. כרגע הרגל היא הבעייתית, אני נע איתה לאט. מצפה לי עוד שיקום ארוך ועבודה קשה כאן על הכדורים והסולמות במחלקה האורתופדית. אני חייב להמשיך לעבוד קשה כדי שהרגל שלי תתקדם לאט-לאט".
