חלתה בסרטן יחד עם בעלה. גילת בראון
(צילום: אסף חן)
"זה היה לפני שש שנים, עבדתי כדיילת אוויר בבריטיש איירווייז וחזרתי מטיסה ארוכה. הלכתי לנוח ובמקרה שמתי יד על שד שמאל שלי והרגשתי גוש. הייתי עייפה מאוד וכשהתעוררתי, חשבתי שסתם חלמתי חלום. בדקתי – הגוש עדיין היה שם. ישר הלכתי להיבדק ומשם התחיל הסיפור", מספרת גילת בראון, בת 54 מקיבוץ כנרת בצפון, ואם לשתי בנות (27 ו-25). למעשה, הסיפור התחיל שבוע קודם לכן – כשפול, בעלה של גילת, אובחן עם סרטן ריאות. "שבוע לפני כן גילו את סרטן הריאה אצל בעלי, ושבוע לאחר מכן אני אובחנתי".
עוד בחודש המודעות לסרטן השד:
לפני חמש וחצי שנים נפטר פול מהמחלה, שהתפשטה גם למוח ופקדה את בני הזוג יחד בתקופה בה המשפחה התגוררה באנגליה. היום גילת עובדת בסופרמרקט בקיבוץ כנרת ומתנדבת באגודה למלחמה בסרטן.
בעלך לא הצליח לשרוד. את גילית מוקדם, דווקא הגוש הציל אותך.
"נכון מאוד. כשהרגשתי אותו והלכתי לבדיקות, אמרו לי בהתחלה שזו ציסטה ולא גידול סרטני אבל בגלל שכבר הייתי אז בגיל קרוב לבדיקת ממוגרפיה, הציעו שאעשה 'אם את כבר פה'. שלוש שעות לאחר מכן קיבלתי טלפון לחזור לבדיקות נוספות והתחלנו עם ביופסיה".
איך מתמודדים עם הדבר הזה? הרי זו התמודדות קשה מספיק כשהמחלה פוקדת בן משפחה אחד?
"באותה תקופה היינו 25 שנים יחד. כל אחד תמך בשני, עזר לשני. עצם זה שעברנו את זה ביחד לא היה קל, אבל כשחיים ביחד ועם ילדים - אז תופסים את העגלה עם המושכות ודוהרים קדימה".
כמה אפשר לתמוך אחד בשני במצב כזה?
"מתמודדים. זה לא קל, אבל במצבים כאלה צריך לחזק אחד את השני ולהראות כמה אנחנו חזקים וכן להמשיך הלאה. יש הרבה זיכרונות וזה לא פשוט. שנינו נלחמנו בכל הכוח. הגילוי היותר מוקדם אצלי נתן לי גם כוחות וגם את הזכות להילחם. למזלי, הסרטן אצלי היה בשלב ממש ראשוני של המחלה ולא נזקקתי לטיפולים כימותרפיים והקרנות, אבל עברתי כריתה מלאה של שני השדיים ושחזור. היום אני כבר שש שנים אחרי ונשארת במעקב קבוע.
"כשגילו את הסרטן אצל בעלי זה היה בשלב הרבה יותר מתקדם ושם המלחמה הייתה קשה יותר. גם הבנות עזרו מאוד והייתה תמיכה מהמשפחה הסובבת. חשוב לי לציין שבאותה תקופה גרתי באנגליה, ושם אין את 'יד להחלמה' והיו שלבים שכן הרגשתי מאוד לבד. כשחזרתי לארץ, אחד הדברים שעשיתי היה לתת כוחות לאנשים אחרים. אני מתנדבת באגודה למלחמה בסרטן, ב'יד להחלמה', ומעניקה תמיכה לפונות אלי לשמוע את הסיפור שלי".
