בשיתוף המרכז הרפואי רמב"ם
בשקט בשקט, אולי אפילו מבלי שהספקנו לשים לב, הפכה הדמנציה למגפה עולמית. בשנת 2023 כמעט עשרה אחוזים מאוכלוסיית הגיל השלישי בעולם, לא פחות, סובלת מדמנציה וזהו כבר סימן לדאגה. אותה תסמונת איומה, הנגרמת לרוב כתוצאה ממחלת האלצהיימר, המובילה לירידה בתפקוד הקוגניטיבי, וגורמת להפרעות התנהגותיות קשות ובהן: תוקפנות, קושי לתקשר, אי שקט, חוסר שינה, צעקות, עצבנות, שוטטות ועוד . כעת, יוזמה חדשה של בית החולים רמב"ם מביאה עימה בשורה חדשה העשויה לשפר את חייהם של רבים מהחולים ובני משפחותיהם.
בימים אלה נפתח בבית החולים רמב"ם מרכז לאיזון התנהגותי לחולי דמנציה. מטרת המרכז החדשני היא לתת מענה וירטואלי, לחולים ובני משפחותיהם מכל הארץ, תוך שילוב טיפול רב תחומי. לראשונה תינתן כתובת אחת אשר תספק מענה מקיף להפרעות ההתנהגות של החולים בדמנציה, ובכלל זה איזון תרופתי, הערכה תפקודית, סיעודית וסוציאלית על ידי צוות רב-תחומי מיומן של בית החולים.
בין מקימי המרכז נמנה פרופ' צבי דוולצקי, מנהל המרכז להזדקנות בריאה, מנהל היחידה הגריאטרית בבית חולים רמב"ם. לדוולצקי ניסיון עשיר בתחום הגריאטריה אותו הוא מקווה לתרגם לתוצאות בשטח במרכז החדש.
"מדובר במגפה של ממש", אומר פרופ' דוולצקי. "אמנם לא ביצענו סקר רשמי, אך לפי הערכות בישראל יש בין כ-150,000-200,000 אנשים מבוגרים הסובלים מאלצהיימר ודמנציה, שזה המון. חשוב להבחין בין דמנציה לאלצהיימר. דמנציה או שיטיון, או כמו שמכנים אותה היום – קיהיון, זוהי תסמונת – שילוב של מספר תסמינים המצביעים על ירידה קוגנטיבית, כמו ירידה בזיכרון, ירידה ביכולות התמצאות, פגיעה בשפה ועוד. הרבה מחלות גורמות לדמנציה אך השכיחה מכולם היא מחלת האלצהיימר, המתאפיינת בשקיעה של חלבונים במוח המביאה לפגיעה בתאי המוח".
אחת מהתופעות הקשות הנלוות למחלה היא פיתוח הפרעות התנהגות אשר במקרים רבים מקשות מאוד לא רק על חייהם של החולים עצמם, אלא אף מביאות לפגיעה משמעותית גם בחייהם של בני המשפחה. במקרים רבים, ההשלכות הן קשות.
"זה לא שאתה מקבל אלצהיימר ונפטר תוך שנה, אתה חי עם זה שנים. מדובר בתהליך הדרגתי שבמהלכו כמעט 90 אחוזים מהחולים מפתחים הפרעות התנהגותיות", מסביר פרופ' דוולצקי. "הדבר הזה מקשה על החולים שבהרבה מקרים אף אינם מודעים לבעיה, אך עוד יותר מכך על הסובבים אותם.
בני זוג, ילדים ובני משפחה החיים עם חולה דמנציה עומדים בפני אתגרים לא קלים. הרבה פעמים הדבר מתאפיין בחוסר שקט, חרדות או חוסר יכולת לישון בלילה. למשל, חולה אלצהיימר יכול להתעורר בשתיים לפנות בוקר כשבני המשפחה ישנים, לקום מהמיטה, להכין קפה, להדליק את הטלוויזיה בפול ווליום ולהתחיל את היום מבלי לשים לב שזוהי שעת לילה. יש מקרים של שוטטות – שיוצאים מהבית והולכים לאיבוד ואז בני המשפחה צריכים ללכת לחפש אותם".
פרופ' דוולצקי נזכר במקרה קשה שבו נתקל במהלך עבודתו: "מדובר בסיפור מאוד עצוב על זוג מבוגר מאוד. לגבר היה אלצהיימר ואשתו טיפלה בו. הוא היה יוצא מהדירה פעמים רבות והולך לאיבוד – זה הוביל אותה לתלות פעמונים במעבר לפני הדלת כדי שאם הוא ילך לכיוון הדלת בלילה היא תשמע את הרעש, תתעורר ותעצור אותו. תתאר לך כמה היא ישנה בלילה, כל הזמן דרוכה עם חצי אוזן בהמתנה. בן הזוג שלה היה גם מאוד אגרסיבי ומאוד תוקפני, אז בנוסף להכל היא הייתה ישנה בלילה עם מקל הליכה מתחת לכרית במקרה שבו הוא יתקוף אותה. מדובר על אישה בת 80 – איזה חיים אלה? איך אפשר להתמודד?".
זוהי רק דוגמה אחת מני רבות של הקשיים איתם מתמודדים בני המשפחה של חולי דמנציה. מדובר על מאבק יומיומי, ממוטט ומתיש אשר מביא רבים לשיבוש שגרת החיים עד לבלי הכר. במקרים אלה לרוב פונים בני המשפחה לעזרה רפואית, אך גם כאן הבעיה, לפחות עד היום, הייתה מורכבת.
מענה רב תחומי לחולי הדמנציה ובני המשפחה
"עד היום ההמתנה למרפאות שמטפלות בדמנציה, שאלה הן מרפאות גריאטריה, נוירולוגיה או פסיכיאטריה הייתה לוקחת בין 3-6 חודשים, וכשכבר הגעתם למרפאה גם התור הבא יהיה כרוך בהמתנה ממושכת. התמודדות עם דמנציה היא מאוד דינמית ודורשת מענה מהיר. במצבים האלה יש צורך מאוד-מאוד גדול להגיע לאיזון וזה דורש זמינות גבוהה של אנשי מקצוע: להדריך את המשפחות, לשנות מינונים ולהציע פתרונות", אומר פרופ' דוולצקי.
"אני נמצא בתחום הזה כבר 30 שנה, ומניסיוני רוב הפניות לעזרה מגיעות כתוצאה מבעיות התנהגות וחוסר יכולת של המשפחה להתמודד. לא היה גב חזק של המערכת, מישהו שיחזיק להם את הידיים באופן שוטף, וזה בעייתי. ראינו את הצורך הזה ולכן החלטנו לפתוח מערך שייתן מענה, בעיקר בהתנהלות מול חולים עם הפרעות התנהגות, על מנת להקל על המשפחה והחולים".
המרכז לאיזון התנהגותי מציע קשת של פתרונות לטיפול בחולי דמנציה מאובחנים. "מדובר בטיפול רב תחומי: רפואי, סיעודי, תפקודי וסוציאלי על ידי צוות מקצועי ומנוסה בתחום הטיפול בהפרעות התנהגותיות בקרב חולי דמנציה", מפרט פרופ' דוולצקי. במסגרת המרכז מתבצע אומדן תפקודי של המטופל על מנת להבין עד כמה הוא מתפקד ברמה הבסיסית הכוללת רחצה, הלבשה, התניידות או אכילה, וגם ברמת התפקוד האינסטרומנטלי – האם הוא יכול לנהוג, לבשל, האם ניתן לסמוך עליו שהוא לוקח את התרופות באופן מסודר. גם לזה נתייחס ונציע פתרונות במידת הצורך".
אמצעי סיוע נוסף שמציע המרכז הוא איזון תרופתי. "אנשים מבוגרים לרוב לוקחים כמה סוגים של תרופות. הרבה פעמים תרופה מסוימת שחולה מקבל פוגעת או עושה נזק בתחום אחר, לכן חלק מרכזי ממה שנעשה זה מעקב אחר תרופות ומתן פתרונות ואיזונים איפה שיש התנגשויות. אנחנו נבצע הערכה מסודרת של כל הטיפול התרופתי, גם כזה העלול להשפיע על ההתנהגות, ונציע שינויים בהתאם", מסביר פרופ' דוולצקי.
וכמובן, בהתאם לעידן פוסט-קורונה, גם כאן השירות הווירטואלי נכנס לתמונה על מנת להביא לטיפול מהיר יותר. "החולים עוברים הערכה רפואית, תפקודית וסוציאלית על ידי צוות מקצועי ומנוסה. נראה את המטופל בזום, נדבר איתו ונבחן את ההתנהגות והתגובות שלו ומשם נציע מערך טיפול, כאשר הטיפול הוא רב-תחומי כפי שכבר ציינתי: זה יכול להיות עזרה בבית המטופל, סיפוק תמיכה לבני המשפחה, וכמובן זמינות מלאה ושוטפת במהלך שעות העבודה בשיתוף המערך של קופות החולים. פתחנו מייל ייחודי דרכו ניתן לפנות אלינו ולקבל תשובה באותו יום העבודה ואם יהיה צורך גם שיחת טלפון או שיחת וידאו. אנחנו מאמינים ומקווים שנוכל לעזור להרבה אנשים".
בשיתוף המרכז הרפואי רמב"ם
