- הנחיות אלו הן כלליות בלבד, ונכון להתייעץ אישית עם הרופא המטפל.
יום הכיפורים הוא יום צום עבור יהודים מאמינים ברחבי העולם. הצום נמשך כ-25 שעות, מתחיל ומסתיים בערב, והוא הצום החשוב ביותר מבחינת ההלכה היהודית והיחיד שמוזכר בתורה שבכתב.
קראו עוד:
ככלל, חולה שהימנעות מאכילה ומשתייה עלולה לסכן אותו, פטור מצום (מדובר בפיקוח נפש), והוא יאכל וישתה כרגיל. אבל אם הדבר מתאפשר, ובלי לסכן, יש אפשרות של "אכילה ושתייה לשיעורין" – אכילת כמויות קטנות (עד 30 סמ"ק ובמקרה הצורך עד 45 סמ"ק) או שתיית כמויות קטנות (עד כ-40 סמ"ק לאדם ממוצע). במקרים אלה יש איסור נפרד לאכילה ולשתייה, כך שעדיף לעבור רק על אחד מהם. לפיכך, חולה שיכול להסתדר עם שתייה קלורית בלבד (כגון גלוצרנה) לשיעורין וללא אכילה – אינו מפר בכך איסור אכילה בצום, ויכול להמשיך לצום.
הודות לתרופות החדשות לטיפול בסוכרת ולטכנולוגיות הקיימות לניטור סוכר והזלפת אינסולין, מרבית חולי הסוכרת יכולים לקיים צום מלא אם מחלתם בשליטה, ואם יקפידו במהלך הצום שלא לסכן את עצמם. חולי סוכרת סוג 1 המטופלים במשאבת אינסולין יכולים להפחית בהדרגה את כמות האינסולין הבסיסית המוזלפת במהלך הצום, ולהוריד בהדרגה את אחוז האינסולין הבסיסי עד ל-30-20% בסוף הצום. כשיום הכיפורים מגיע לסיומו, יש להחזיר את רמות הבסיס לקדמותן.
"אם ההליכה לבית הכנסת כרוכה במאמץ שעלול להחמיר את הקושי הקיים בצום, מוטב שהחולה יישאר בביתו, בחדר ממוזג, בתקווה שכך יהיה לו קל יותר להשלים את הצום"
את הסוכר יש לנטר במהלך הצום בעזרת מד סוכר רציף ולוודא שהערכים לא חורגים מהטווח של כ-200-80 מ"ג/ד"ל. ערכים נמוכים מדי מסכנים את החולה בתסמיני היפוגליקמיה (נפילת סוכר), וערכים גבוהים מדי עלולים לגרום למתן שתן מרובה ולהתייבשות. בכל ספק או חריגה, יש להפסיק את הצום ולשתות או לאכול לפי הצורך (לשיעורין או כרגיל).
חולים המטופלים בזריקות מרובות יתעדפו שימוש באינסולינים מהדור החדש – אינסולינים ארוכי פעולה, כגון טרגלודק או טוג'או, שהוכחו כמפחיתים את הסיכון להיפוגליקמיה - ויקפידו שהפרופיל היומי שלהם שטוח יחסית, ומתאפשרת שמירה על רמות סוכר יציבות במהלך הצום. מטופלים אלו יזריקו כמות מופחתת של אינסולין בזאלי (ארוך טווח) לפני הצום - כ-50% מהמנה היומית - וינטרו את ערכי הסוכר במהלך הצום תוך הקפדה על העקרונות שצוינו לעיל.
אין ליטול אינסולין קצר טווח במהלך הצום אם לא אוכלים. יש לתקן בעדינות ערכי סוכר גבוהים כדי להימנע מהתייבשות.
אם יש ספק - אין צום
חולי סוכרת סוג 2 המטופלים באינסולין ינהגו באופן דומה לחולי סוכרת סוג 1. מבחינת הטיפול התרופתי בחולי סוכרת סוג 2, יש להיערך מראש לקראת הצום. חולים הנוטלים תרופות מקבוצת GLP-1 RA, הניתנות בהזרקה, לא יזריקו במהלך הצום אם מדובר בהזרקה יומיומית. אם מדובר בהזרקה שבועית (טרוליסיטי או אוזמפיק), אפשר להזריק כרגיל. חולים הנוטלים תרופות מקבוצת מעכבי SGLT2 כגון ג'רדיאנס או פורקסיגה, ייטלו את המנה האחרונה של התרופה לא פחות מ-24 שעות לפני תחילת הצום. גם חולים הנוטלים תרופות מקבוצת סולפונילאוריה, שגורמות ללבלב להפריש אינסולין, יפסיקו ליטול אותן לפחות 24 שעות לפני תחילת הצום בשל משך הפעילות הממושך שלהן.
תרופות כגון מטפורמין (גלוקומין, גלוקופאג') ניתן ליטול במהלך הסעודה המפסקת, ואין ליטול אותן במהלך הצום, וכך גם תרופות מקבוצת מעכבי DPP4 כגון ג'נוביה, טרג'נטה, גלבוס (יוקריאס) או אונגליזה.
3 צפייה בגלריה
צום יום הכיפורים הוא הצום החשוב ביותר מבחינת ההלכה היהודית והיחיד שמוזכר בתורה שבכתב. בתמונה: יום הכיפורים בתל אביב בשנה שעברה
(צילום: מוטי קמחי)
חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לפני הצום כדי לגבש תוכנית טיפולית מותאמת אישית ליום כיפור. חשוב להדגיש כי חולי סוכרת, בייחוד המטופלים באינסולין, נחשבים לחולים שהצום עלול לסכן אותם.
חשוב לציין גם שאצל חולי סוכרת רבים קיימות מחלות רקע נלוות שפוטרות מצום. חולים הסובלים מאי-ספיקת כליות כרונית, לדוגמה – כשערכי הקריאטינין הם מעל 1.5 – אינם יכולים לצום, ומוטלת עליהם חובה לשתות. ניתן לשתות לשיעורין אם המטופל יצליח לצרוך לפחות כליטר אחד ביממה כשהוא שוהה בחדר ממוזג. חולים שסבלו מאירוע לב, מאירוע מוחי או מכל אירוע חריף אחר בשנה האחרונה - בעיקר כזה הקשור בקרישיות יתר - פטורים מצום ויכולים לשתות שתייה קלורית לשיעורין.
מבחינת ההלכה היהודית, להקפדה על הצום יש חשיבות גדולה יותר מאשר להליכה לבית הכנסת. לכן, אם ההליכה כרוכה במאמץ (היחשפות לשמש, שהייה במקום לא ממוזג מספיק וכד'), והמאמץ הזה עלול להחמיר את הקושי הקיים בצום, מוטב שהחולה יישאר בביתו, בחדר ממוזג, כדי שלא יתאמץ ולא יזיע, בתקווה שכך יהיה לו קל יותר להשלים את הצום או לאכול ולשתות לשיעורין.
יודגש כי בכל מקרה של ספק - אסור לצום. חובה לאכול ולשתות כרגיל.
פרופ' אביבית כהן היא רופאה ביחידת הסוכרת במחלקה לאנדוקרינולוגיה ולמטבוליזם של בית החולים הדסה עין כרם בירושלים; בעלה הרב משה כהן הוא הרב של קהילת עזרת ישראל בירושלים
