מאז ומעולם שאף המין האנושי ליצור מכונה חושבת שתיתן למשתמש בה כוחות־על. בספרו "מסעות גוליבר" מספר ג'ונתן סוויפט על "המנוע" - מכונה "אשר מאפשרת לאדם הנבער ביותר, תמורת סכום סביר ומינימום מאמץ, לכתוב ספרים בתחומי הפילוסופיה, משפטים, ומתמטיקה, ללא עזרה מגאונים או צורך במחקר".
אז מהי בינה מלאכותית? אלו כלים טכנולוגיים המאפשרים קלט, עיבוד והסקת מסקנות, המאפיינים חשיבה אנושית. בקבוצה זו כלים ותיקים כמו מערכות מומחה ולמידת מכונה, וגם כלים חדשים יותר. הדור האחרון של מודלי שפה יצירתיים ("גנרטיביים"), כמו ChatGPT, מפגינים יכולות מפתיעות שעד לא מזמן היו מחוץ להישג ידן של מכונות - הבנת השפה האנושית, יצירתיות וקיום אינטראקציה הנתפסת כאמפתית. למעשה, מאמר שפורסם לאחרונה הדגים שתשובות שיצר ChatGPT לשאלות רפואיות של מטופלים בפורום מקוון היו לא רק מדויקות ואיכותיות יותר מתשובות הרופאים, אלא - וכאן ההפתעה - נתפסו כאמפתיות יותר.
כלי בינה מלאכותית יכולים וצריכים להיות חלק מהפתרון לאתגרי מערכות הבריאות בעולם. הם מאפשרים ביצוע אוטומטי של משימות מנהליות, עיבוד מהיר של בדיקות וחקר נתונים וניבוי סיכון. כל אלו נועדו לתת בידי הרופאים כלי איבחון וטיפול עוצמתיים, לפנות את זמנם לשיח עם המטופל ולהעצים את המטופלים.
מערכת בינה מלאכותית ברפואה, כמו למשל כללית AI, מאפשרת לרופא שני "כוחות-על". הראשון הוא רפואה מנבאת: מודלים ניבויים בלמידת מכונה מזהים מי נמצא בסיכון גבוה במיוחד למחלה או הידרדרות עתידית - ומאפשרים לרופא יצירת קשר יזום כדי "להקדים רפואה למכה". כך, למשל, מטופל ילמד בביקור היזום שתוצאות בדיקות השגרה שלו מלמדות על סיכוי גבוה במיוחד שבדמו מקנן נגיף דלקת כבד נגיפית ("הפטיטיס C") ומן הראוי לבצע בדיקה ייעודית לנגיף. זיהוי מוקדם של הנגיף מאפשר טיפול קצר ומרפא, המונע סיבוכים כמו סרטן ואי-ספיקת כבד.
מודלים ניבויים בלמידת מכונה מזהים מי נמצא בסיכון גבוה במיוחד למחלה או הידרדרות עתידית - ומאפשרים לרופא יצירת קשר יזום כדי "להקדים רפואה למכה"
"כוח-העל" השני הוא רפואה מותאמת אישית: המערכת הסורקת מדי לילה את כלל התיקים הרפואיים תזהה ותתריע כי עבור מטופל סוכרתי שלאחרונה פיתח אי־ספיקת כליות ייטב טיפול תרופתי מסוג מסוים ולא זה אשר הוא נוטל, או שהגיעה העת לבצע בדיקת מעבדה. כך, מיליוני המלצות מנומקות מתעדכנות מדי יום ומועברות בתיק הרפואי לשיקול דעת הרופא המטפל - מבוססות מודלים מנבאים, עמדת מומחים ונתוני הספרות העדכנית.
למערכת זו אשר תוארה אין אח ורע בעולם, בעומקה והיקף הטמעתה - היא הוטמעה בשנה האחרונה בקרב יותר מ-1,000 רופאי כללית בקהילה. מערכות כה מתקדמות לא נוצרות בחטף: קודמות להן שנים ארוכות של פיתוח מודלים ניבויים, כפי שעשינו אצלנו במכון כללית למחקר במשך יותר מעשור, מחלה אחר מחלה. המערכת החדשה שלנו הינה תוצר של שלוש שנות פיתוח פנים-ארגוני, על ידי שלוש חטיבות שונות. ומה עם ChatGPT? עדיף עדיין להמתין ולהזהר ממודלים מסוג זה, שכן הם נוטים "להזות" ועדיין לא בשלים ליישום קליני.
מדינת ישראל הינה מגדלור בוהק של חדשנות בעולם הבריאות, ויכולה להמשיך להתוות את הדרך לרתימת בינה מלאכותית להשגת איכות רפואית גבוהה יותר, נגישה ושוויונית לכל מטופל, ולפינוי המפגש הרפואי לקשר אישי, אנושי ותומך.
פרופ' רן בליצר הוא סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בכללית, ויו"ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית בישראל. מערכת C-Pi מפותחת ע"י צוותים בהובלת רונית ספר (דיגיטל), ד"ר דורון נצר (רפואה), וד"ר נעה דגן (חדשנות)
