ועידת אקלים עולה לנו בבריאות ד"ר אורלי ברק פרופ' איתמר גרוטו פרופ' עמיטל
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
האם בתי החולים בישראל ערוכים למשבר האקלים? זה היה הנושא של אחד הפאנלים שנערכו היום (ד') במסגרת ועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות". השתתפו בו ד"ר אורלי ברק, מנהלת המערך הגריאטרי בבית החולים איכילוב בתל אביב; פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות וחבר הוועד המנהל של ארגון הבריאות העולמי; ופרופ' הווארד עמיטל, מנהל המחלקה לרפואה פנימית ב' והמכון למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
עוד בוועידת האקלים:
הדיון התקיים שבוע אחרי פרסום הדוח של OECD שקבע שממשלת ישראל לא תצליח ליישם עד 2030 את המטרות שהיא הציבה לעצמה בתחום האקלים. פרופ' גרוטו אמר על כך: "הפעילות צריכה להיות בין-משרדית. הייתי חבר בוועד המנהל של ארגון הבריאות העולמי בתקופת הנשיא טראמפ. היה שם נציג של ארה"ב, והתברר שטראמפ אסר על האנשים שלו להשתמש במושג 'שינויי אקלים' כמו גם במילה 'הפלות'".
לשאלה אם בתי החולים ערוכים למשבר האקלים, אמרה ד"ר ברק: "אציג את זה מנקודת המבט של החולים הזקנים, שמהווים 70% מהמאושפזים במחלקות הפנימיות. השאלה היא אם מערכת הבריאות ערוכה לטיפול בזקנים של היום, ואם היא תהיה ערוכה לטיפול בזקנים הבאים שיבואו אליה. מחקר אנגלי מראה שעל כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורות, יש עלייה של 5% בהגעה לבתי חולים של אנשים עם דמנציה. ברור שבתי החולים לא ערוכים לאירוע הזה".
1 צפייה בגלריה
מימין: אדיר ינקו, פרופ' עמיטל, פרופ' גרוטו וד"ר ברק. "היכולות הגבוהות של מערכת הרפואה בישראל מחפות על קשיי תכנון"
(צילום: טל שחר)
מהי ההיערכות שנדרשת מהם?
"אתן דוגמה. בן 50 ובן 90 מגיעים לבית חולים עם דלקת ריאות. בן ה-50 מקבל אנטיביוטיקה, הולך לשירותים לבד, מתקלח לבד, ממשיך לחיות את חייו, מסיים את האנטיביוטיקה והולך הביתה. בן ה-90, לעומתו, כבר לא יוכל ללכת לשירותים לבד ויצטרך סיוע של כוח עזר. מכיוון שאין מספיק כוח עזר בבתי חולים, יחברו אותו לקטטר או שישימו לו חיתול. החיתול יוביל לפצעי לחץ, והפצעים יגרמו לו לבלבול ולסיכון גבוה יותר לנפילות. כדי למנוע את כל זה, צריך להציב עוד כוח עזר שיטפל יותר בזקן ופחות בצעיר. היום זה לא קיים במערכת הבריאות. זה לא יהיה קיים גם בעתיד, כשיגיעו יותר זקנים לבית החולים".
פרופ' עמיטל: "אין להתפלא על כך שאנחנו לא רואים תכנון. מרגישים שנסתדר, כי האנשים המצוינים שנמצאים במערכת יסתדרו. במקום לראות 15 חולים חדשים במחלקה, נראה 17. אבל זה לא פתרון. היכולות הגבוהות של מערכת הרפואה בישראל מחפות על קשיי תכנון. משבר האקלים רק מעצים את המצוקה הנוכחית. אנחנו דוהרים לתהום. אנחנו צריכים לתכנן את המחר: בין השאר, לפתוח מחלקות".
פרופ' גרוטו: "אנחנו מדברים על נושא שיש לו השפעה גדולה על הבריאות. יהיו יותר חולים בגלל שינויי אקלים - עלייה בזיהום האוויר, גלי חום, מחלות זיהומיות, יתושים. אפשר להאשים את שינוי האקלים גם בקורונה. שינוי אקולוגי גורם להתקרבות בין בעלי חיים לאנשים, וככה באות מחלות. אין מספיק השקעה מלמעלה"
בהמשך נשאל פרופ' גרוטו עד כמה נמצא משבר האקלים על סדר היום של משרד הבריאות, והשיב: "לצערי, אנחנו לא מתקדמים בתחום הזה. כשאני הייתי במשרד הבריאות, ניסינו לקדם אג'נדה סביבתית, אבל בסוף זה עניין של משאבים. אין מספיק אנשי מקצוע בתחום ואין מספיק קשב ניהולי ותקציבים, אף שאנחנו מדברים על נושא שיש לו השפעה גדולה על הבריאות. יהיו יותר חולים בגלל שינויי אקלים - עלייה בזיהום האוויר, גלי חום, מחלות זיהומיות, יתושים. אפשר להאשים את שינוי האקלים גם בקורונה. שינוי אקולוגי גורם להתקרבות בין בעלי חיים לאנשים, וככה באות מחלות. אין מספיק השקעה מלמעלה".
איך ניתן לקשור בין התנודות במזג האוויר לבין מה שקורה במחלקות בבתי החולים?
פרופ' עמיטל: "כבר כיום התנודתיות במזג האוויר היא חדה יותר. יש לנו ימי חורף גשומים יותר, קרים יותר. המשמעות הפרקטית היא שאנשים נמצאים בחדרים סגורים יותר מבעבר, וסכנת ההידבקות גדולה יותר. כשיותר קשישים נמצאים יחד בחדר אחד, סיכוי ההידבקות הוא יותר גדול. תפוסת המיטות במחלקות האשפוז בארץ היום היא סביב 100%. בחורף העומס הוא מאוד גדול, ושינויי האקלים יכולים להעצים את העומס. גם הסיכוי שרופאים ידביקו איש את רעהו בחדר צפוף הוא גדול יותר. ממשלת ישראל אימצה את דוח ועדת טור כספא מלפני ארבע שנים. היא קבעה שבתוך חמש שנים לא יהיו יותר משני אנשים בחדר, אבל לא עשתה שום שום צעד בכיוון, ולכן אני חושב שהבעיה רק תלך ותעצים".
