בתחילת מאי רשמה נבחרת ישראלית ניצחון מרהיב באליפות אירופה בבוקרשט, עם זכייה בארבע מדליות זהב, חמש מדליות כסף ושתי מדליות ארד. מדובר בהישג לא מבוטל לכל הדעות, אפילו מרשים, ובכל זאת - הסיכוי ששמעתם עליו הוא כנראה אפסי, וחבל - כי לספורט הורדת הידיים בכלל, ולספורטאים הישראלים שמתרגלים אותו ומייצגים אותנו נאמנה בפרט - בהחלט מגיע לקצור את פירות ההצלחה.
קראו עוד:
כולנו התנסינו אי פעם בחיינו בהורדת ידיים, בין אם בתחרות עם חברים, ההורים, או אפילו, כן כן – במהלך תחרות ספורטיבית. נוכח העובדה שספורט זה מוכר בכל בית בישראל, (ואיפה בעולם לא, בעצם?), מפתיע שדווקא הוא נדחק אל השוליים ולא מקבל את תשומת הלב הראויה לו. אך יש מי שפועל כדי לשנות זאת.
"הורדת ידיים היא בין ענפי הספורט הכי עתיקים בעולם. כבר בתקופת הרומאים נערכו טורנירים של הורדת ידיים", מספר אדי מלמד, מנכ"ל עמותת 'יד חזקה' לקידום ספורט הורדת הידיים בישראל. "הוא לא דורש דבר חוץ ממשטח ישר ומותאם ושני אנשים ששמים יד".
האיגוד הבינלאומי להורדת ידיים הוקם כבר בשנת 1977. ישראל הצטרפה אליו תשע שנים מאוחר יותר, בשנת 1986, ותוך שנים ספורות כבר קצרה שורה של הישגים מרשימים, אך כאמור - ודאי לא שמעתם עליהם.
"בשנות התשעים יצאו מישראל שמונה אלופי עולם", מפרט מלמד. "זאת הייתה תקופה שונה, בלי פייסבוק ורשתות חברתיות, כך שאף אחד לא הכיר אותם. בשנות האלפיים, ללא תקצוב מהמדינה הספורט הזה דעך מאוד, עד להקמת העמותה בשנת 2010. מאז, אנחנו מוציאים ספורטאים לאליפויות בחו"ל ומכשירים מדריכים להורדת ידיים. אנחנו לא גובים על זה כלום, הכל בחינם לשם קידום הספורט הזה בישראל".
מפגן של כוח, אבל גם הרבה יותר מזה
במחשבה ראשונית זה נשמע פשוט למדי, פונקציה של כוח ותו לו, אך זוהי רק עוד דעה קדומה. הורדת ידיים היא ספורט לכל דבר, המאגד מאחוריו תורה שלמה ועבודה על אלמנטים פיזיולוגיים שונים. הרבה יותר מ"רק" קרב בין זוג ידיים, אם תרצו.
"זהו ספורט ככל ספורט ב-80 מדינות ברחבי העולם", מרחיב מלמד, "הוא מכיל בתוכו אלמנטים של סיבולת, כוח, כוח מתפרץ ומהירות. אני יכול להקביל אותו לג'ודו – אמנם יש שם הרבה יותר תנועה, אך אלה אותם ערכים. אין מגבלת זמן – קרב יכול להימשך חצי שנייה או אפילו עשר דקות".
מלמד מוסיף ומפרט: "יש 4 סגנונות שונים – חלקם מתבססים יותר על כוח וחלקם על מהירות - ובכל סגנון בין 10-15 טכניקות שונות, שמטרת כל אחת מהן היא לנטרל תנועה אחרת של היריב, או לבצע תנועה מסוימת כדי לגבור עליו. באימונים לומדים את כל היסודות: איך לשלוט בתנועות האלה או כיצד לתקוף מכל מיני סוגים של זוויות, תפיסות ומומנטים - בין אם אני מוביל, בין אם במצב ניטרלי, או בין אם מובילים עליי".
למי זה מתאים בעצם?
"לכל אחד. זה מה שיפה בזה. בשבוע שעבר ספורטאי בן 15 זכה בשתי מדליות זהב כשייצג אותנו באירופה, ובמקביל אליו זכה מתחרה אחר שלנו, בן 61, במדליית זהב. אין גיל לספורט הזה, ואין הגבלת גזע, מגדר, לאום. אצלנו מתאמנים דתיים, ערבים, צ'רקסים, דרוזים, נשים. גם אנשים עם מוגבלויות: מתאמן שלנו הסובל מלקות שמיעה הוא אלוף עולם.
"מגבלות בריאותיות? הדבר היחיד שיכול למנוע מאדם להתחרות הוא פגיעה או שבר ביד המתחרה. חוץ מבעיות אלו, גם אנשים עם בעיות לבביות יכולים להתחרות. כמובן שכל מתחרה עובר בדיקות רפואיות ואישור מרופא המשפחה".
צפו בזכייה של קמי קרמני:
קמי קרמני זוכה בזהב - אליפות אירופה בהורדת ידיים
על הבמה מול אלוף עולם
כאמור, לפני כשבועיים זכתה ישראל ב-11 מדליות במסגרת אליפות אירופה בהורדת ידיים שהתקיימה בבוקרשט, רומניה. אחד הזוכים שהביא לנו גאווה ואף הגשים חלום ישן הוא קמי קרמני בן ה-61 מחולון, אשר כבר שנים חיכה לייצג את ישראל בכבוד, ולבסוף גם קטף מדליית זהב בקטגוריית בוגרים. את ספורט הורדת הידיים הוא מתרגל מילדות, וב-20 השנים האחרונות עוסק בו באופן מקצועי.
"תמיד היו לי ידיים חזקות, מאז שאני זוכר את עצמי הייתי מבצע עליות מתח, עולה להרים ומאתגר את עצמי בטיפוסים", הוא אומר. "עליתי לישראל בשנת 1990 וחיפשתי מקום לתרגל. באותו זמן לא הכירו את התחום בחדרי הכושר. לבסוף התחברתי לעמותת 'יד חזקה' ולאט-לאט העניין גדל.
"התחריתי באליפות ישראל ועם הזמן שמתי לעצמי למטרה להגיע לחו"ל ולהניף את דגל ישראל שם. עבדתי על זה המון, השקעתי הרבה, ולאט-לאט ראיתי תוצאות. היום למשל, אני יכול לבצע 13 עליות מתח עם יד אחת. אין עוד אדם כזה בישראל. בסופו של דבר האימונים הוכיחו את עצמם בתחרות".
למה דווקא הורדת ידיים?
"תראה, צריך להבין שהורדת היא לא רק עניין של כוח. זה משהו שגם לי לקח לא מעט זמן להבין. הספורט הזה מערב המון טכניקה של היד. אם היית צופה בתחרות מקצועית של הורדת ידיים, היית רואה כמה טכניקות מתבצעות בבת אחת. היד היא כמו רובוט וכל חלק של האצבעות מקבל ביטוי שונה.
"באימונים עובדים על סיבובים ולחצים מזוויות שונות על מנת לעמוד מול הלחצים של היריב בכל מצב נתון. זה מאוד מעניין. בנוסף, אני שמח שיש תחום שבו אני יכול לייצג את המדינה והדגל שלי. אמנם פה זה לא מפותח כמו בשאר העולם אך אנחנו עושים את זה באהבה. יש לי המון חברים בתחום הזה ואני רואה את עצמי כחלק בלתי נפרד ממנו".
קרמני לא ישכח את רגע הניצחון בתחרות בשבוע שעבר. הוא מודה על כך שניתנה לו הזכות וכבר מתכנן את כיבוש המטרה הבאה. "זה לא היה קל בכלל", הוא מודה, "הייתי מול אנשים שהם אלופי עולם ואלופי אירופה. מול אלוף הונגריה היה לי קרב קשה ביותר. בקרב האחרון ניצבתי מול אלוף ארמניה, שכבר 22 שנים מחזיק בתואר אלוף העולם. לפני הייתה לנו שיחה: הוא אמר שאין לי שום סיכוי ובכל זאת הצלחתי לנצח אותו.
"כששמעתי את התקווה על הפודיום התרגשתי ובכיתי. בכי של ממש, דמעות. הצעד הבא הוא לקחת אליפות עולם באוקטובר הקרוב. אני כבר עובד על זה ומאמין שזה אפשרי. האם בשנה הבאה נראה יותר ישראלים המתחרים בהורדת ידיים? נקווה מאוד שכן.
