"נדודי שינה הם המגפה של המאה ה-20 בעולם המודרני, אנחנו מדברים על בין 20 ל-25 אחוז מהאוכלוסייה - אחד מכל ארבעה-חמישה יסבול מנדודי שינה במהלך החיים", אומר ד"ר עמית גרין, בריאיון ללאה לב ודודו ארז ב-ynet radio, לרגל יום השינה הבינלאומי שצוין בסוף השבוע האחרון (18 במרץ).
"שינה היא הצורך השלישי בחשיבות שלו בכל הנוגע לקיום הפיזי והקוגניטיבי - כל תהליכי החשיבה, הזיכרון, לגדילה ולשמירה על הבריאות שלנו, ובעיקר למצב הרגשי שלנו. אחרי אוויר לנשימה ומים לשתייה, צריך לישון כדי שהדברים האלה יתנהלו טוב", מציין ד"ר גרין, "ולכן שינה היא צורך מרכזי מאוד וצריך להתייחס אליה בכבוד. אבל לא בחשש. אנשים לא פעם מגיעים לקליניקה בלחץ מאוד גדול. ולחץ הוא הגורם הכי בעייתי בשינה".
קראו עוד:
אם בדיקה במעבדת השינה עושה לכם אסוציאציות למיטת בית חולים צרה והמון אלקטרודות שמחוברות לראש, ד"ר גרין מרגיע שמערך השינה באסותא מבוסס כיום על מערכות רפואיות חכמות וקומפקטיות, כשרוב הבדיקות נעשות בבית, במקסימום נוחות לנבדק.
ד"ר גרין: "מחקרים המצביעים פגיעה בבריאות כתוצאה מבעיות שינה, אבל עיקר הפגיעה היא באיכות החיים ובהרגשה. וזו הבעיה העיקרית. אנשים שנמצאים בחסך שינה, לא חיים חיים מאושרים, שלמים וטובים"
כמה שעות באמת צריך לישון בלילה?
"זו שאלה קצת מורכבת. אדם בוגר צריך לישון שבע שעות בממוצע, כשהטווח התקין נע בין שש לשמונה שעות. יש אנשים שמסוגלים להסתדר עם חמש שעות שינה ויש כאלה שצריכים תשע שעות בלילה. שינה זו תכונה, כמו חוכמה, יופי, גובה ומשקל. יש התפלגות באוכלוסייה. יש כאלה שממעטים לישון, יש שמרבים לישון ויש שנמצאים סביב הממוצע. אבל השאלה היא לא הכמות אלא איך זה משפיע".
ד"ר גרין מציע שאלון בסיסי, לבדיקת השינה שלכם:
- האם אני נרדם לרוב תוך חצי שעה פלוס-מינוס?
- האם אני חווה שינה רציפה, ולא מתעורר בלילה מספר פעמים או לפרקי זמן ארוכים?
- האם כשאני קם בבוקר אני מרגיש רענן ומלא אנרגיה ליום החדש?
- האם אני לא נרדם או חש ישנוני במהלך היום?
נדודי שינה מעלים את הסיכון להתקפי לב
מחקר מטה-אנליזה שפורסם בחודש שעבר והתבסס על נתונים של מאות אלפי אנשים, מצא כי לסובלים מנדודי שינה יש סיכון גבוה ב-69% ללקות בהתקף לב. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Clinical Cardiology. נמצא שאנשים שישנו בלילה חמש שעות או פחות, היו בסיכון גבוה פי 1.56 ללקות בהתקף לב לעומת אלה שישנו שבע-שמונה שעות. החוקרים סברו כי ההסבר לכך קשור לעובדה שבעיות בשינה גורמת לליקוי בוויסות הקורטיזול ולעליית לחץ הדם.
גם מחקרים קודמים גילו את הסכנות שבשינה מועטה וכי קיים קשר בין מחסור או עודף שעות שינה לבין סיכון מוגבר לתמותה. מחקר שפורסם ב-2010 בכתב העת Sleep ושהתבסס על נתונים מ-16 מחקרים, מצא כי אלה שישנו פחות משבע שעות בלילה בחלק מהמחקרים, ופחות מחמש שעות במחקרים אחרים, היו בסיכון תמותה גבוה ב-12% ב-25 השנים הבאות בהשוואה לאלה שישנו שבע-שמונה שעות בלילה. המחקר העלה גם שמי שישנו יותר משמונה-תשע שעות בלילה, היו בסיכון תמותה מוגבר ב-30% בהשוואה לאלה שישנו שבע-שמונה שעות.
2 צפייה בגלריה
אדם בוגר צריך לישון שבע שעות בממוצע, כשהטווח התקין נע בין שש לשמונה שעות
(צילום: shutterstock)
נדודי שינה זו בעיה רצינית, עם פגיעה מהותית באיכות החיים.
"נכון. יש מחקרים המצביעים פגיעה בבריאות כתוצאה מבעיות שינה, אבל עיקר הפגיעה היא באיכות החיים ובהרגשה. וזו הבעיה העיקרית. אנשים שנמצאים בחסך שינה, לא חיים חיים מאושרים, שלמים וטובים. אנחנו לא מגיבים טוב למניעת שינה – גם בחקירות עושים בזה שימוש. אם אתה רוצה לגרום למישהו לחץ וסטרס, לענות אותו, אתה יכול למנוע ממנו שינה. זה מה שמייצר את הלחץ הגדול אצל מי שסובלים כבר מנדודי שינה.
מה קורה במצבי קיצון של אנשים שלא ישנים עשרה או 20 ימים?
"שיא גינס שנקבע בשנות ה-60 של המאה הקודמת שייך לאדם הצליח להחזיק 11 ימים בלי שינה. בסוף היה צריך ממש להכריח אותו בכוח להישאר ער והוא סבל מהזיות. כמה זמן הוא ישן לאחר מכן? 17 שעות וחזר לשגרת יומו. זה מלמד שגם שהשינה היא חשובה כל כך, הגוף יודע להסתגל ולהסתדר, בדומה לתזונה. כשעושים דיאטה, מונעים מעצמנו אוכל, וגם זה גורם לנו להרגשה לא טובה וללחץ. אותו הדבר עם שינה. הגוף שלנו יודע להסתגל ולהסתדר. אני אגלה לכם סוד: אף אחד לא מת מזה שהוא לא ישן".
מי מפחד מכדורי שינה?
למי שסובל מהפרעות שינה – אילו טיפולים מוצעים היום?
"יש שני טיפולים. האחד, טיפול פסיכולוגי קצר שנקרא CBT-I, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לשינה. מדובר בשישה עד שמונה מפגשים, שבהם לומדים טכניקות של רגיעה, הרפיה ודברים שעוזרים לשמור על השעון הביולוגי. אפשרות טיפול שנייה היא באמצעות כדורי שינה. בניגוד לדעה הרווחת ולכל מיני סטיגמות בנושא, מדובר בטיפול תרופתי לגיטימי כמו כל טיפול תרופתי אחר. גם טיפול בכדורי שינה, כשהוא נעשה תחת השגחה ובקרה רפואית, יכול להיות יעיל וטוב לנדודי שינה".
אנשים מפחדים להתמכר לכדורי שינה ולפתח סבילות, להגדיל מינונים.
"אני תמיד שואל אנשים בכנסים מה ההבדל בטיפול בין זה לבין טיפול ביתר לחץ דם. ההתמכרות מוגדרת כמצב שבו כאשר אתה מפסיק את הטיפול יש חזרה של הסימפטום. מי שלוקח טיפול ליתר לחץ דם ומפסיק - לחץ הדם שלו יעלה. זה אותו דבר בנדודי שינה. אם תיקח כדור ותישן טוב ואז תפסיק - נדודי השינה יחזרו. אין הבדל.
"לגבי הסבילות - מפחידים מטופלים בכדורים שאם הם לוקחים היום כדור בלילה, אז בעוד חודש יצטרכו שניים ובעוד שנה - שלושה. אז יש לנו מחקר שעשינו במשך חמש שנים במכבי שמראה שזו ממש לא התמונה. מצאנו שמתוך כלל האנשים שצרכו כדורי שינה, 80 אחוז היו משתמשים מזדמנים, שלקחו כדורי שינה במשך שלושה חודשים והפסיקו - או כי הבעיה נפתרה או כי זה לא עזר להם. כלומר ארבעה מתוך חמישה הפסיקו ספונטנית, בלי התערבות.
"כשעקבנו במשך חמש שנים אחרי מי שהמשיך בטיפול, ראינו שרובם לוקחים כדור אחד כל לילה, ומבחינת פיתוח סבילות זה לא שונה משאר הטיפולים. גם אנשים אחרי טיפול בסוכרת ולחץ דם".
