בשיתוף אסטרהזניקה
אי ספיקת לב היא מחלה בה הלב אינו עומד בדרישות הגוף במנוחה או במאמץ. היעדר היכולת של הלב למלא את תפקידו בצורה יעילה, גורמת לחוסר התאמה בין מה שהלב מסוגל לתת לבין מה שהגוף צריך. במצב זה, במידה והלב נחלש, התפקוד שלו יורד, וקיים קושי להזרים דם בכמות מספקת במצבי מאמץ וגם במנוחה מלאה. אי ספיקת לב עלולה להיווצר הן אצל חולים שהלב שלהם אינו מצליח להזרים את הדם למערכות הגוף, או בחולים אצלם הלב גם אינו מצליח "לאסוף" אותו בצורה יעילה.
אי ספיקת לב אומנם שכיחה יותר באוכלוסייה המבוגרת, אבל יכולה להופיע בכל גיל. בגיל ילדות אי ספיקת לב נוצרת בדרך כלל בשל מום או מחלת לב מולדת, ובגילאים מבוגרים היא עלולה להופיע כתוצאה מהתפתחות של טרשת עורקים הגורמת לאוטם שריר הלב ולפגיעה בשריר הלב, או כתוצאה ממצבים מטאבוליים כרוניים כגון השמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם ועוד שמהווים את הסיבות השכיחות ביותר להופעת אי ספיקת לב בעולם המערבי.
עד 10% מהאוכלוסייה המבוגרת, מעל גיל 65 , סובלים מאי ספיקת לב
מחלות לב וכלי דם הם הגורם הראשון לתמותה בעולם המערבי, ובישראל הן גורם התמותה השני אחרי מחלות ממאירות (סרטן), ולכן קיימת חשיבות רבה להכיר את תסמיני המחלה. כיום, קרוב ל-10% מהאוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 65 סובלת מאי ספיקת לב המלווה בסימפטומים כגון קוצר נשימה, עייפות במאמץ, הופעה של בצקות בכפות הרגליים או בחלל הבטן כתוצאה מהצטברות נוזלים, והיעדר יכולת לתפקד בצורה מלאה.
בשלביה המוקדמים של המחלה, לעיתים קרובות המטופל אינו מרגיש שמשהו אינו כשורה, ולכן חולים רבים שסובלים מירידה בתפקוד הלב אינם מודעים לכך. בפועל, הם מבצעים 'התאמה' למצבם כמו למשל הפחתה או הפסקה של כל פעילות פיזית על מנת להימנע מהופעת התסמינים. מדובר במצב מסוכן שבהיעדר טיפול עלול להחמיר. השכיחות של אי ספיקת הלב נמצאת בעלייה מתמדת. הסיבה המרכזית לכך היא העלייה בעשור האחרון בתוחלת החיים. בנוסף לכך, כ-15% מהאוכלוסייה מעל גיל 80 סובלים ממצב של פרפור פרוזדורים (הפרעה בקצב הלב). במצב זה פרוזדורי הלב מתכווצים במהירות רבה ובאי-סדירות, ובכך פעילות הלב משתבשת, תפוקתו הולכת ופוחתת וכך גם זרימת הדם ואספקתו לאיברי הגוף.
לחולים אלו נטייה גדולה יותר לפתח אי ספיקת לב. בגילאים צעירים יותר – בין העשור החמישי לשביעי. הסיבה השכיחה לאי ספיקת לב היא כתוצאה מהתקפי לב שגרמו לירידה בתפקוד הלב או ממחלת לב שמטופלת באופן חלקי. ישנם כמובן גם גורמי סיכון נוספים כמו מחלות ריאה, אנמיה חריפה, היסטוריה משפחתית, והמרכזיים שבהם – יתר לחץ דם ומחלת הסוכרת.
השילוש המסוכן – סוכרת, אי ספיקת כליות ואי ספיקת לב
חולי סוכרת נמצאים בסיכון של עד פי חמישה לסבול מאי ספיקת לב, ובסיכון גבוה עד פי 20 בהשוואה לאדם בריא לסבול מאי ספיקת כליות. אנחנו יודעים שסוכרת היא גורם סיכון משמעותי להתפתחות של שתי המחלות האלו – אי ספיקת לב ואי ספיקת כליות - בין אם זה באופן ישיר ובין אם זה באופן עקיף. חשוב לזכור שסוכרת, אי ספיקת כליות ואי ספיקת לב הן מחלות שקטות. למעשה, המטופל יכול לא להרגיש את המחלות האלו ולהגיע לשלבים מתקדמים מבלי לדעת שיש לו בעיה בריאותית כלשהי.
בדיקת דם פשוטה יכולה לזהות אי ספיקת לב
דרכי האבחון של אי ספיקת לב התקדמו רבות בשנים האחרונות. כיום, בדיקת דם פשוטה המכונה (Brain-type Natriuretic Peptide) BNP יכולה לקבוע האם המטופל סובל מאי ספיקת לב. במקרים אלו מתחיל תהליך של בירור באמצעות בדיקות נוספות כדוגמת אק"ג, צילום חזה ואקו לב. מדובר בבדיקה מדויקת שבאופן מצער אינה בסל הבריאות ואף לא ניתן לבצע אותה בקופות החולים, אלא אך ורק בבתי החולים.
בארצות הברית ובמדינות נוספות באירופה מומלץ – בדומה לקולונוסקופיה – לבצע בדיקת אקו לב אצל כל חולה סוכרת אחת לחמש שנים, גם במצבים בהם המטופל מרגיש טוב ואין הופעה של סימפטומים. בישראל, האיגוד הקרדיולוגי שואף כי בדיקת ה BNP תיכלל במאגר הבדיקות של רופאי המשפחה בקהילה, זאת לצד בדיקות מעקב, בדיקות דם, בדיקות מטבוליות וכדומה.
אי ספיקת לב הגורם העיקרי לאשפוזים והגעה לחדרי המיון
"אי ספיקת לב" היא אחד הגורמים המרכזיים לעומסים הרבים על מערכות האשפוז בבתי החולים. הסיבה לכך היא שאי ספיקת לב היא מחלה מתקדמת עם קצב התקדמות מהיר וחד ביותר, אפילו בהשוואה למחלות ממאירות. ההערכה היא שחולים עם אי ספיקת לב מתאשפזים בתדירות גבוהה, הן כתוצאה מהיעדר גילוי מוקדם של המחלה והן מטיפול לקוי או חלקי במחלה. על פי הסטטיסטיקה, תוחלת החיים של חולה המאושפז עם אי ספיקת לב ותפקוד ירוד של הלב מתקצרת ב-50% מרגע גילוי אי ספיקת הלב בהשוואה לאדם שלא סובל מהמחלה.
אצל חולים עם אי ספיקת לב במצב קשה, שיעור ההישרדות הממוצע עומד על כשנתיים בלבד. חשוב לציין כי קיימים סוגים שונים של אי ספיקת לב, ולא לכולם מהלך מחלה מהיר וסוער. קיימת חשיבות להעלאת המודעות בציבור הרחב לאי ספיקת לב, ויש לשים לב לסימני האזהרה, שכן בדומה למחלות אחרות, גם במחלה זו, גילוי מוקדם יכול להציל חיים. הסימפטומים המרכזיים שיכולים להעיד על אי ספיקת לב כוללים בין היתר – ירידה ביכולת הגופנית, קוצר נשימה במאמץ, עלייה במשקל, הופעת בצקות ברגליים, יקיצה בלילות עם קוצר נשימה, או תסמונת דום נשימה בשינה. במקרה ותסמינים אלו מופיעים מומלץ לפנות באופן מידי לבדיקה אצל קרדיולוג.
עידן חדש בטיפול באי ספיקת לב
נהוג לחלק את קבוצת החולים עם אי ספיקת לב לשני סוגים על פי מדד "מִקְטַע פְלִיטָה" – מדד שבוחן את יכולת התכווצות שריר הלב. הסוג הראשון: "חולים עם אי ספיקת לב ותפקוד לב ירוד"- מדובר בקבוצת חולים שמקטע-הפליטה שלהם הוא מתחת ל-40 אחוזים. הסוג השני - "חולים עם אי ספיקת לב ותפקוד לב שמור" – אלו חולים שמקטע-הפליטה שלהם הוא 40% ומעלה.
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית באפשרויות הטיפול עבור החולים הסובלים מאי ספיקת לב. עבור המטופלים שאובחנו עם אי ספיקת לב עם תפקוד ירוד, לצד הטיפולים הסטנדרטים המקובלים עם מעכבי האנזים ACE ,(Angiotensin Converting Enzyme inhibitor) חוסמי בטא סלקטיביים (תרופה הפועלת על הלב), תרופות ממשפחת (mineralocorticoid receptor antagonist) MRA נוספו טיפולים בעלי מנגנון פעולה חדש שמקלים על הסימפטומים, מפחיתים את הסיכוי לאשפוזים, מפחיתים סיבוכים ותמותה מהמחלה, ומשפרים את איכות החיים של החולה. אחת מקבוצות הטיפול נקראת "מעכבי SGLT2". הטיפולים התרופתיים האלו, הוכיחו יעילות בהפחתת ערכי הסוכר בקרב חולי סוכרת, ובמחקרים גדולים נוספים נמצאו יעילות גם בחולים עם אי ספיקת לב גם ללא סוכרת.
לאחרונה צויינו ברחבי העולם את יום הלב הבינלאומי וזו הזדמנות לעלות למודעות את הצורך בבדיקות תקופתיות של הלב בקרב הציבור בכלל ובקרב כאלו שנמצאים בסיכון לסבול מ"אי ספיקת לב" בפרט. לצד ההתקדמות הטכנולוגית והטיפולים החדשים, עדיין מרבית החולים מאובחנים בשלבים מאוחרים מידי של המחלה ועל כן קיימת חשיבות רבה לפנות לרופא בקופת החולים ולבקש הפנייה לאולטרסאונד (אקו) לב, בדיקת קרדיולוג, ורצוי גם בדיקת BNP.
הכותב הוא מנהל המחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי לגליל בנהריה
בשיתוף אסטרהזניקה
פורסם לראשונה: 08:00, 25.10.22
