דן (שם בדוי) ישב מולי ובכה. הוא סיפר על הדיכאון שחווה בעבר. "הכול היה שחור, מכל הכיוונים". הוא חש חסר תקווה ומיואש. בבוקר יום סתווי שבו יצאה אשתו לטיול עם הילדים, הוא ניסה להתאבד עם כל הכדורים שהיו בארון התרופות שלו. הוא השאיר מכתב פרידה למשפחתו שהייתה אמורה לחזור רק באותו ערב. אלא שהשכנה נכנסה במקרה וגילתה אותו שוכב ללא ניע על הרצפה, עם קצף שיוצא מפיו. היא הזעיקה עזרה – והצילה את חייו. והנה היום, אין רגע אחד שהוא לא מודה לה על כך. הוא חש כל כך בר מזל שהוא שרד את הקושי, שהוא רואה את ילדיו גדלים.
לו היה ברשותו של דן נשק, הוא לא היה היום בחיים. קרוב לוודאי שהשכנה הייתה שומעת ירייה, ובהגיעה לדירה הייתה מגלה את דן מוטל מת.
אוקטובר 2023 רשם שיא חסר תקדים בביקוש של הישראלים לקבלת רישיון לנשק. מאות אלפי בקשות. ואפשר להבין אותנו – אירועי 7 באוקטובר הותירו רבים בתחושה של חוסר אונים ובגידה של המדינה שאמורה הייתה להגן עלינו. מכאן קצרה הדרך לנסות להבטיח את שלומנו ושלום משפחתנו בהגנה עצמית.
חשוב להשמיע קול רם וצלול ולומר – זה מאוד מאוד מסוכן, וזה יעלה בחיי אדם. כן, פשוט כך. זה יעלה בחייהם של אנשים רבים שיתאבדו. אנחנו יודעים זאת מהמדע: מחקר אחר מחקר מוכיח – קיים קשר ישיר בין גישה לנשק, לבין עלייה בשיעורי אובדנות. חשש משמעותי נוסף נוגע לביטחונן של נשים. נשק לרוב מגיע לידיהם של גברים, והסיכון שיגיע גם לידיהם של גברים עם רקע של אלימות במשפחה גבוה. מכאן, הסכנה לנשים ברורה. יש הבדל משמעותי בין אלימות משפחתית כשיש או אין נשק בסביבה.
ד"ר אורן טנאצילום: טל גבעוניהמועצה הלאומית למניעת אובדנות בראשות פרופ' גיל זלצמן, קובעת בנייר עמדה עדכני חשוב מאין כמותו, ש"התאבדות היא תופעה בת מניעה, ושהמיתוס לפיו 'מי שרוצה להתאבד, יתאבד' שגוי מיסודו". נייר העמדה של המועצה מסביר שהמשבר האובדני החריף שבו האדם חדור רצון עז למות נמשך לרוב רק כמה שעות שבמהלכן מחפש האדם השרוי במשבר שני דברים במקביל – דרך למות אבל גם - דרך להצלה. במצבים אלו, אחד הגורמים המרכזיים שישפיעו על תוצאת המשבר – האם יתאבד או יישאר בחיים – קשור לזמינות אמצעים קטלניים הנמצאים ברשותו.
ד"ר אורן טנא: "זמינות מיידית של כלי נשק בידי אדם אובדני היא קטלנית. אם ניתנת שהות, וסערת הנפש שוככת מעט, יש אפשרות להתבהרות המחשבה, וליציאה ממצב מנטלי זה. אולם כאשר יש כלי נשק זמין, לא ניתנת השהות מצילת החיים הזו, והתוצאה היא אסון"
בנייר עמדה כבר מהעשור הקודם פירטה המועצה ש"המשמעות של זמינות כלי נשק קשורה למצב המנטלי בו שרוי האדם האובדני לפני מותו. מצב זה מאופיין בצמצום קוגניטיבי וקשבי, המכונה tunnel vision ("ראיית מנהרה"). במצב מנטלי זה נדמה שהמצב המשברי שבו שרוי המתאבד אינו בר פיתרון, מלבד התאבדות. כל הקשרים הבינאישיים, המשמעויות והערכים הפנימיים מצטמצמים ומאבדים מממשותם, ואינם מהווים יותר גורם מגן מפני ההתאבדות.
במצב זה, שמלווה בסערת נפש, זמינות מיידית של כלי נשק בידי אדם אובדני היא קטלנית. אם ניתנת שהות, וסערת הנפש שוככת מעט, יש אפשרות להתבהרות המחשבה, וליציאה ממצב מנטלי זה. אולם כאשר יש כלי נשק זמין, לא ניתנת השהות מצילת החיים הזו, והתוצאה היא אסון.
זה יעלה לנו ביוקר
לא רק רוכשי הנשק בסכנה, גם בני ביתם. מחקרים מוכיחים שבבתים בארה"ב עם אחוז גבוה של נשק נרשמים מדי שנה הרבה יותר מקרי מוות מאובדנות מאשר במדינות "מעוטות נשק". המפתיע הוא שמקרי המוות מירי עצמי לא "באים במקום" מקרי מוות מסיבות אחרות אלא רק מתווספים אליהם.
מחקר ענק של חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד שעקב אחר 26 מיליון מתושבי קליפורניה במשך תקופה של 12 שנים, גילה נתונים מצמררים: גברים עם אקדחים היו בסיכון גבוה פי שמונה למות מפצעי ירי עצמיים מאשר גברים ללא אקדחים. נשים שהיו בבעלותן אקדחים היו בסיכון גבוה פי 35 (!) למות מהתאבדות מנשים שלא החזיקו באקדח. מחקר של המומחה העולמי לאובדנות, פרופ' ג'ון מאן מאוניברסיטת קולומביה, הצביע על עלייה באובדנות בשנה שלאחר רכישת הנשק.
הבהלה לאקדחים: אזרחים מציפים את חנויות הנשק
(צילום ירון שרון)
מה זה אומר לגבי כל מי שמצטיידים בנשק כעת בישראל? הממצאים הללו מדאיגים ומטרידים, עוד לפני שמשקללים לתוכם מקרים של הגעת כלי נשק לידיים לא נכונות של עבריינים/ בני משפחה אלימים/ בני נוער, וכן מקרים של ירי בשוגג או משחק בנשק.
לצד ההבנה שרבים מהישראלים ממהרים להתחמש, חשוב להתריע - זה יעלה מאוד ביוקר לכולנו. אם המדינה מחליטה לחלק נשק בקלות לאזרחיה עליה לעמוד בשתי מחויבויות בסיסיות, שכלל לא בטוח שמתקיימות כעת:
- להבטיח יכולת סינון ופיקוח יעילה על המקבלים נשק.
- להבטיח נגישות לטיפול נפשי מיידי לאנשים עם חשש לאובדנות. יש דרכים בסיסיות להבטיח פיקוח יותר טוב על חלוקת נשק. לאחר מאמצים רבים, נוספו ממש השבוע שאלות על אובדנות לצד שאלות נוספות להצהרת הבריאות שעליה נדרשים לחתום המבקשים רישיון לנשק. אמצעים אחרים כוללים אימוץ טכנולוגיות של נעילת נשקים, שחרורם רק בטביעת אצבע וכו'.
אבל עד שיתקיימו תנאים אלה, ואולי גם אז – ההמלצה הגורפת צריכה להיות לצמצם ולא להעלות את הנגישות לנשק של כולנו.
- אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר ועלולים להיות אובדניים, אל תישארו לבד. פנו לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כמו ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. כמו כן, לפרטים על הרצאות להעלאת מודעות למניעת אובדנות היכנסו לאתר "בשביל החיים" - סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו, או ב-03-7487771.
