כבר שנתיים שגלעד טל, מורה בן 53, מדבר עם קול מלאכותי אחרי שעבר ניתוח לכריתת גרונו בגלל סרטן הגרון. כמו רוב 200 חולי סרטן הגרון שמאובחנים בישראל מדי שנה, גם הוא עישן. "מאז שעברתי כריתת גרון חזרתי לעבודה שלי בהוראה, אבל עדיין לא מצליח להתרגל לקול הרובוטי שאני מפיק באמצעות נגיעת אצבע בתותב הקול. אומרים לי שבסך הכל אני נשמע צרוד אבל באוזניים שלי, אין מה לעשות, אני נשמע כמו בוט".
זו לא הצרה הראשונה שנפלה לגלעד על הראש ושיבשה את מהלך חייו. המזל הרע ארב לו לראשונה הרבה שנים קודם, כשהיה בן 19. "חודש אחרי הגיוס, כשאני ממתין לפתיחת מחזור חדש של קורס טיס, המכונית שלי התהפכה. במשך חודש וחצי הייתי בלי הכרה, מורדם ומונשם בטיפול נמרץ. כשהתעוררתי אבחנו הרופאים בעיה בכלי הנשימה שנגרמה מההנשמה. כשהתאוששתי קצת, עברתי ארבעה ניתוחים לכריתה חלקית של כלי הנשימה שנפגעו. מה שהציק אז לילד-חייל בן 19 הייתה האכזבה מכך שרק פעם אחת הייתי על מדים וגם זה רק בבקו"ם".
2 צפייה בגלריה
"עברתי טיפולים רבים עד שהרמתי דגל לבן ונכנעתי". גלעד טל עבר ניתוח לכריתת גרון
(צילום: יאיר שגיא)
גלעד השתחרר מבית החולים, חישב מסלול מחדש, למד הוראה, התחתן, הקים משפחה ונולדו לו ולאשתו לשעבר ארבעה ילדים. על גילוי סרטן הגרון, הוא משתף: "התחילה צרידות שאותה ייחסתי כמובן למקצוע שלי, מחלת המקצוע המאפיינת ולמעשה המובילה בקרב מורים ולכן גם לא נלחצתי". בחלוף חודשים עבר עוד בדיקות שגילו שחלה בסרטן הגרון. "הרופא שלי בשיבא, ד"ר ערן אלון, הציע לי מיד כריתת גרון אבל חששתי מאוד מהניתוח, כי הגרון הוא כלי העבודה שלי והפרנסה לילדים שלי אז סירבתי להמלצתו". גלעד בחר באופציה טיפולית שכללה כימותרפיה. "עברתי טיפולים רבים, עם תופעות לוואי קשות, שבסופו של דבר הועילו לי כמו כוסות רוח למת. אז הרמתי דגל לבן ונכנעתי".
גלעד טל: "אני עובד, אוכל רגיל, שותה לאט ובהקפדה אבל אי אפשר להתרגל לחיים עם תותב קול. אני ממעט לדבר מחוץ לשעות ההוראה כי אני נשמע כמו רובוט מהלך"
באוגוסט 2022 נכרת גרונו. למשך שלושה שבועות הוא לא יכול היה לדבר. "הבנות והבנים שלי היו סביבי ואני לא מקנא בחוויה הקשה שהם עברו, כשראו את אבא שלהם עם חור בגרון ואילם".
ד"ר אלון הרים אותו מתהום הדיכאון כשביקש ממנו הבטחה, שיחזור ללמד. "נתתי לו את המילה שלי אבל בשנתיים הראשונות הייתי בחופש מחלה שעזר לי מאוד להחלים נפשית וגופנית". גם בתקופה ההחלמה, כשהוא עדיין מחוץ לשערי בית הספר, המשיך טל ללמד מבוגרים עברית במסגרות פרטיות. "אני עובד, אוכל רגיל, שותה לאט ובהקפדה אבל אי אפשר להתרגל לחיים עם תותב קול. אני ממעט לדבר מחוץ לשעות ההוראה כי אני נשמע כמו רובוט מהלך. אחרי שהתגרשתי, ניסיתי לפתח מערכות יחסים, אבל הנשים נרתעו אז כיביתי את הרצון לזוגיות".
איפה מתפתח סרטן הגרון?
הגרון הוא איבר חלול שממוקם בקדמת מרכז הצוואר, ביו הלוע לקנה הנשימה שמחבר ביניהם. הגרון ממוקם בצומת שממנו מתפצלים קנה הנשימה והוושט. הוא מורכב מסחוסים שיוצרים מבנה דמוי קופסית. "סרטן הגרון מתפתח בבית הקול. כלומר, באזור שמתחיל בעצם הלשון ומסתיים מעל הגבול העליון של קנה הנשימה", מסביר ד"ר ערן אלון, מנהל מחלקת אף אוזן גרון וניתוחי צוואר במרכז הרפואי שיבא ומייסד השירות לכירורגיה מיקרו-וסקולרית ראש צוואר.
לדבריו, "רוב סרטני הגרון, מופיעים במיתרי הקול ובסדק הקול (גלוטיס), מעל מיתר הקול או מתחתיו במקרים הנדירים. בגלל גודל הגידול ומשתנים נוספים, בחלק מהמקרים לא ניתן לכרות רק את המיתר הנגוע ומצב הגרון מחייב כריתה מלאה. מדובר בהליך קיצוני, משנה חיים שאנחנו משתמשים בו כמוצא אחרון בשרשרת וברוב המקרים רק כשארסנל הטיפולים (כימותרפיה וקרינה יחד או בנפרד), לא הועיל לחולה". אחרי כריתת הגרון ממקם המנתח את תותב הקול בחלל שנוצר בין הקנה לוושט. במהלך השנים ניסו מדענים לפתח טכניקות כירורגיות ידידותיות יותר, כמו שימוש בלייזר. שאינו רווח עדיין.
ד"ר ערן אלוןצילום: ניצן זוהר, יחידת הצילום שיבא"עברתי ניסיון כזה של צמצום הגידול הסרטני באמצעות לייזר, אבל זה לא עבד לצערי", מתאר סלאח סעד (61), תושב בית ג'ן ולשעבר ח"כ מטעם מפלגת העבודה שלקה בסרטן הגרון. "גם כיום, אחרי שעברתי כריתת גרון, אני מתפקד על 100 ובכמה משרות במקביל". סרטן הגרון אובחן אצלו ב-2017. "הייתי באופוזיציה שהתנגדה לחוק הלאום וניסיתי לסכל בכל דרך את המהלך, כולל בצעקות. במקביל התמודדתי לפריימריז כך שדיברתי המון, צעקתי והצטרדתי. חיברתי אחד לאחד וחיכיתי שהצרידות תחלוף. אבל רק הזמן חלף, הצרידות נשארה".
ד"ר ערן אלון: "בחלק מהמקרים לא ניתן לכרות רק את המיתר הנגוע ומצב הגרון מחייב כריתה מלאה. מדובר בהליך קיצוני, משנה חיים שאנחנו משתמשים בו כמוצא אחרון בשרשרת וברוב המקרים רק כשארסנל הטיפולים לא הועיל לחולה"
הוא פנה למומחה אף אוזן גרון, נבדק ולא אותר כל ממצא. הוא טופל תרופתית במשך כמה חודשים וכשהפנים שהצרידות לא השתנתה, הגיע לרמב"ם. "עברתי את כל ההדמיות והבדיקות הרלוונטיות ומהן עלה שחליתי בסרטן הגרון". הוא טופל בסדרת הקרנות ובכימותרפיה שהעלימו את הגידול הסרטני ."אבל המשכתי להיות צרוד, ולפני שלוש שנים אובחן שהמחלה חזרה. מכיוון שבסרטן גרון הטיפול בקרינה הוא לפעם אחת ולא ניתן לחזור עליו, התלבטו הרופאים סביב מציאת חלופה. בשלב מסוים הם הפנו אותי למחלקת אף אוזן גרון בשיבא ושם שמעתי לראשונה על האופציה של כריתת גרון".
ח"כ לשעבר סלאח סעד: "אחד המומחים אמר לי שאני לא יכול לברוח יותר מהמציאות ושעליי להתמודד עם כריתת גרון. חזרתי לד"ר אלון, כשהבנתי שהדילמה עומדת על חיים או מוות"
ח"כ לשעבר סעד התקשה לקבל את רוע הגזירה וחיפש כל דרך להימנע מהמהלך הדרמטי ,"שישאיר אותי, הפוליטיקאי, בלי כלי עבודה". הוא הביע את הסתייגותו גם בפני ד"ר אלון וניסה להיאחז בחלופה של טיפול בלייזר. כשגם זה לא הועיל, הוא פנה לטובי המומחים ברחבי העולם אבל לאיש מהם לא הייתה חלופה להציע לו ."עד שאחד מהם אמר לי שאני לא יכול לברוח יותר מהמציאות ושעליי להתמודד עם כריתת גרון. חזרתי לד"ר אלון, כשהבנתי שהדילמה עומדת על חיים או מוות". אחרי שהתאושש מניתוח הכריתה חזר בהדרגה לחייו המלאים הכוללים דיבור ונאומים מול קהלים. "אני נואם בעצרות ובאירועים כשהדיבור נוצר בלי צורך ללחוץ על התותב עם האצבע. חוץ משחייה שאסורה, אני עושה הכל. נוהג, קצת ספורט, חיים רגילים".
אבל הכל רחוק מלהיות רגיל בחייהם של מי שעברו כריתת גרון. "הקול שלי הוא אני, ולכן כשמי שעבר כריתת גרון מפסיק לדבר באופן טבעי ,משתנה תפיסת האני שלו. הדימוי העצמי נפגע. זו מחלה משנה איכות חיים. במראה, ביכולת ליצור תקשורת ובתחושת הזרות כלפי הקול החדש, המלאכותי", מתארת ענת המבורגר, קלינאית תקשורת בכירה משיבא, שמטפלת בחולים אלה ומגיעה למיטתם לפני שגרונם נכרת וגם אחרי. "בעזרת איורים אני ממחישה להם מה עברו ומהן האופציות לייצר דיבור, כשלמעשה, קיימות בעיקר שתי טכניקות נהוגות: כיסוי הפתח באמצעות פילטר שמגן על הפתח מחדירת גופים זרים אבל מחייבת לחיצה על תותב הקול להפקת צליל, כמו במקרה של גלעד טל; טכניקה נוספת היא הגנה על הפתח באמצעות שסתום שעליו מדבקה, שלחץ האוויר סוגר אותו ולכן אפשר לדבר בלי לחיצת אצבע, כמו במקרה של סאלח סעד".
המורה גלעד טל מסכם: "לכאורה התאוששתי מהר, התחלתי לאכול ולתרגל דיבור, אבל ככל שחולף הזמן אני מבין שהתאוששתי מחיים א' לחיים ב' שהם כל כך שונים זה מזה. בהתחלה הובכתי כשאנשים לטשו מבטים לגרון שלי, אבל החלטתי שבמקום להיפגע, אגחיך את הסיטואציה. מאז, כשאני מבחין במבט חומל או נרתע, אני אומר 'לא לפחד, אני בסדר'".
