עשרות החטופים שישוחררו במסגרת העסקה בין ישראל לחמאס ייקלטו במתחמים נפרדים בשישה בתי חולים. משרד הבריאות חידד היום (ד') הנחיות לבתי החולים, ובין היתר הורה לחסום את הגישה למתחמים אלו - ולשבץ נשים בעדיפות ראשונה.
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הבהיר בתדרוך לכתבים כי חטופים שיזדקקו לטיפול דחוף יועברו לבית החולים סורוקה בבאר שבע. היתר ישובצו לפי הנחיית ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי. "אחד הדגשים החשובים שלנו זה סטריליות מוחלטת. הם יגיעו למתחמים סטריליים, מבודדים, ויהיו סביבם בני משפחה ואנשי טיפול לפי הצורך. לא נאפשר כניסה לאף אחד לאותם מתחמים וזה יהיה לפי הרצונות של החטופים ובני המשפחות שלהם והצוות הרפואי כדי לתת טיפול", אמר בר סימן טוב.
בקובץ ההנחיות למנהלי בתי החולים שהפיצה ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי, נאמר כי "המתחם יהיה חסום להגעת מבקרים ועובדים ממערכת הבריאות פרט למשפחות השבים/ות ולגורמי ביטחון המלווים את הגעת השבים/ות, וגורמי הרפואה המטפלים בהם".
בתדרוך לכתבים אמרה ד"ר מזרחי: "אנחנו לא יודעים להגיד כמה יגיעו בכל אחד מהימים ולאיזו כמות להיערך מעבר למה שכתוב בתקשורת. אנחנו לא יודעים לומר כמה יגיעו מדי יום. העיקרון הראשון יהיה הצורך הרפואי. טיפול רפואי מיידי יינתן בבית החולים הקרוב ביותר וזה סורוקה. מטופלים שניתן יהיה למקומות מרוחקים יותר יועברו על פי העקרונות הבאים: עקרון המשפחתיות - אם וילד או שני אחים אנחנו כמובן נחבר. אנחנו בוחנים אם נוצרו קשרים במהלך השבי שחיברו בין מבוגר לילד, או זוג נערות. נבחן אותם בשטח בנקודה הקדמית. אנחנו לא נפרק אותם וזה עדיין חלק מעיקרון המשפחתיות. כל מי שיגיע צריך להרגיש את החיבור הזה ולא נגרום לא צער נוסף".
"בחלק גדול מהמקרים מדובר על מקרים שמגיעים מקהילה מסוימת ואנחנו רואים בזה חשיבות לשמר עד כמה שניתן. אנחנו קצת יותר חוששים מהמשמעות של השבי הממושך ומסינדרום של 'הזנה מחודשת' ולנוכח העובדה שכבר תקופה ארוכה ומשמעותית הם נעדרו ואולי לא קיבלו אוכל כמו שצריך - ביקשנו מבתי החולים להיערך לחלופה הזאת בהיבט של הרגישות של הצוות הרפואי שקולט את החטופים והן מבחינת המעבדה".
בנוגע לחשד לפגיעה מינית או עינויים בתקופת השהות בשבי, הונחו בתי החולים "לבצע בירור עדין ומותאם למצב הרפואי והנפשי של השב/ה ולהימנע מתשאול אגרסיבי ולאפשר בחירה ושליטה לגבי השיחה ומידת השיתוף. הבירור צריך להיעשות בפרטיות המרבית המתאפשרת. חשוב לתת לשבים/ות שליטה מלאה בתהליך ולפעול רק בהתאם לרצונם ובכלל זה לקיחת אנמנזה (תשאול רפואי), בדיקה גופנית, תיעוד הממצאים באופן מילולי או אחר. בנוסף, לטובת טיפול מדויק ומקצועי בנושא כה רגיש, יש לערב את גורמי המקצוע בהקדם ולהיעזר ברשימת הכוננים ייעודית שהועברה למנהל בית חולים".
עוד בנושא זה:
אחד מבתי החולים שצפויים לקלוט את החטופים והחטופות הוא וולפסון בחולון, שבו פעיל אחד החדרים האקוטיים ("חדר 4") המרכזיים. כחלק מהטיפול ובמקרה של חשד, ניתן יהיה להציע לנשים גם בדיקת היריון - אך יש להדגיש כי בשום פנים ואופן אין לחייב אף אחת מהנשים לעבור בדיקה כזו אלא אם תבקש זאת. ככלל, בתי החולים הונחו לנהוג ברגישות המיטבית בכל הנוגע לנשים שתשובנה מהשבי ובמיוחד אלו שקיים חשש שעברו פגיעה מינית.
סדרת בדיקות, בליווי בן משפחה
החטופים שישוחררו יעברו בדיקה ראשונית מיד בהגיעם לבית החולים לשלילת מצב רפואי שמחייב התערבות מיידית. "הבדיקה תתבצע ככל הניתן בליווי לפחות אחד מבני משפחה או מי מטעם הנבדק, לשיקולו ובהסכמתו. השבים ייבדקו על-ידי אחות ורופא מומחה ברפואה דחופה, ובמקרה של ילדים, רופא מומחה ברפואת דחופה ילדים. במקרה של נשים, יש עדיפות לרופאה ואחות. בהתאם לאנמנזה והבדיקה הגופנית, יחליט הרופא על הצורך בבדיקות מעבדה או דימות או בדיקת יועץ, ההכרחיות בשלב זה לשלילת מצב המחייב התערבות מיידית, עוד בטרם המפגש עם המשפחה. ככלל, יש לשקול לקיחת פאנל בדיקות של מחלות זיהומיות רחב.
"אם ממצאי האנמנזה הרלוונטיים מעלים חשד לתת תזונה מתמשכת יש לבצע בדיקות מתאימות ולהנחות את השב/ה לתזונה מותאמת. יש לשקול התערבות של גריאטר, רופא שיניים/פה ולסת, אופטימטריסט ושירותי ייעוץ בהתאמה לצורך שעולה. אם יש צורך בשלב זה להוציא את החטוף מחוץ למתחם, ניתן לאפשר ליווי של בן משפחה או מי שיבחר מטעמו. בדיקה משלימה תיעשה לאחר זמן המפגש עם המשפחה ובתיאום עם גורמי הביטחון המלווים ובה תבוצע השלמת בירור רפואי בהתאם לממצאים הראשוניים".
בתי החולים הונחו לאפשר טיפול בכל אחד מהשבים בחדר יחיד עם בני המשפחה/מלווים. יחד עם זאת, יש לשקול במקרים מתאימים שילוב של טיפול בשני שבים באותו חדר. "יש לאפשר כיבוד לבני המשפחה אך יש לשקול היטב את הזנת השבים. ראה תדריך לתזונאים, רופאים ואחיות לטיפול בתסמונת ההזנה מחדש בקרב השבים".
מידע רפואי אישי על החטופים הועבר לבתי החולים. הצוותים הונחו להקפיד ולהעמיק במידע זה, כדי להכיר את הבעיות הרפואיות לעומקן ובכלל זה את משמעויות הנובעות ממניעת טיפול לאורך זמן או הופעת סיבוכים והעדר טיפול רפואי נאות בהם. "בהתאם למקרה, יש לקבל חוות דעת של גורמי מקצועי בכיר בעת קבלת החלטות טיפוליות".
השלמת חוסרים של ביגוד ומשקפיים
עובדת סוציאלית תתלווה למהלך הטיפול בחטופים בהקדם האפשרי ותנהל שיחה עם השב/ה, המשפחה ומלווים נוספים לטובת התרשמות מעוצמת המצוקה נפשית. היא תמליץ במידת הצורך על התערבות נפשית נוספת של פסיכיאטר או פסיכולוג, בהתאם למקרה. בנוסף, במהלך השיחה, ייקבע המטופל יחד עם העובדת הסוציאלית גורם עיקרי שיהווה גורם הקשר העתידי. כל חטוף שישוחרר יקבל רשימת אנשי קשר וגורמי תמיכה רלוונטיים לטיפול לאחר השחרור.
לאחר סיום הבירור בבתי החולים, תתקבל החלטה לגבי הצורך בהמשך אשפוז או שחרור והשלמת המענה הרפואי בקהילה. "נוכח המצב שגרם בחלק מהמקרים לפיזור הגורמים התומכים (הקהילה, המשפחה), מומלץ לברר עם המשפחה אם ברצונם לשהות בבית החולים זמן נוסף לטובת התארגנות. יש לקחת בחשבון כי המענה הרפואי לאחר השחרור ישתהה ולצייד במידת הניתן את המטופלים בתרופות לתקופה שלאחר השחרור או במרשמים הרלוונטיים. בנוסף, ייתכן כי השבים/ות יחסרו ציוד בסיסי כמו ביגוד, משקפיים, מכשירי שמיעה. יש לסייע ככל הניתן לבני המשפחה להשלמת החוסרים על מנת להבטיח שחרור בטוח ונוח".
העובדות הסוציאליות של בתי החולים הונחו ליצור קשר עם קופת החולים שבה מבוטחים החטופים, לעדכנה בפרטיהם, להעביר מידע רפואי על אודותיהם על מנת לשמור על רצף טיפולי, למסור את פרטי איש הקשר ממשפחת החטופים ודרכי ההתקשרות.
