הודעה דרמטית של ה־FDA וה־CDC, רשויות הבריאות האמריקאיות המובילות, לגבי קשר אפשרי - "סיגנל", בעגה הרפואית - בין החיסון החדש של חברת פייזר נגד וריאנט האומיקרון לשבץ מוחי במבוגרים בני 65 ומעלה, הציתה מחדש את הוויכוח הישן־חדש לגבי חיסוני הקורונה. ההודעה, שפורסמה לפני שלושה שבועות, לגבי הבוסטר החדש - שהוא הראשון שעבר התאמה לווריאנט הקורונה ששולט בעולם בשנה האחרונה - חשפה כי אחת ממערכות הניטור של המרכז לבקרת מחלות זיהתה שכיחות גבוהה יותר של שבץ מוחי בקרב בני 65 ומעלה, בשלושת השבועות שלאחר קבלת החיסון המותאם.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
מפרטים לא רשמיים שנמסרו לתקשורת בארה"ב, עולה כי מבין כ־550 אלף מבוגרים שקיבלו את הבוסטר החדש, אחריהם התבצע המעקב, 130 לקו בשבץ איסכמי (כתוצאה מחסימת כלי דם במוח - ש"ר) תוך שלושה שבועות מיום שחוסנו. איש מהם, כך דווח וחשוב להדגיש, לא מת - למרות שמתנגדי החיסונים, סביר להניח, לא יהססו להוציא את המידע מהקשרו. "למרות שמכלל המידע עולה כי מאוד לא סביר שהסיגנל הזה מייצר סיכון קליני אמיתי", נמסר בהודעת ה־CDC, "אנו מאמינים שחשוב לחלוק את המידע הזה עם הציבור, כפי שעשינו בעבר, כאשר אחת ממערכות המעקב אחר בטיחות גילתה סיגנל כזה".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההודעה הזו, שנוסחה, כצפוי, בזהירות רבה ותוך הסתייגויות רבות, וצוין בה במפורש כי מאגרי מידע אחרים לא התריעו על ממצא דומה, עוררה מחדש את הוויכוח העולמי, המדעי והציבורי בנושא בטיחותו ונחיצותו של החיסון החדש והמהפכני הזה.
גם בישראל המומחים חלוקים ביניהם לגבי משמעות ההודעה האחרונה לגבי הקשר האפשרי בין החיסון החדש לשבץ מוחי. "לא ראינו קשר כזה, ולא התקבלו בישראל או באירופה דיווחים שמעלים חשד דומה", אומרת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס. "בארה"ב יש שש מערכות שבודקות סיגנלים של בטיחות חיסונים בדרכים שונות. רק באחת מהן עלה הסיגנל הזה. לא מדובר בעובדה, אלא בחשש בלבד. הדברים עדיין נמצאים בבדיקה".
פרופ' דרור מבורך, מי שניהל במשך חודשים ארוכים מחלקת קורונה בהדסה והיה הראשון שהתריע על קשר אפשרי, שאומת מאוחר יותר, בין החיסון לדלקת שריר הלב בצעירים, סבור כי יש להמתין בסבלנות לתוצאות הבדיקה. "למרות שמדובר במידע ראשוני, ואין הנחיה להפסיק להשתמש בחיסון, זו בהחלט אזהרה שאומרת, 'בדקו טוב את הנושא הזה, יכול להיות שיש פה משהו שלא שמנו אליו לב'".
משרד הבריאות אומר שאין שום עדות לתופעה כזו בישראל.
"לא מרגיע אותי שלא מצאו את זה בארץ, כי אני חושב שלא בדקו את זה מספיק טוב. כמי שזיהה את הקשר לדלקת בשריר הלב אני אומר לך בוודאות: את הבדיקה שעשיתי בשעתו לדלקת שריר הלב לא עשו לאירועים מוחיים. גם כשדיברנו על המיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב - ש"ר) אנשי פייזר אמרו, 'לא רואים את זה אצלנו'. אמרתי להם, 'תבדקו טוב כי זה קיים'. לקח זמן גם לחברה וגם לרשויות לגלות שיש דברים בגו. צודקת שרון אלרעי פרייס שהדברים רחוקים בשלב זה מלהיות קביעה. מצד שני, צריך לבדוק אותם במלוא הרצינות ולא למכור את החיסון כבטוח בכל מחיר".
זה לא היה הסימן היחיד, שמבשר אולי רוחות חדשות בנוגע לחיסון המפורסם ביותר בעולם, זה שאיפשר לנו לחזור לשגרת חיינו תחת איום הנגיף. בשבועות האחרונים הודיעו חלק ממדינות אירופה על שינויים בשימוש המוכר בו. באנגליה המליצה הוועדה המשותפת לחיסונים, המייעצת לממשלה, כי הבוסטר הבא יינתן בסתיו רק למי שנמצאים בסיכון גבוה לפתח קורונה קשה. מנת החיסון לבני 16 עד 49 שאינם בסיכון גבוה לא תינתן יותר החל מהחודש, החלטה שמשמעה כי חיסוני הקורונה לא יהיו נגישים יותר לרוב האוכלוסייה.
בתחילת השבוע בישר ראש עיריית ניו־יורק, אריק אדמס, על ביטול חובת החיסונים נגד קורונה לעובדי העירייה ולעובדי מחלקת החינוך בעיר. ביטול חובת החיסונים, כך נמסר, יחול גם על בתי הספר הלא־ציבוריים, מעונות היום וצוותיהם. ואילו בסוף השבוע האחרון הודיעו פקידים בבית הלבן כי אספקת החיסונים והתרופות נגד קורונה, שנרכשו על ידי הממשלה, צפויה להסתיים עד הקיץ והתחום כולו יועבר לשוק הפרטי.
משמעות הצעד הדרמטי הזה הוא שהממשל האמריקאי יפסיק לרכוש חיסונים נגד קורונה עבור כלל הציבור האמריקאי במחיר מופחת, שעמד עד כה על כ־21 דולר למנה, ולא יספק אותם יותר בחינם באמצעות בתי מרקחת, מרפאות ובתי חולים, כפי שקרה עד כה. אמריקאים שיש להם ביטוח בריאות יוכלו להמשיך לקבל את החיסון בחינם, אולם מי שאין בידו ביטוח כזה, אחד מכל עשרה אמריקאים, ייאלץ לשלם מחיר מלא אם ירצה להתחסן נגד המחלה. "זה עומד לקרות מתישהו לאורך הקיץ־תחילת הסתיו", אמר ד"ר אשיש ג'ה, מתאם ההערכות לקורונה מטעם הבית הלבן. "ניתן לציבור הודעה מוקדמת ככל שנוכל".
ההודעה הדרמטית על העברת מוצרי הקורונה לשוק הפרטי הגיעה זמן קצר לאחר שפורסם כי הבית הלבן מתכנן לסיים את מצב החירום שהוכרז עם תחילת המגפה בחודש מאי הקרוב. הממשל האמריקאי רכש בסוף השנה כמויות גדולות של החיסון הביוולנטי, נגד שני זנים של הנגיף, לאחר שפג תוקפם של חלק גדול מהחיסונים המקוריים שנרכשו נגד הזן הראשון של הקורונה. השלטונות הודיעו עוד על הפסקת ההפצה של חיסון נוסף נגד קורונה, נובהווקס, כבר במהלך בחודש הזה.
לוח הזמנים הקרוב הזה עולה בקנה אחד עם הודעת חברת "פייזר" למשקיעים, שניתנה בשבוע שעבר, לפיה החברה צפויה להתחיל למכור את החיסון ואת התרופה פקסלוביד ב"מחירים מסחריים", כבר במחצית השנייה של השנה הנוכחית. החברה הודיעה עוד כי היא צופה צניחה של 33 אחוז במכירות החיסונים והטיפולים נגד קורונה ב־2023. זאת לאחר שהכנסות החברה הגיעו לשיא של 100 מיליארד ב־2022, מהן כמעט 38 מיליארד דולר מהחיסון.
בישראל אין בשלב זה כוונה לבצע שינויים גורפים כאלה במדיניות החיסונים שלה, לפחות לא באופן רשמי. "אני לא חושבת שביטול החיסונים עומד על הפרק", אומרת ד"ר אלרעי פרייס. "כרגע המחלה מוגדרת עדיין על ידי ארגון הבריאות העולמי כפנדמיה. אני מניחה שבשלב כלשהו הדבר הזה ישתנה, אבל גם שפעת לא מוכרזת כפנדמיה ועדיין אנחנו מחסנים נגדה. הווירוס הזה קיים וימשיך ללוות אותנו. יהיו גלי תחלואה נוספים. צריך לתת כלי לשמור על אוכלוסיות בסיכון ועל כולנו. אולי בשלב כלשהו, אם יוחלט שיותר הגיוני מבחינה כלכלית־תפעולית־לוגיסטית שהקופות ינהלו את העסק הזה, זה יעבור ממצב שבו המדינה רוכשת את החיסונים לקופות. כך או כך, על הציבור זה לא ישפיע".
השינוי הצפוי במדיניות החיסונים העולמית במלאת שלוש שנים למגפת הקורונה מגיע אחרי שנה לא פשוטה לחיסוני ה־mRNA החדשים. פרט לנזק שגרמו מתנגדי החיסונים בכל העולם, שעדיין מציגים אותם כגורם משמעותי למוות ולנכות ללא כל ביסוס מדעי, ואף טוענים בתוקף כי הם האחראים לתמותה העודפת הגדולה שנצפתה בעולם בשנת 2022, מחקרים מהחודשים האחרונים מאשרים תופעות לוואי שנקשרו אליהם, חלקן קלות וחולפות. הבוסטר לאומיקרון לא סיפק את ההגנה המיוחלת נגד הדבקה, ורבים שחוסנו בו נדבקו זמן קצר לאחר שחוסנו. בעולם המדעי נשמעות טענות על כך שהוא אינו עולה על החיסון המקורי שקדם לו.
האמון הציבורי הפוחת בחיסון, כמו גם התפיסה שהקורונה אינה מהווה עוד סכנה, משתקפים היטב במספרים: רק כ־400 אלף איש בישראל התחסנו במנה החמישית. 850 אלף התחסנו במנה הרביעית, ארבעה וחצי מיליון במנה השלישית, יותר משישה מיליון במנה השנייה, וכמעט שבעה מיליון במנה הראשונה.
בארה"ב התמונה דומה: 80 אחוז מהאוכלוסייה בארה"ב קיבלו את החיסון הראשון, בעוד את האחרון, שאושר לשימוש באוגוסט 2022, קיבלו 16 אחוז בלבד מאלה שזכאים לו. ולמרות זאת, רוב המחקרים המדעיים מאשרים שוב ושוב שהחיסון יעיל ובטוח.
מחקר חדש מישראל לבחינת בטיחות מנות הבוסטר, כולל החיסון המותאם לאומיקרון, שנערך על ידי "שירותי בריאות כללית" יחד עם אוניברסיטת תל־אביב, אשר נמצא עדיין תחת בקרת עמיתים ונחשף כאן לראשונה, מגלה כי לא נצפתה עליה באשפוזים ובאירועים חריגים, כולל שבץ מוחי, לאחר קבלת המנות הנוספות.
צוות החוקרים ניתח בשיטות סטטיסטיות מתקדמות את נתוניהם של מבוטחי כללית על מנת לבחון את בטיחות הבוסטרים לקורונה בקרב בני 60 ומעלה. המחקר, שבדק את בטיחות שלוש מנות הבוסטר: הראשון, השני והזן המותאם לאומיקרון, ועתיד להתפרסם בכתב העת המדעי המוביל The Lancet, הוא אחד המקיפים ביותר שפורסמו בתחום עד כה.
החוקרים עקבו אחר כלל בני 60 ומעלה שהתחסנו במנות הבוסטר, והשווה את שיעורי האשפוזים והאירועים החריגים שנצפו 28 יום, לפני ואחרי קבלת כל מנת בוסטר. נבחנו תיקים רפואיים של 863,886 מטופלי כללית, בין 30.7.2020 עד 30.11.2022. עבור כל מחוסן נבדקו נתונים כשנה לפני החיסון במנת הדחף הראשונה, ועד חודש לאחר מנת הדחף האחרונה שקיבל. נבדקו כ־27 מצבים רפואיים חריגים שיוחסו לחיסון הקורונה, ותשומת לב מיוחדת הוענקה לאירועים לבביים, ובפרט לחשש שהועלה לאחרונה על ידי המרכז לבקרת מחלות האמריקאי בנוגע לשבץ מוחי.
מהממצאים עולה כי לא נמצאה עלייה בכמות האשפוזים בעקבות חיסוני הבוסטר המיוחסים ל־27 המצבים הרפואיים החריגים שנבחנו. בנוסף, החוקרים בחנו באופן פרטני כל מצב רפואי בנפרד, ולא נמצאה עלייה באף אחד מהאירועים החריגים שנבחנו, למעט עלייה בשכיחות נדירה של אירוע אחד בדלקת קרום הלב (Pericarditis) לכל 50,000 מחוסנים בחיסון הדחף השני. בדיקה מדוקדקת לפי קבוצות גיל וסיכון אישרה את בטיחות החיסון בכל אחת מהקבוצות שנבחנו, לרבות במבוגרים מעל גיל 80 עם סיכון מוגבר לתחלואה לבבית.
“החיסון בטוח לחלוטין”, קובע ד”ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה בכללית. “בדקנו האם החיסונים האלה גורמים לאנשים להגיע לבית חולים. כלומר, האם יש פה תופעת לוואי שהיא מעבר לסטנדרט, לתופעות הרגילות והקלות שיש לכל חיסון. למעט תופעות לוואי מקומיות, כמו כאב באזור ההזרקה והגדלת בלוטות לימפה, לא ראינו שום הבדל בין אנשים שלא חוסנו לכאלה שחוסנו. חד־משמעית, אין תופעות לוואי קשות שמסכנות את מקבלי החיסון”.
מחקר ישראלי חדש לבחינת בטיחות מנות הבוסטר, שנערך בקרב למעלה מ–800 אלף מבוטחי כללית ונחשף כאן לראשונה, מגלה כי לא נצפתה עלייה באשפוזים ובאירועים חריגים, כולל שבץ מוחי. "החיסון בטוח לחלוטין", קובע ד"ר דורון נצר, "לא ראינו שום הבדל בין אנשים שלא חוסנו לכאלה שחוסנו. חד–משמעית, אין תופעות לוואי קשות שמסכנות את מקבלי החיסון"
פרופ' דן ימין, ראש המעבדה לחקר התפשטות מחלות מידבקות באוניברסיטת תל־אביב, מסביר: "האנליזה שביצענו היא מחמירה מאוד, שכן בחנו לכל מתחסן אם קיימת עלייה לאחר החיסון לעומת תקופה תואמת לפני החיסון. השוואת אדם לעצמו, ולא לקבוצת ייחוס דומה שבאופן טבעי אינה זהה לו, היא קריטית ליכולת לזהות אירועים נדירים. גם בתנאים המחמירים האלו, מצאנו שמספר האירועים החריגים לפני החיסון היה זהה לאלו שנצפו לאחר החיסון. תוצרים אלו מחזקים את הפרופיל הבטיחותי של כל מנות הדחף".
המחקר הזה, שבדק כאמור את בטיחות החיסון, מצטרף לניתוח סטטיסטי אחר של הקופה, שפורסם לפני חודש ובדק את יעילות החיסון החדש. המחקר הזה, שעקב אחר למעלה מ־600 אלף איש שגילם המוצע היה 75, מצא כי בקרב מחוסנים בני 65 ומעלה הוריד הבוסטר הרביעי את הסיכון לתמותה בשישה אחוזים, ואת הסיכון לאשפוז ב־81 אחוז.
מחקר שפורסם לפני שבועיים ב־New England Journal of Medicine מצא כי חיסון מותאם נגד אומיקרון עדיף על החיסון המקורי, שכן הוא מספק הגנה משמעותית גם נגד הזן המקורי, וגם נגד זני אומיקרון נוספים, ופרופיל הבטיחות שלו דומה לחיסון המקורי. ניתוח שפורסם בארה"ב מצא כי מבוגרים שהחיסון שלהם בתוקף הורידו את הסיכון שלהם למות כתוצאה מקורונה פי 15 מאלה שלא חוסנו. בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת ייל מצא כי חיסוני קורונה מנעו למעלה משלושה מיליון מקרי מוות בארה"ב, וכמעט 20 מיליון אשפוזים כתוצאה מקורונה.
"החיסון הזה הציל אותנו", אומרת פרופ' גילי רגב יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ולבקרת זיהומים והמכון לחקר מוכנות למגפות במרכז הרפואי שיבא. "אין ספק שהוא הציל את האנושות ממכה הרבה יותר קשה שהפנדמיה הייתה יכולה לגרום לה. אם לא הוא, היינו חווים את המצוקה הכלכלית והחברתית שחווינו בשנה הראשונה לפנדמיה במשך עוד כמה שנים. מדובר באחד החיסונים הבטוחים ביותר שהכרנו, עם הכי פחות תופעות לוואי, ודאי יחסית לחיסונים אחרים. אנשים שחוששים מאוד ממנו עומדים בתור למרפאות מטיילים ומקבלים חיסונים עם תופעות לוואי הרבה יותר קשות בלי לחשוב פעמיים. אני מבינה את החשש, אבל צריך לשים את הדברים בפרופורציה הנכונה. יותר מזה: ההצלחה של החיסון הזה הביאה לגל של פיתוחים חדשים בהרבה תחומים, ששנים לא הצלחנו בהם, ואולי עכשיו נצליח. במובן הזה באמת מדובר במהפך".
החיסונים נגד קורונה ניתנו עד היום למיליארדי בני אדם ברחבי העולם, והצילו, על פי ההערכות, כ־20 מיליון בני אדם. עד היום ניתנו חמש מנות של החיסון, שתיים בסדרה המקורית ושלושה בוסטרים. האחרון שבהם מותאם, כאמור, לווריאנט האומיקרון.
אולם אחרי בוסטרים תכופים, יש שיאמרו תכופים מדי, שניתנו יותר על סמך תחושות בטן והערכות, ופחות על סמך נתונים מדעיים, שאלת התזמון של החיסון הזה הופכת יותר ויותר משמעותית.
אחת ההצעות, שאומצה לפני שבועיים על ידי ה־FDA, היא להפוך את חיסוני הקורונה העתידיים לשנתיים. מומחי הארגון קובעים כי לרוב האמריקאים כבר יש חיסוניות מספיקה נגד הנגיף, בגלל שחוסנו, נדבקו או שניהם יחד, דבר שיאפשר לעבור לאסטרטגיית חיסונים של פעם בשנה, בחיסון שיותאם לזני הנגיף הנפוצים באותה עת. ועדת היועצים קבעה גם כי החיסון המותאם עדיף על החיסון המקורי, משום שהוא מייצר תגובת נוגדנים טובה יותר מהחיסון המקורי נגד תתי־הזנים של וריאנט אומיקרון, כולל נגד הווריאנט הדומיננטי XBB 1.5 השולט כעת. משמעות ההחלטה היא שגם מי שלא חוסן בעבר נגד קורונה יוכל לקבל את החיסון החדש כמנה ראשונית.
ד"ר שרון אלרעי פרייס: "כרגע הקורונה עדיין מוגדרת כפנדמיה, וגם אם הדבר הזה ישתנה בהמשך, הווירוס עדיין ממשיך להסתובב. זה לא מאחורינו. עוד יהיו גלי תחלואה. השאלה היא איך נתנהל מבחינת עדכון החיסון, את מי נחסן ובאיזו תדירות, כי אף אחד לא רוצה להתחסן כל חצי שנה"
על פי הצעת המינהל, בכל חודש יוני ייקבע הרכב החיסון לאותה שנה. החיסון השנתי יינתן בסתיו ויכיל את הזנים הדומיננטיים באותה תקופה. אבל גם אסטרטגיה כזו, שמנסה לעשות סדר בבלגן, אינה חפה מבעיות. הבעיה העיקרית היא שהיא מתוזמנת לפי עונה, בדומה לנגיף השפעת. אלא שהקורונה אינה מחלה עונתית, ולכן סביר שמי שיתחסן בספטמבר כבר לא יהיה מוגן בגלי התחלואה הבאים לאורך השנה. אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יצטרכו להמשיך להתחסן לפחות פעמיים בשנה, גם באביב, על מנת לוודא שהם מוגנים דיים. לעומת זאת, לא בטוח שילדים וצעירים בריאים, שכבר נחשפו לנגיף בעבר, בכלל זקוקים לחיסון קבוע.
"כל כמה זמן להתחסן - זו שאלה מאוד גדולה", אומרת פרופ' רגב יוחאי. "בגדול, יעילות החיסון דומה לחיסון נגד שפעת. זה לא בגלל הטכנולוגיה שלו, אלא בגלל סוג הנגיף. החיסון יעיל כנראה בסביבות הארבעה, חמישה, אולי שישה חודשים. אוכלוסיות הסיכון יצטרכו כנראה להמשיך להתחסן פעם בחצי שנה".
שאלה מרכזית אחרת שנמצאת כעת בדיונים היא מי בכלל צריך להתחסן. לפני חודש פירסם יועץ בכיר לפאנל החיסונים של ה־FDA קריאה לצעירים ולבריאים שלא לקבל בוסטר נוסף. במכתב, שפורסם באחד מכתבי העת הרפואיים החשובים בעולם, New England Journal of Medicine, טוען ד"ר פול אופיט, מנהל המרכז לחינוך לחיסונים בבית החולים לילדים בפילדלפיה וחבר הוועדה המייעצת של ה־FDA בנושא בטיחות חיסונים ומוצרים ביולוגיים נלווים, כי העדויות המדעיות כשלו להדגים כי החיסון הביוולנטי עדיף על החיסון המקורי.
"אני מאמין שאנחנו צריכים להפסיק לנסות למנוע זיהומים סימפטומטיים באנשים צעירים ובריאים, על ידי כך שניתן להם בוסטרים לזנים שעלולים להיעלם כמה חודשים לאחר מכן", כתב אופיט, והוסיף בראיון לחדשות NBC: "להגן על אנשים מפני הדבקה בקוביד עם טכנולוגיית ה־mRNA הנוכחית עשויה להיות פנטזיה, כאשר זנים חדשים של הנגיף מתפתחים כל כמה חודשים".
במאמר תגובה טענה דוברת הFDA, אביגיל קפוביאנקו, כי הדאטה שעליו מסתמך אופיט הוא "סלקטיבי". "אנחנו מאמינים בתוקף כי הראיות הקיימות ממשיכות לתמוך בשימוש בחיסונים הללו בכל קבוצות הגיל", כתבה קפוביאנקו.
"האם להתחסן בבוסטר כל הזמן? אני נגד", אומר פרופ' מבורך. "להתחסן פעם בשנה זה כבר יותר הגיוני, אבל יש לנו עוד זמן ללמוד ולהעריך את זה. האם לחסן קבוצות סיכון? זה, בוודאי. האם לחסן ילדים או נערים? אני לא חושב שיש לנו מספיק נתונים שיבהירו את זה בצורה חד־משמעית היום, ואנחנו נצטרך להידרש לנושא הזה ולקבל החלטה מושכלת".
גם בישראל השתנה לאחרונה המסר של משרד הבריאות בנושא החיסונים - מהמלצה גורפת להמלצה סלקטיבית ומצומצמת. או כפי שד"ר אלרעי פרייס מגדירה אותה: "המלצה חמה לאוכלוסיות בסיכון". "אנחנו לא חוזרים בנו", היא מבהירה. "משרד הבריאות בודק את הנתונים באופן שוטף ומשנה את המדיניות בהתאם לנתונים שיש לנו. אם בהתחלה, כשהגיעו החיסונים, ההנחה הייתה שהם מונעים תחלואה, תמותה והדבקה, עם הזמן התברר שכנראה את הקטע של ההדבקה הם פחות מונעים. היום, חשיבות החיסונים יותר במניעת תחלואה קשה ותמותה, ופחות בקטע של מניעת הדבקות. לכן יש המלצה חמה לאוכלוסיות בסיכון, שאצלן החיסון מונע תחלואה קשה ומוות".
מה לגבי השאר?
"זו החלטה אינדיבידואלית. כל אחד יחליט לעצמו האם הוא רוצה לקבל חיסון שיכולות להיות לו תופעות לוואי קלות, או שמבחינתו התחלואה כרגע קלה ולכן הוא לא מתחסן. העיקר שיתבסס על מידע של ממש, ולא על פייק ניוז".
אולי בעידן של נגיף קל יותר, בכלל עבר זמנו של החיסון הזה?
"אני לא חושבת. הייתה לנו עדות ממש מהזמן האחרון, מסין, מה קורה כשמגיע זן לא סופר־אלים לאוכלוסייה לא מחוסנת. גל התחלואה והתמותה שם היה אדיר. כרגע הקורונה עדיין מוגדרת כפנדמיה, וגם אם הדבר הזה ישתנה בהמשך, הווירוס עדיין ממשיך להסתובב. כל עוד הווירוס משתנה בקצב שבו הוא משתנה, זה לא מאחורינו. עוד יהיו גלי תחלואה. עיקר השאלה הוא איך נתנהל מבחינת עדכון החיסון, את מי נחסן ובאיזו תדירות, כי אף אחד לא רוצה להתחסן כל חצי שנה".
"לגבי קבוצות סיכון, אין בכלל שאלה", מסכימה פרופ' רגב יוחאי משיבא. "גם מי שנחשף מאוד צריך לשקול את הסיכון האישי שלו. אני נסעתי עכשיו ללמד בבוסטון, והתחסנתי כדי להיות יותר מוגנת. אני מניחה שהחיסון הבא שלי יהיה בעוד שנה".
מה לגבי צעירים וילדים?
"צעירים בני 20־30 לא באמת צריכים את זה. זה יותר ברמה של בחירה אישית. מי שנורא דואג לילדים שלו או שיש לו הורים מאוד מבוגרים או חולים, יכול להתחסן ולחסן את ילדיו.
"בשנתיים האחרונות האוכלוסייה נחלקה למי שהיו חרדות מהחיסון, ולמי שהיו לו חרדות מהקורונה. היום אפשר להוריד את החרדות גם מזה - וגם מזה. אנחנו נמצאים במקום לגמרי אחר ממה שהיינו. מי שיש לו חרדות מחיסונים יכול לוותר, ומי שחושש, שידע שיש משהו שיכול לעזור. יש את הכלי הזה, הוא בטוח, אפשר להשתמש בו. זה לא רע להתחסן ולהיות יותר מוגן".
בעוד רוב הציבור רואה במגפה נחלת העבר, המומחים נזהרים מלקבוע כי הסכנה אכן מאחורינו. וריאנט אומקירון עדיין ממשיך להשתנות בתדירות גבוהה. זיהומים נגיפיים חוזרים אצל מי שכבר נדבק נחשבו בעבר לעניין נדיר למדי, אבל הקורונה, ובעיקר האומיקרון, שינו את התפיסה הזו. רבים נדבקים מחדש תוך מספר חודשים, ויש כאלה שנדבקו כבר חמש פעמים בשנה. על פי הערכות עדכניות, הדבקה חוזרת יכולה להתרחש בתוך 20 עד 60 ימים מההדבקה האחרונה.
"הקורונה עוד תלגלג עלינו בשנים הבאות", הזהירה לאחרונה ראש הסוכנות לבטיחות בריאות בבריטניה, ג'ני האריס. ואילו מנכ"ל פייזר, אלברט בורלא, צופה כי שיעורים נמוכים יותר של התחסנות יגרמו למחלה קשה יותר בגלי התחלואה הבאים, וכי מכירות התרופה נגד קורונה, פקסלוביד, יעלו.
"הכל יכול לקרות", אומרת פרופ' רגב יוחאי. "יכול להיות שהקורונה תהפוך לנגיף שולי כמו צינון, שלא נתייחס אליו בכלל. יכול להיות שהיא תהפוך למחלת דמוית שפעת, וגם יכול להיות שיגיע זן חדש ואלים מסין, שיהפוך את כל התמונה".
שנתיים וקצת לאחר תחילת מבצע החיסונים העולמי נגד קורונה, נמשך המרוץ לפיתוח חיסונים יעילים יותר נגד הנגיף, שיספקו הגנה נרחבת וממושכת יותר, אל מול וריאנטים שונים. על פי ארגון הבריאות העולמי, כ־300 חיסוני קורונה חדשים נמצאים כיום בשלבים שונים של ניסויים. מספר יצרניות כבר הודיעו שהן מצפות לפריצת דרך בתחום עוד השנה.
חיסוני הדור הבא נגד קורונה מבוססים בחלקם על טכנולוגיות ועל פלטפורמות חדשות, שנועדו להבטיח את העמידות שלהם בפני שינויים גנטיים תכופים החלים בנגיף, ואפילו להגן בפני גרסאות עתידיות שלו, אם יהיו.
החיסונים החדשים, כך מקווים, ייצרו תגובה חיסונית דומה לזו המושגת באמצעות הדבקה טבעית. חלק משמעותי מהמחקר הנוכחי מתמקד במציאת חיסון שיינתן בצורת ספריי או טיפות לאף, בדומה לחיסון פלומיסט נגד שפעת, הניתן לילדים, שימנע לא רק תחלואה קשה אלא גם הדבקה, על ידי פיתוח נוגדנים מקומיים באף ובלוע.
בימים אלה נמצאים בפיתוח יותר ממאה חיסוני קורונה שניתנים דרך האף, שניים מהם כבר אושרו לשימוש בסין, ועוד שלושה בהודו, רוסיה ואיראן. אחד החיסונים האלה, שהגיע לשלב המתקדם של ניסויים קליניים, שייך לחברה בשם CODAGENIX. ניסוי גדול בחיסון הזה, שניתן בטיפות דרך האף, צפוי להתפרסם בחודש מרץ הקרוב. החיסון עשוי לשמש גם כחיסון ראשון נגד קורונה, וגם כבוסטר. חיסון אחר, של חברת VAXART ניתן בכדור.
החיסונים החדשים, כך מקווים, יפעלו נגד אזורים שונים בנגיף או יכילו מספר וריאנטים בבת אחת, מה שיפחית את הצורך בבוסטרים תכופים.
"הדבר העיקרי שצריך לדאוג לו עכשיו זה חיסון מקומי, כלומר חיסון שנותנים בשפריץ לאף ונותן הגנה מקומית, כי בסוף זה מה שיפחית את ההדבקות", אומרת ד"ר אלרעי פרייס. "החיסונים בזריקה יוצרים נוגדנים בזרם הדם שעוזרים למערכת החיסונים להגיב מיד במקרה שהווירוס חודר לגוף, ולכן מפחיתים תחלואה קשה, אבל ברגע שחולים מסתובבים עם וירוסים חיים בחלל הפה והאף הם עדיין מדביקים אחרים. הפתרון, כמו בפוליו, צריך להיות שילוב של חיסון בזריקה וחיסון מקומי, שיפחית גם את התחלואה הקשה וגם את ההדבקות".
חיסונים אחרים שנמצאים בפיתוח מבוססים על שאיפה לריאות, אחד האזורים הפגיעים לנגיף, בדומה למשאפים נגד אסתמה. המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מידבקות בארה"ב הקצה יותר מ־60 מיליון דולר לפיתוח חיסונים חדשים נגד קורונה. ביולי האחרון אמרו חוקרים מהמכון לטכנולוגיה של קליפורניה כי הם מפתחים חיסון שהגן על עכברים ועל קופים מנגיפי קורונה, שגורמים הן לקוביד והן לסארס. לפני שלושה חודשים הודיעו חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק, כי החיסון שהם עובדים עליו מגן על חיות מפני וירוסים שונים שגורמים לסארס. גם חיסוני mRNA, שמבוססים על הטכנולוגיה שבה ניתן החיסון הנוכחי, עשויים להיות יעילים יותר בעתיד, אם יכוונו נגד שלושה או יותר זנים של הנגיף, במקום שניים.
"החיסון הנוכחי קל יותר להתאמות מהחיסונים הקלאסיים", אומר פרופ' מבורך. "במקביל, צריך להעמיק את ההבנה שלנו את היעילות והבטיחות של החיסון, כדי לדעת מי עלול למשל לפתח דלקת שריר הלב כתוצאה ממנו, ולמי לא כדאי לתת אותו. אסור שהרשויות ירגישו שמי שמעלה ספקות הוא פושע".
כל החיסונים החדשים יצטרכו להיאבק על מקומם בשוק, שכבר לא מאוד לחוץ להשקיע בהם, בשל העובדה שברוב העולם הקורונה כבר אינה נחשבת למצב חירום, גם אם היא עדיין מוגדרת כך באופן רשמי.
"הנגיף המקורי כנראה כבר מיותר בחיסון, אנחנו כבר לא צריכים אותו", מסכמת פרופ' רגב יוחאי. "החיסון לשנה הבאה צריך להיות מולטי־וולנטי, כלומר לכסות הרבה מהזנים. שאם יצוץ לנו פתאום איזה וריאנט שהוא נגזרת של דלתא, יהיה לנו משהו גם נגדו".
