חוקרים ישראלים מצאו מנגנון מוחי שקשור לאוטיזים ד"ר הייתם עמל
(צילום: חגי דקל)
תקווה מדעית בחקר האוטיזם שיוצאת מישראל: חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מצאו מנגנון חדש שככל הנראה מאפיין מוחם של אוטיסטים. על בסיס הממצא החלו החוקרים בניסויים לפיתוח תרופה חדשה שעשויה להוביל לטיפול חדשני באוטיזם ואולי גם לריפויו. הממצאים ראו אור היום (ב') בכתב העת Advanced Science.
קראו עוד:
החוקרים בהובלת ד"ר הייתם עמל, מבית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה, מצאו כי קיים קשר מובהק בין רמות תחמוצת החנקן – NO במוח, לבין אוטיזם. המחקר הראה שעם העלייה בתחמוצת החנקן במוחם של חיות מעבדה בעלי מאפיינים דמויי אוטיזם, קיים ביטוי יתר של מאפייני האוטיזם.
כיום, מיליוני בני אדם בעולם מתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. בישראל בלבד יותר מ-30 אלף ילדים עד גיל 18 אובחנו עם אוטיזם. בארה"ב, אחד מכל 44 אנשים מתחת לגיל 21 נמצאים על הרצף האוטיסטי, מה שהופך אותה להפרעה ההתפתחותית השכיחה ביותר.
2 צפייה בגלריה
עיכוב ייצור תחמוצת החנקן בתאי נוירונים במח גורמת לירידה בסממנים אוטיסטיים
(צילום: shutterstock)
הקשר בין רמת תחמוצת החנקן למאפייני האוטיזם
במחקר הנוכחי, הניסוי התבצע בשני חלקים: תחילה נבדקו חיות מעבדה הנושאות גן דמוי אוטיזם בבני אדם, ונבדקו רמות ה-NO. בהמשך השוו הממצאים לבדיקות דם שנלקחו מילדים בעלי אוטיזם חמור, כדי לוודא כי ישנה קורלציה בין רמות ה-NO לבין התסמינים. הממצאים אכן אישרו כי רמות ה-NO בחיות המעבדה תואמות את רמות ה-NO הקיימות באוטיזם בבני אדם.
החוקרים בדקו את רמות ה-NO לצד פרמטרים התנהגותיים ובהם בעיות בתקשורת חברתית, חזרתיות התנהגותית, חוסר עניין באובייקטים חדשים וחרדות. במקביל בדקו החוקרים תאי גזע אנושיים ודגימות דם שנלקחו מ-20 ילדים הלוקים באוטיזם בתפקוד נמוך.
ד"ר עמל ביחד עם אנשי מעבדתו, ד"ר מאניש טריפאטי, ששאנק אוג'ה, מרים קרטאווי ווגיהה חמודי, מצאו כי ככל שהורדו רמות תחמוצת החנקן במוחן של חיות המעבדה, כך ההתנהגות האוטיסטית פחתה בהתאמה.
"מחקרנו הראה שעיכוב ייצור תחמוצת החנקן בתאי נוירונים במוח גורמת לירידה בסממנים אוטיסטיים", אמר ד"ר עמל. "חיות המעבדה שבדקנו נהיו חברותיות יותר, נצפתה פחות חזרתיות בהתנהגותן והםן התעניינו באובייקטים חדשים. ראינו גם שהן פחות חרדתיות".
על בסיס הממצאים, החלו החוקרים לפתח תרופה חדשה המפחיתה את רמות תחמוצת החנקן במוח. התרופה, שפרטים עליה נשמרים בסודיות בשלב זה, כבר עוררה עניין אצל אחת מחברות התרופות העולמיות, ובימים אלה נבדקת רמת בטיחותה הבסיסית בחיות מעבדה. החוקרים מקווים להתחיל בניסויים קליניים בבני אדם בתוך כשנתיים.
"התגלית שלנו יכולה להשליך על הקשר בין רמות תחמוצת החנקן לבין מחלות נוירולוגיות אחרות כמו אלצהיימר, או מחלות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה ומאניה דפרסיה", אמר ד"ר עמל. "אני מקווה שהגילוי החדש והבנת המנגנון הזה תוביל לפיתוח תרופה לאוטיזם, תרופה כזו תסייע למיליוני ילדים ומבוגרים ברחבי העולם".
