מגבילים את כמות המתוקים מחשש לבריאות השיניים של הילדים? כדאי שתדעו שמידת הנזק שעלול להיגרם ממזונות מסוימים לשיניים מושפעת לא רק מכמות הסוכר שהם מכילים, אלא גם מהמרקם שלהם ומתזמון מועד האכילה. כך למשל, אכילת מעדן שוקולד עתיר סוכר אבל בעל מרקם חלק שנשטף מהר מהפה, מזיקה פחות לשיניים מחטיף מתוק פחות, אבל כזה שנדבק יותר לשיניים.
קראו עוד:
הסיבה לכך, מסבירה ד"ר ליאת ברנס, מומחית לשיקום ומנהלת מרפאת מודיעין של מכבידנט, היא ההשפעה שיש למזון על רמת החומציות בפה. "בכל פעם שאוכלים, בין אם זה פרי, יוגורט או אגוזים, רמת החומציות של הרוק עולה, חלל הפה נהיה חומצי יותר וזה המצע האהוב ביותר על החיידקים המזיקים שגורמים לעששת". כאשר המזון נדבק לשיניים או נתקע ביניהם - כמו רבים מסוגי המאכלים החביבים על ילדים - כמו חטיפי בוטנים, דגני בוקר למיניהם, בייגלה וכן, גם שקדים ואגוזים, רמת החומציות הגבוהה נשמרת והחיידקים חוגגים.
2 צפייה בגלריה
כאשר המזון נדבק לשיניים או נתקע ביניהם - רמת החומציות הגבוהה נשמרת והחיידקים חוגגים
(צילום:Shutterstock)
מלבד רמת החומציות הגבוהה של הרוק, גם המזון עצמו, בוודאי אם מדובר בחטיפים שונים, מהווה מצע לשגשוג החיידקים. "לכן, בהתלבטות בין חטיף שנתקע בשיניים למעדן או גלידה, דווקא האחרונים, הגם שהם עתירי סוכר, מזיקים פחות לשיניים, כי הם נשטפים מהר מהפה", מסבירה ד"ר ברנס.
בנוסף, יש משמעות לא רק לכמות של המתוקים והחטיפים, אלא גם לתזמון שעת האכילה שלהם. סיבה נוספת לשכיחות הגבוהה של עששת אצל ילדים, מלבד חיבתם לסוכר, חטיפים ומזונות מתוקים, היא ההרגל לנשנש לעיתים קרובות. "אחרי האוכל הם רוצים נשנוש, ואז עוד נשנוש, ועוד אחד", אומרת רופאת השיניים, "וגם אם הנשנושים הללו הם בריאים יחסית, נוצר אותו מנגנון של עליית רמת החומציות בפה".
ד"ר ברנס: "בהתלבטות בין חטיף שנתקע בשיניים למעדן או גלידה, דווקא האחרונים, הגם שהם עתירי סוכר, מזיקים פחות לשיניים, כי הם נשטפים מהר מהפה"
אז מה אפשר לעשות כדי לשמור על שיני הילדים?
ד"ר ברנס ממליצה להצמיד את הנשנוש של החטיפים לארוחה, במקום לדחות אותו להמשך, במטרה למנוע עלייה חוזרת של רמת החומציות בפה. צחצוח שיניים כמובן עוזר, אבל גם לעיסה של מסטיק ללא-סוכר יכולה להוות פתרון להורדת רמת החומציות. "לעיסת המסטיק מעודדת ייצור רוק, וכשייצור הרוק גובר - רמת החומציות בפה יורדת".
איזה צחצוח הכי חשוב?
ד"ר ברנס מזכירה כי ההמלצות הן לסייע לילדים בצחצוח לפחות עד גיל שמונה, ויש הממליצים להמשיך בכך גם עד גיל עשר, בהתאם לעצמאות ולשליטה המוטורית של כל ילד. ואם רוצים לבחור באילו משתי הפעמים חשוב להקפיד יותר על צחצוח נכון - צחצוח הערב חשוב יותר מצחצוח הבוקר, כי הוא מספק פרק זמן ארוך, של שמונה-עשר שעות, שבו הפה נקי ממזון".
זאת ועוד, ד"ר ברנס ממליצה שלא להרגיל את הילדים לצחצח שיניים מיד עם הקימה בבוקר, אלא רק לאחר ארוחת הבוקר ולפני היציאה למוסדות החינוך. "בייחוד אם ארוחת הבוקר היא מזון שנתקע בשיניים", היא אומרת. הצחצוח לאחר ארוחת הבוקר", היא מסבירה, "נותן לילדים לפחות עוד שעתיים של פה נקי ממזון ורמת חומציות נמוכה, לפחות עד שתגיע ארוחת העשר".
