בחסות עמותת לכ"ם ובשיתוף החברה הישראלית לטרשת עורקים
עלייה בתוחלת החיים מול עלייה בשכיחות מחלות: בעשורים האחרונים חלה עלייה בתוחלת החיים, רבות בזכות פיתוח טכנולוגיות חדשות והתפתחות המדע והרפואה, אבל במקביל ישנה גם מגמה מדאיגה של עלייה בשכיחות השמנת יתר, עלייה בתחלואת סוכרת ומחלות לב שונות. עלייה זו מתבטאת בעלייה בשכיחות בתסמונת המטבולית, שהיא מכלול של גורמי הסיכון של יותר ויותר אנשים בעולם המודרני.
פרופ' יהודה קמרי, מבית החולים תל השומר, "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה" - פרופ' קמרי, מסביר על התופעה באולפן ynet. יחד איתו מתארח בדיון חזי קרן שאובחן עם התסמונת המטבולית. צפו:
כולסטרול גבוה ותסמונת מטבולית
פרופ' קמרי, מהי התסמונת המטבולית ומי עלול לסבול מכך?
"מדובר בשילוב של כמה גורמי סיכון. כך למשל, כשאנחנו רוצים למנוע מחלות לב וכלי דם, כמו התקף לב, אירוע מוחי, סתימות בעורקים של הרגליים (הסיבוכים של טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם), אנחנו רואים שני סוגים של מטופלים, ואנחנו צריכים לזכור את שניהם ולאתר את שניהם ולטפל בשניהם.
"סוג אחד זה אנשים עם יתר כולסטרול גנטי. כלומר, אנשים שמלידה יש להם רמות כולסטרול גבוהות וזה לא קשור למשקל, ולא קשור לשום דבר. חשוב לאתר אותם כמה שיותר מוקדם, כי למעשה הם יכולים להיות ספורטאים ופעילים מאוד, אבל הכולסטרול הגבוה עלול להזיק לבריאות שלהם.
"הקבוצה השנייה היא של אנשים עם עודף משקל, והסיבה לכך יכולה להיות קשורה לאורח החיים או גם לגנטיקה. אבל עודף המשקל הוא זה שמסכן אותם. כי זה עלול להוביל לסוכרת, לעלייה בלחץ דם ועוד".
חזי קרן, מה בעצם הביא אותך לפרופסור קמרי?
"אני סבלתי מכל החבילה, היו לי טריגליצרידים, שומנים בדם, לחץ דם טיפה מעל הממוצע, בעיקר השמנה בטנית אבל לא רק, וכמובן גם כולסטרול. פניתי לפרופסור קמרי, והתחלנו תהליך מאוד מורכב של טיפול, של שינוי תזונה וספורט, אבל בעיקר טיפול תרופתי בכולסטרול ובטריגליצרידים".
פרופ' קמרי, זו דוגמה שמייצגת הרבה מטופלים שלך?
"בהחלט, אפשר להגיד ששילוב של גורמים שונים גנטיים וסביבתיים, משפיעים על אורח החיים שלנו. כך למשל, במקרה של השמנה, אנחנו מתוכנתים למשקל שלנו כבר מהחיים העובריים שלנו. אם אימא הייתה סוכרתית עם סוכרת הריון או השמנה, אז אנחנו קיבלנו Genetic imprint, למעשה, זה תכנות לא רק ברמה של ה-DNA אלא מה שנקרא אפיגנטיקה, שתשפיע עלינו בגיל המבוגר. כך למשל, יהיה לנו קשה לרדת במשקל בגיל מבוגר, גם אם נקפיד על אורח חיים בריא.
"לכן חשוב מאוד להסביר למטופלים, ששינוי אורח החיים כמו למשל ירידה משמעותית במשקל, לא תמיד מביאה אותנו למטרה. חשוב להבין שבעניין הכולסטרול, למשל, לכל אחד יש יעד טיפולי של כולסטרול רע, שהוא אחר.
לדוגמה, אם למישהו כבר היה התקף לב או אירוע מוחי, או שאנחנו רואים בבדיקות הדמיה שיש טרשת עורקים בעורקי הצוואר או ב-CT אנחנו רואים שיש טרשת עורקים בעורקים הכליליים של הלב, אז הוא נחשב בסיכון גבוה מאוד. במקרה כזה, נמליץ על הורדת ערכי ה-LDL, הכולסטרול הרע, לערכים מאוד מאוד נמוכים עד LDL מתחת ל-55 מכיוון שאפשר למעשה לעצור את המחלה.
"היום אנחנו יודעים ממחקרים שאם מורידים את הערכים של ה-LDL לערכים מאוד נמוכים, אפשר לעצור את המחלה ואפילו להביא לנסיגה. כלומר, ירידה במשקל יכולה לשפר פרמטרים מסוימים אבל בהרבה מאוד מהמקרים לא יכולה לבדה להביא ליעד שאנחנו יודעים שהוא GAME CHANGER מבחינת המחלה".
חזי, אחרי החודשים הארוכים האלו של השינוי הזה בחיים שלך, אתה מרגיש יותר טוב?
"בוודאי. אני מרגיש שיש לי את הכוחות לצאת להליכה מה שבעבר היה יותר קשה. יש לי כוח לעסוק בכל מיני פעילויות גופניות, כמו שחייה, וכללית אני מרגיש בהחלט יותר טוב, יותר אנרגטי עם כל מה שמשתמע מכך".
פרופ' קמרי: "אני חושב שחזי נגע פה בנקודה חשובה. אנחנו מדברים על טיפול שהוא הוליסטי, שלוקח את כל הפרמטרים ואת כל גורמי הסיכון, והמטרה של הטיפול הזה היא גם להקטין את הסיכון למחלות לב וכלי דם, שעלול לגרום לסיבוכים שגם מסכנים חיים וגם גורמים לנכות קשה, וגם משפרת את איכות החיים, וזה לא פחות חשוב".
אז בשורה התחתונה, מה אדם יכול לעשות בביתו באופן מיידי כדי לצמצם סיכונים?
"קודם כל, חשוב מאוד להיות בבקרה של רופא מומחה שיידע את כל התמונה, ויסתכל בראייה הוליסטית על כל גורמי הסיכון. כי גם אם אתה במצב גופני מעולה, וספורטאי, אז עדיין יש עניין גנטי.
"דבר ראשון צריך ללכת ולבדוק את רמת הכולסטרול, משם אנחנו מתחילים, אם יש רמת כולסטרול שהיא בגלל הגנטיקה כבר גבוהה, אז זה דורש התייחסות. אולי טיפול תרופתי, ובהחלט שינוי באורח חיים.
"בנוסף, אם יש גם את הנושא של השמנה וגורמי סיכון נוספים, אז כמובן צריך להגיע למדוד לחץ דם, לעשות בדיקות דם לרמת הסוכר, לרמת הטריגליצרידים, לרמות הכולסטרול וכמובן לבצע שינוי באורח החיים. כשהצעד הראשון הוא הפחתה במספר הקלוריות, וכמובן פעילות גופנית שההמלצה הגורפת היא לעשות בערך 150 דקות בשבוע".
בחסות עמותת לכ"ם ובשיתוף החברה הישראלית לטרשת עורקים
