מחקר בינלאומי חדש מעריך כי שכיחות הלונג קוביד בקרב ילדים נמוכה יותר מאשר אצל מבוגרים. מדובר בתסמינים שנמשכים זמן רב, לעיתים גם חודשים אחרי המחלה. הממצאים פורסמו בכתב העת JAMA Network.
קראו עוד:
נתונים שפורסמו בעבר הצביעו על שכיחות של בין 25-58 אחוזים במחלת הלונג קוביד בקרב ילדים בגילי לידה עד 18 שנדבקו בקורונה, כאשר תסמיני התופעה לא קשורים לחומרת המחלה. המחקר החדש מציג נתונים אחרים.
2 צפייה בגלריה
בין התסמינים שעליהם התלוננו הילדים: שיעול, בעיות נשימה, הפרעות במערכת העיכול, כאבי ראש ועצבנות
(צילום: shutterstock)
את המחקר הוביל פרופ' נתן קופרמן מהמחלקה לרפואת חירום ולרפואת ילדים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה, ובמסגרתו רואיינו ילדים שהגיעו לחדר המיון בין מארס 2020 לסוף ינואר 2021. רוב הילדים היו אמריקנים, אבל היו גם נבדקים מארגנטינה, קנדה, קוסטה ריקה, איטליה, פרגוואי, סינגפור וספרד. בסך הכול נבדקו 1,884 ילדים שנדבקו בקורונה, ו-1,701 ילדים שפנו לטיפול במיון מסיבות אחרות.
הממצאים הראו ש-9.8% מהילדים שנדבקו בקורונה ואושפזו, ו-4.6% מהילדים חולי הקורונה ששוחררו לביתם, המשיכו לסבול מתסמינים במשך 90 יום לאחר האבחנה. לדברי החוקרים, שיעור זה של תסמיני לונג קוביד נמוך מזה שפורסם בדיווחים קודמים, שהתייחסו כנראה למדגמים קטנים יותר של ילדים. שיעור זה נמוך גם משיעור החולים בלונג קוביד בקרב מבוגרים, שעומד על כ-33%.
המחקר גם מצא כי 5% מהילדים שלא חלו בקורונה אלא אושפזו מסיבות אחרות, סבלו גם הם מתסמינים שונים - בהם עייפות, בעיות ריכוז וכאבי בטן - למשך 90 יום. החוקרים העלו אפשרות שהתסמינים הללו הם תוצאה של הבידודים הממושכים והלמידה מרחוק, כך שייתכן שיש כאן השלכות פסיכולוגיות.
המחקר מצא כי 5% מהילדים שלא חלו בקורונה אלא אושפזו מסיבות אחרות, סבלו גם הם מתסמינים שונים, בהם עייפות, בעיות ריכוז וכאבי בטן - למשך 90 יום. החוקרים העלו אפשרות שהתסמינים הללו הם תוצאה של הבידודים הממושכים והלמידה מרחוק
החוקרים מצאו גם כי תסמיני הלונג קוביד היו שכיחים יותר אצל בני נוער מעל גיל 14 בהשוואה לגילים צעירים יותר, וההערכה היא שלמתבגרים יש ריכוז גבוה יותר של חלקיקים ויראליים של נגיף הקורונה בגופם בהשוואה לילדים קטנים יותר. אפשרות אחרת שהועלתה היא שבני הנוער שנבדקו הצליחו לבטא מילולית טוב יותר את התסמינים הממושכים.
התסמין השכיח ביותר אצל הילדים שסבלו מלונג קוביד היה עייפות. תסמין זה הוא השכיח ביותר גם אצל מבוגרים הסובלים מהתופעה. אובדן חוש ריח, שדווח במחקרים קודמים, לא היה שכיח הפעם. תסמינים שכיחים נוספים שעליהם התלוננו הילדים: שיעול, בעיות נשימה, הפרעות במערכת העיכול, כאבי ראש ועצבנות.
לונג קוביד: משיעול ועד אי-ספיקת לב
תסמונת הקורונה הממושכת, לונג קוביד, היא השם שניתן למחלה שבה התסמינים נמשכים יותר מ-12 שבועות, ובעוצמה משתנה. חלק מהתסמינים נעלמים וחוזרים, ואחרים אינם מופיעים בתחילת המחלה ומתפרצים רק לקראת ההחלמה או אחריה. בין התסמינים שעליהם מדווחים מחלימי הקורונה: שיעול, קוצר נשימה, עייפות, כאבי שרירים, בעיות זיכרון, חרדה, דיכאון, פריחות בעור ושלשולים.
דווחו גם מצבים של החמרה במחלות שונות כגון סוכרת ומחלת מעי דלקתי (קרוהן וקוליטיס) או מצבים ראומטולוגיים. במקרים נדירים יותר דיווחו חולים על מצבי קרישיות יתר קטלניים, כולל התקפי לב, שבץ מוחי, פקקת ורידים ברגליים, אי-ספיקת לב והפרעות קצב לב.
מחלת הקורונה הממושכת מתבססת על אבחנה קלינית - בדיקת רופא, תלונות חולה וכמובן בדיקת קורונה חיובית. אלו שסובלים מתסמינים כרוניים ולא אובחנו בקורונה, יצטרכו כנראה לעבור בדיקת דם סרולוגית שתוכיח כי בגופם יש נוגדנים לקורונה.
עדיין לא ברור מה גורם לקורונה הכרונית, אולם הדעה הרווחת היא שהמחלה נגרמת מתהליכים דלקתיים שנוצרים בגוף בתגובה לפלישה של נגיף הקורונה, ובהם "סערת הציטוקינים". תהליכים אלו גורמים לפגיעה נרחבת בגוף ובכלי הדם. הציטוקינים - חלבונים זעירים המופרשים על ידי תאי דם לבנים - לרוב אינם מיוצרים בגוף בשגרה, אלא נכנסים לפעולה כשמתרחשת פלישת גורם זר לגוף.
מומחים ממליצים שחולי קורונה שהחלימו יישארו במעקב בשל הסיכון להיווצרות קרישי דם במוח, בריאות, בלב ובאיברים נוספים בתגובה לתהליך הדלקתי. מסיבה זו, רבים מהחולים שאושפזו במצב קשה והשתחררו, ממשיכים טיפול בנוגדי קרישה
עד כמה חמורה הקורונה הכרונית? התשובה לכך משתנה בהתאם לסיבוך המחלה אצל החולים השונים. מומחים ממליצים שחולי קורונה שהחלימו יישארו במעקב רפואי קבוע לאחר ההחלמה בשל הסיכון להיווצרות קרישי דם במוח, בריאות, בלב ובאיברים נוספים בתגובה לתהליך הדלקתי. מסיבה זו, רבים מהחולים שאושפזו במצב קשה והשתחררו לביתם, ממשיכים טיפול בנוגדי קרישה כמו אספירין.
השיקום של הסובלים מלונג קוביד מתבצע בהתאם לפגיעה המערכתית. חולים שסבלו מפגיעה ריאתית יצטרכו מעקב צמוד של רופאי ריאות ויעברו פיזיותרפיית ריאות כדי לשפר את תפקוד הריאה בשילוב עם פעילות גופנית מדורגת.
חולים הסובלים מכאבים כרוניים או מעייפות יצטרכו המשך מעקב במרפאת עייפות (בדומה לחולים הסובלים ממחלת התשישות הכרונית). מאחר שבמקרה כזה אין טיפול ממוקד, השיקום מתבסס על פעילות גופנית, ובמקרים מסוימים כולל גם הידרותרפיה ונוגדי דיכאון.
חולים שסובלים מהפרעות נפשיות ובהן דיכאון וחרדה, ימשיכו בייעוץ פסיכיאטרי מתאים. לאחרונה מתרבים דיווחים גם על תלונות נוירולוגיות שונות, ובהן נימולים וחולשות. חולים אלה יצטרכו להמשיך במעקב נוירולוגי שעשוי לכלול גם בדיקות מעבדה, בדיקות EMG וסריקות MRI ולשלב טיפולים תרופתיים מתאימים עם פיזיותרפיה ופעילות גופנית מדורגת.
