פרופ' יוסף קרקו: " רואים יותר ויותר הדבקה אבל פחות מחלה קשה"
(צילום: שחר גולדשטיין)
מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית בהדסה עין כרם, מדווח הבוקר (ד') לאולפן ynet על עלייה הדרגתית במספר חולי הקורונה המאושפזים בבית החולים: "העלייה איטית מאוד, כ-12 חולים נכון לאתמול. אנחנו רואים שיש פער די גדול בין אחוז הנדבקים, שעולה מהר בכל העולם וגם בארץ, לבין כמות האשפוזים, שאיננה באותו מתאם. כלומר, מספר החולים הקשים שנזקקים לאשפוז אינו באותן פרופורציות שאליהן היינו רגילים למשל כשזן הדלתא היה דומיננטי. זה אומר שמדובר בווריאנט שיכול להדביק הרבה יותר, פי שלושה או ארבעה לעומת הדלתא, אבל חומרת המחלה, נכון לרגעים אלה, היא כנראה קלה יותר.
"זה נכון שבימים הראשונים, כשהאומיקרון צץ, היה לנו חשש כבד שמא הולכת להיות פה קטסטרופה גדולה. לאט לאט אפשר לשחרר אנחת רווחה, משום שאנחנו רואים יותר ויותר הדבקה אבל פחות מחלה קשה. זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות שאננים. כל אותם אמצעים שאנחנו מכירים מתחילת המחלה - ריחוק חברתי, מסכות, לא התקהלות גדולה מדי, בוודאי בחורף - אלה כללים שנכון להקפיד עליהם גם עכשיו"
פרופ' קרקו על התרופות החדשות לקורונה: "נצטרך לשכנע את החולה הפוטנציאלי שיש לו קצת תסמינים דמויי שפעת, בוא נעשה את הבדיקה כמה שיותר מהר, משום שאם הוא יגיע מאוחר מדי, יכול להיות שהתרופה הזו כבר לא תוכל לעזור לו"
פרופ' קרקו עמד בראש צוות המחקר הישראלי של התרופה האנטי-וירלית לקורונה של מרק. על כניסתה הקרובה לשימוש בישראל של התרופה המקבילה, בפיתוחה של פייזר, הוא אומר: "שנתיים לאחר פרוץ המחלה הזו אנחנו מבינים שחיסונים זה דבר חשוב, זה הדבר העיקרי, אבל זה לא מספיק. אנחנו רוצים להגדיל את ארגז הכלים. עד היום התעסקנו בחולים קשים שהגיעו לאשפוז בבית החולים משום שמצבם הלך והחמיר והם היו על סף מוות. ההצלחות שלנו טובות אבל לא מזהירות. הגיע הזמן לשנות גישה והתרופות הללו משקפות שינוי בגישה.
"מה הן אומרות? במקום להמתין עד שחולה יחמיר ויזדקק לאשפוז בואו ננסה למנוע את ההידרדרות הזו, ואלה הן שתי התרופות. התרופה של MSD שבמחקר שלה הייתי מעורב והתרופה של פייזר, שתיהן תרופות אנטי ויראליות, כלומר תרופות שמונעות את ההתחלקות של הנגיף ולכן הן צריכות להינתן בשלב הראשוני של המחלה, בחמשת הימים הראשונים. התוצאות מעידות על כך שאם נותנים אותן מספיק מוקדם לאנשים שיש להם מחלה קלה או בינונית, זה מוריד ב-30% בערך את הסיכון לאשפוז או למוות חלילה וחס, וזה שינוי דרמטי בעיניי.
"מה יהיה האתגר שלנו? ראשית נצטרך לשכנע את החולה הפוטנציאלי שיש לו קצת תסמינים דמויי שפעת, בוא נעשה את הבדיקה כמה שיותר מהר, משום שאם הוא יגיע מאוחר מדי, יכול להיות שהתרופה הזו לא תוכל לעזור לו. דבר שני, נצטרך לברור את החולים לתת להם את הטיפול כמה שיותר מהר כדי למנוע את ההידרדרות וזה יכול אולי לקטוע את שרשרת ההדבקה. והמסר הכי חשוב, התרופה הזו איננה במקום חיסון. כל מי שלא התחסן - לכו להתחסן אבל גם אם התחסנת ובמקרה חלית, וגם זה יכול לקרות, יש לנו משהו נוסף להציע לך.
האם התרופות האלה הם הגיים צ'יינג'ר של המגפה?
"כך אני חושב. משום שעד היום התעסקנו כאמור בחולים הקשים. מי שמכיר את המחלה הזו יודע שכשהלהבה פורצת קשה מאוד להשתלט עליה. ניסינו הרבה דברים וההצלחה היא חלקית. פה יש ניסיון אחר. למה לחכות שמחלה תהיה חמורה? התוצאות מעודדות. כמובן שבמעבר ממחקר לחיים האמיתיים, לטיפול בחולה לפני שהוא מתאשפז, ישנם עוד אתגרים רבים. אני חושב שזה שינוי דרמטי. אני מקווה שהתוצאות שנמצאו במחקרים ישוכפלו גם בטיפול בקהילה".
פרופ' קרקו נשאל גם על פיתוח החיסון הישראלי, בו הוא לוקח חלק. "לא רק שהוא קיים, הוא חי קיים ובועט. הייתי החוקר הראשי בחיסון, במחקר של BriLife, החיסון שפותח על ידי מדעני נס ציונה, וסיימנו את השלב השני. אפשר להגיד שני דברים: אחד, שהחיסון בטוח. דבר שני, שהמינון אליו הגענו הוא כזה שנראה מתאים להגנה משמעותית מפני הדבקות ואני מקווה שגם מפני מחלה קשה. השלב הבא יהיה כמובן הפאזה השלישית. אנחנו מחכים לתוצאות לתחילת הניסוי ואני מאוד אופטימי".
"לתת תמריצים למתחסנים"
מומחים באולפן: פרופ' יהודה אדלר וד"ר שי בן יוסף
(צילום: שחר גולדשטיין)
כשמיליוני ישראלים עדיין לא מחוסנים באופן מלא או בכלל, חיסוני הילדים מדשדשים ומספר הערים האדומות הולך ועולה, ד"ר שי בן יוסף, יועץ מיוחד לפיקוד העורף בקורונה, מציע לתת תמריצים למתחסנים ואומר היום (ד') לאולפן ynet : "אני תומך ביצירת אינסנטיב. אפשר לתת איזשהו עידוד, אפילו קטן, סכום מסוים על כל חיסון. בסוף, כלכלית זה ישתלם. אם אנחנו מגיעים למסקנה שהשיטות האחרות לא עובדות, יכול להיות שעם זה צריך לעבוד. לפעמים אומרים ששנאת הסיכון קטנה מאהבת הרווח".
ואל מול הרווח היית שם גם סנקציה?
"בהחלט, ואני מצטרף לגמרי למדיניות התו הירוק. אני חושב שהיא צריכה להיות מאוד ברורה וחדה עם היגיון בריאותי מאחוריה. אנשים שמבחירה מודעת החליטו לסכן את בריאותם ובריאות שכניהם, שישלמו מחיר".
"יכול מאוד להיות שהממשלה הרימה ידיים ואומרת 'כולם ידבקו'. אני חושב שזו גישה לא נכונה", אומר פרופ' יהודה אדלר, מומחה לקרדיולוגיה, רפואה פנימית ומינהל רפואי. "אם מסתכלים על אירופה, ואני לומד מאירופה יותר מדרום אפריקה כי שם האוכלוסייה צעירה מאוד, אז קודם כול אירופה אדומה. דבר שני, יש עלייה באשפוזים. רואים אותה גם בבריטניה וגם בארצות הברית וזה מה שמדאיג".
פרופ' אדלר מוסיף כי ככל שאמון העם בהנהגה קטן, כך אחוז המחוסנים יורד. "רואים את זה במזרח אירופה מצוין. זה מה שקורה כאן. ההפרש בין החיסון הראשון לבוסטר הוא 2.3 מיליון - זה פשוט לא ייאמן. כל מבצע החיסונים כאן קרס, עכשיו מנסים לאושש אותו בילדים, בהצלחה לא מועטה דרך אגב. אבל זה לא עובד. העם שלנו קשה עורף".
