בשיתוף רמב"ם
בשנת 2022 מחלת הסרטן על כלל סוגיה עדיין מהווה את אחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם. במהלך העשורים האחרונים שורה של פריצות דרך הביאו לגילויים חדשים אשר עזרו לפתח טיפולים טובים ויעילים יותר. עם זאת, ועל אף שהיום ברשותנו מידע רב יותר על דרכי התנהגותה ואופן הטיפול בה, שהציל את חייהם של רבים, היא עדיין אינה צפויה ומשתנה באופן תדיר.
דוגמה מדאיגה לכך ניתן לראות במחלות הסרטן של מערכת העיכול. מחלות אשר עד לפני עשור היו שמורות לאוכלוסייה המבוגרת וכיום מראות עלייה גבוהה בקרב אוכלוסייה צעירה הרבה יותר, לפעמים גם מתחת לגילאי ה-30. פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת האגף האונקולוגי במרכז הרפואי רמב"ם, חוקרת תחום סרטן מערכת העיכול בצעירים וראש כח המשימה למחקר סרטן בצעירים בארגון ה-EORTC האירופאי, מסבירה מדוע זה קורה וכיצד ניתן להפחית את הסיכון.
"תחת ההגדרה של סרטן של מערכת העיכול נכללים כל סוגי הסרטן של צינור העיכול, כלומר ושט, קיבה, מעי, רקטום, אך גם לבלב, דרכי מרה וכבד", מסבירה פרופ' בן אהרון, "ב-20 השנה האחרונות ניתן לראות עלייה מאוד גבוהה בעולם בשיעור הצעירים מתחת לגיל 50 שלוקים באחד מסוגי סרטן אלו. בארה"ב למשל ניתן לראות עלייה משמעותית של כשני אחוזים בכל שנה בקרב חולים צעירים עם סרטן המעי וגם עלייה מאוד גבוהה בסרטן הרקטום".
בישראל עם זאת, העלייה פחות קיצונית אך בהחלט מורגשת. "השיעורים לא גבוהים באופן אבסולוטי אבל הם כן עולים ביחס לעבר, למרות שהנתונים הרשמיים הם בפער של שלוש שנים אחורה, המגמה העולמית מאד ברורה ומדאיגה", מציינת פרופ' בן אהרון.
"כשעברתי על הספרות העדכנית לקראת הרצאה על סרטן לבלב בצעירים שנתתי לפני כחודש בכנס האונקולוגי האירופאי, הופתעתי לראות ש-80% מהספרות הקיימת על סרטן לבלב בצעירים היא מ-2019-2021. הנושא מאוד עדכני, מאוד חם ולכן כל המחקרים התבצעו ממש לאחרונה. באיגודים מקצועיים אונקולוגיים בארה"ב ובאירופה ישנן כבר קבוצות עבודה שעוסקות ספציפית בסרטן מעי בצעירים או בסרטנים של מערכת העיכול בצעירים".
לדברי פרופ' בן אהרון, פחות מ-20 אחוזים מסרטני מערכת העיכול הם סרטנים תורשתיים, כלומר גנטיים או משפחתיים, כלומר למעלה מ-80 האחוזים הנותרים הם מקרים ספורדיים ללא היסטוריה משפחתית התפתחו ללא סיבה ברורה. המחקרים בנושא כבר נמצאים בעיצומן, אך תשובה עדיין אין.
"הרבה מאוד מחקרים מנסים להתחקות אחר הגורמים", היא מאשרת, "זה אמנם מאוד מפתה לומר שתזונה או פקטורים תזונתיים הם הגורם, אך אין הוכחה חד משמעית וגם קשה לבדוק את זה מחקרית, מהסיבה שיש הרבה פקטורים ומשתנים שצריך לעקוב אחריהם, ועל כך אנו עובדים עם עמיתנו באירופה וארה"ב".
מהן ההשערות?
"מתקיימים כעת הרבה מאוד מחקרים, שמנסים להתחקות אחר גורמים סביבתיים. אנחנו יודעים שלרוב כן יש קשר לגורמים סביבתיים אך האם זו בהכרח התזונה? ישנן גם עבודות מחקריות שמדברות על קשר להשמנה ו-BMI גבוה למרות שבכנות אנחנו לא רואים מטופלים שסובלים ממשקל יתר, לפחות לא במטופלים צעירים שסובלים מסרטן המעי הגס.
"מחקרים נוספים מדברים על קשר לאנטיביוטיקה אך הם לא חד משמעיים. מחקרים אחרים מדברים על קשר לאוכל מעובד או רב סוכר ויש מחקרים שמדברים על חוסר פעילות גופנית כפקטור, או על הרכב המיקרוביום. קשה להסיק מסקנות חד משמעיות נכון לעכשיו. אנחנו עוד לא מבינים מה הגורם, אנחנו רק יודעים שבעשור האחרון מתרחש שינוי שגורם להתפתחות סרטן במערכת העיכול ונראה שקשור לגורם סביבתי ולא תורשתי.
האם לקורונה יכול להיות איזשהו קשר?
"לא. אני שומעת את השאלה הזו לא מעט. הנתונים הסטטיסטיים שיש לנו, שמדגימים עלייה ברורה בעולם, הם נתונים שהולכים אחורה לשנת 2019, טרום תקופת הקורונה ואף קודם לכן. היארעות סרטן המעי הגס בצעירים החלה לעלות בשני העשורים האחרונים. חשוב גם להבין שסרטן מתפתח לאורך זמן".
אין ספק שהעלייה הגבוהה בשנים האחרונות אכן מעוררות הרבה שאלות מדאיגות. האם למחלה מנגנון פעולה שונה בגילאים צעירים יותר, ואף שאלה יותר קריטית – האם בקרוב אוכלוסייה צעירה, אשר ממעטת לבקר אצל הרופא ולבצע בדיקות רפואיות בשגרה קיים עיכוב באבחון המחלה?
"המחקרים סותרים אחד את השני", מציינת פרופ' בן אהרון, ישנם מחקרים שמדברים על כך שהמהלך הביולוגי של המחלה אינו שונה בין מבוגרים וצעירים וישנם מחקרים שמראים שהמחלה יותר אגרסיבית בצעירים, הרבה באמת בגלל אבחון מאוחר שנפוץ יותר אצל צעירים.
"כל סרטן דורש אבחון על ידי בדיקה שונה. אנשים צעירים לא מבצעים בדיקות כמו קולונוסקופיה כבדיקת סקר, אז ברור שאם הם מגיעים לרופא על מנת לבדוק בעיה מסוימת, זה כבר קורה כשהם סובלים מתסמינים. לעיתים אנשים פונים לבירור לאחר תקופת ממושכת עם תסמינים, כך שמהופעת התסמינים עד לאבחנה לפעמים לוקח יותר זמן מאשר אצל אנשים מבוגרים".
מה ניתן לעשות?
"חשוב מאוד להיות עם היד על הדופק. להיות ערים לשינויים כמו יציאות לא סדירות, דם בצואה, כאבי בטן או ירידה חדה במשקל ללא דיאטה. במקרים כאלה יש לגשת לבירור יחסית מהר וללא עיכובים ולעבור בדיקת קולונוסקופיה בהקדם".
ואכן בהתאם, העלייה הגדולה בשכיחות סרטני מערכת העיכול בקרב צעירים הביאה עם השנים ליצירת מעטפת תומכת המותאמת לצרכים הקשורים באוכלוסיית גיל זו.
"מבחינה רפואית הטיפול הוא אותו טיפול", אומרת פרופ' בן אהרון, " לרוב השלד העיקרי של הטיפול הוא הטיפול הכימותרפי או הכירורגי ולפעמים גם טיפול קרינתי כשצריך במצבים מסוימים. היום התווספו לנו גם טיפולים ביולוגיים וטיפולים אימונותרפיים שעובדים על מערכת החיסון, אך הם מתאימים לאחוז מאוד קטן של מטופלים, ולפעמים נעשה גם שימוש בפרוטוקולים מחקריים. הכל מאוד תלוי בסוג המחלה ובשלב שלה.
"הטיפול הוא מולטידיספלינרי (רב צוותי), האונקולוג הוא חלק מאוד דומיננטי אך מעורבים גם כירורג וגם גסטרואנטרולוג, רדיולוג, פתולוג ולפעמים גם גנטיקאי. זה בנוסף כמובן למעטפת התומכת שאנו מספקים, לכן הוקמה תכנית הצעירים במרכז הסרטן ברמב"ם".
עם זאת ועל אף שהטיפול הרפואי יחסית זהה בין מבוגרים וצעירים, הטיפול התומך שונה לגמרי. "הסוגיה בצעירים היא יותר המעטפת התומכת, הטיפול בסוגיות הקשורות לאספקטים פסיכוסוציאליים, כמו למשל התמודדות עם ילדים קטנים, תופעות לוואי לטווח ארוך, בעיות בדימוי גוף ובתפקוד המיני - דברים שיכולים להיות יותר משמעותיים בגיל צעיר", מסבירה פרופ' בן אהרון, "סוג הסרטן משליך על סוג הטיפול שבתורו משליך על תופעות הלוואי".
ומה עם פוריות ? הבאת ילדים?
"אנחנו מציעים שיטות מוכחות ומקובלות לשימור פוריות לפני תחילת הטיפולים-מדובר על שימור זרע בגברים, ובנשים על שימור עוברים או ביציות או במצבים מסוימים רקמת שחלה, או הסטת שחלות אם צריך לבצע הקרנה לאגן. חייבים לתת את הדעת על האספקטים האלה".
בשעה שמדע הרפואה ממשיך לחפש אחר פתרון, או לפחות להבין את הסיבות והגורמים להופעת סוגי הסרטן השונים, פתרון אבסולוטי עדיין אין באופק. עם זאת ישנן עדיין דרכים להפחתת הסיכון להשנות המחלה לאחר הטיפולים.
"היינו מאוד רוצים למנוע את השנות המחלה אך כרגע אנחנו יכולים רק להפחית את הסיכון להשנות בצורה משמעותית", אומרת פרופ' בן אהרון. הטיפול המשלים מפחית בצורה משמעותית את הסיכויים שהמחלה תחזור לאחר ניתוח להסרת הגידול וזאת לרוב על ידי סדרה של טיפולים כימותרפיים".
וישנו גם טיפול הרבה יותר קל ופחות מורכב בנוסף לטיפול הכימותרפי, אשר ביכולתו להפחית את הסיכון למחלה או למנוע את הישנותה. מדובר כמובן על שמירה על אורח חיים בריא, ואם להיות יותר מדויקים – ביצוע פעילות גופנית והקפדה על תזונה נכונה.
"הרבה מחקרים מהשנים האחרונות מדברים על החשיבות של פעילות גופנית ותזונה נכונה ומאוזנת עם דגש מאוד גדול על הפעילות הגופנית בהפחתת הסיכון להישנות מחלה", מדגישה פרופ' בן אהרון, "גם בקרב אנשים חולים נמדד שיפור בתוצאים הקליניים בקרב אלו שביצעו פעילות גופנית. זה ממש משמעותי, עד כדי כך שאם היינו רואים תרופה שעושה את אותו אפקט היינו חושבים שמדובר בטיפול מאוד טוב שמביא לשיפור בהרבה מאוד מדדים. לרוב מדובר על הליכה מספר פעמים בשבוע, וההמלצה היא חד משמעית לעשות את זה".
בשיתוף רמב"ם
