בשיתוף Cymabay
עבור חולים רבים הסובלים ממחלת הכבד PBC, הבעיה המרכזית היא המודעות הנמוכה לחומרה של התסמינים הפוגעים בתפקוד היומיומי, כגון עייפות וגרד. על מנת להבין ולהכיר טוב יותר את המחלה, ריכזנו את התסמינים, הסכנות, הטיפולים הקיימים והמחקרים המנסים למצוא טיפול אפקטיבי יותר.
מחלה היא הרבה מעבר למצב רפואי-קליני - לכל מחלה יש סטיגמה ורמת מודעות משלה בקהל הרחב, אשר משפיעות באופן משמעותי על החולים ועל בני משפחותיהם.
מחלת PBC, (Primary biliary cholangitis, או דלקת ראשונית בדרכי המרה), היא מחלה עם תסמינים מתסכלים אשר פוגעים באיכות החיים, אשר עלולה להגיע בשלבים מתקדמים עד לצורך בהשתלת כבד וסכנת מוות.
הטיפולים למחלה ידועים ונפוצים, אך לא כולם עובדים על כל המטופלים. בימים אלו מבוצע מחקר קליני מתקדם, אשר מנסה לאתר את הפתרון שיספק מענה לכל מי שהטיפולים הקיימים לא עוזרים לו.
מהי מחלת ה-PBC?
היא פוגעת בעיקר בנשים בגילאי 40 פלוס, אך נמצאת בעלייה בקרב נשים צעירות יותר.
ד"ר אודי זיגמונד, מנהל המרכז למחלות כבד אוטואימוניות במכון הגסטרו במרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), מסביר כי "מדובר במחלה אוטואימונית, כלומר מחלה בה מערכת החיסון 'מתבלבלת' ותוקפת את הגוף עצמו, במקרה הזה את צינוריות המרה הקטנות שבתוך הכבד".
על פי הסטטיסטיקות, המחלה פוגעת בעיקר בנשים בעשור החמישי-שישי לחייהן. "הקיום שלה עומד על 1 מכל 1,000 נשים מעל גיל 40, והיחס בין נשים לגברים הוא 10 ל-1", אומר ד"ר זיגמונד. "מה שברור בישראל ובעולם כולו, הוא שקיום המחלה נמצא בעלייה בשנים האחרונות. בנוסף, נרשמת הופעה של המחלה בגיל צעיר יותר, בעשור השלישי-רביעי לחיים, ובמקרים אלו, המחלה לרוב גם אגרסיבית יותר ופחות מגיבה לטיפול".
"מנסים להעלות את המודעות למחלה, גם בקרב הקהל וגם בקרב רופאים, כדי שישלחו לבדיקות ספציפיות של הכבד בעת זיהוי התסמינים האלה"
התסמינים הנפוצים - עייפות קשה וגרד
נכון להיום, רוב המטופלים הם א-סימפטומטיים בזמן האבחנה, והמחלה מתגלית במקרה בבדיקת דם שגרתית אצל רופא המשפחה. "אחרי הזיהוי הראשוני מבצעים בדיקות נוספות שעוזרות לאבחון המחלה", מסביר ד"ר זיגמונד. "אבחנה חיובית תלויה בקיום 2 מתוך 3 קריטריונים – הפרעה באנזימי כבד מעל 6 חודשים, נוכחות נוגדנים עצמיים בדם, ובמיעוט החולים יש צורך בביופסיית כבד".
לחלק מהמטופלים יש תסמינים של עייפות קשה וגרד, אשר מתגברים ככל שהמחלה מתקדמת. "שליש מהמטופלים סובלים מגרד ועייפת כבר בזמן האבחנה", אומר ד"ר זיגמונד. "אנחנו מנסים להעלות את המודעות למחלה, גם בקרב הקהל וגם בקרב רופאים, כדי שישלחו לבדיקות ספציפיות של הכבד בעת זיהוי תסמינים שכאלו".
סינדי וינבוים, רכזת המחלות הנדירות בעמותת חץ וגם בארגון האירופאי, אומרת כי "אחד האתגרים של הנשים הסובלות מ-PBC הוא הסטיגמה של מחלת כבד, אשר משויכת לסגנון חיים לא בריא, מה שלא נכון במקרה הזה". בנוסף, התסמינים אינם חיצוניים, "ואותן נשים צריכות להמשיך בחיים שלהן - להיות אימהות, לעבוד, לנהל משק בית, כל זה כאשר לפעמים מגיעה עייפות ברמה שהן לא מסוגלות לקום מהמיטה, או שיש גרד שמוציא אותן מדעתן ומונע מהן לישון במשך לילות שלמים.
"האבחנה של PBC לא מבוצעת בזמן ואין לכך סיבה הגיונית, משום שבבדיקות דם אפשר לראות את זה. אבל עד שמגיעים לרופא שמבין במחלה, לפעמים זה מאוד קשה", מסבירה וינבוים.
ד"ר זיגמונד מוסיף כי "חשוב מאוד לאבחן ולטפל כמה שיותר מוקדם - ללא טיפול המחלה אמנם מתקדמת לאט, אבל אחרי 15 שנה 50% מהמטופלים יגיעו לצורך בהשתלת כבד, והמצב מהווה סכנת חיים משמעותיות".
קיימים טיפולים, אך הם לא עוזרים לכולם
למרבה השמחה, יש ל-PBC טיפול מצוין, בטוח וכמעט ללא תופעות לוואי, הנמצא בשימוש כבר יותר משני עשורים – אורסוליט/אוסופאלק (UDCA), מלח מרה שנמצא בגוף בכמות קטנה ועוזר להפחתת התסמינים ומניעת התקדמות המחלה.
"ה-UDCA מוריד אנזימי כבד ומסייע, אבל הוא עוזר רק לשני שליש מהמטופלים", אומר ד"ר זיגמונד. "שליש מהם לא מגיב בצורה מספקת לטיפול באורסוליט. חולים בגיל צעיר, למשל, מגיבים פחות לטיפול".
בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בטיפול, על רקע מחקר אינטנסיבי בתחום, ונכנסו שתי תרופות כטיפול קו שני. "התרופה הראשונה היא בזפיבראט (Bezafibrate), תרופה ידועה במשך שנים שתוכננה במקור לטיפול בשומני הדם", מסביר ד"ר זיגמונד. "היא ניתנת כטיפול לא רשמי למחלה. החיסרון שלה הוא שלא נבדקו מינונים שונים, ועשויות להיות תופעות לוואי כמו כאבי שרירים והפרעה בתפקודי כליות. בנוסף, גם היא לא עוזרת לכולם".
התרופה השנייה היא אוקליבה (Ocaliva), "המבוססת על מנגנון פעולה אחר", אומר ד"ר זיגמונד. "היא אושרה על ידי ה-FDA לפני מספר שנים ונמצאת בסל התרופות בישראל. החיסרון העיקרי שלה הוא שאצל חלק מהמטופלים היא מגבירה את הגרד, ולא ניתן לתת אותה לחולים עם מחלת כבד מתקדמת. בנוסף, גם היא לא מצליחה לעזור לכל החולים במחלה".
מחקר ליעילות התרופה
מחקר RESPONSE בוחן את התרופה שעשויה להשלים את הטיפול, ומחפש משתתפים.
בימים אלו מבוצע מחקר נוסף לטיפול במחלה, אשר בודק תרופה בשם סלדלפר (Seladelpar), של חברת התרופות סימאביי (Cymabay) האמריקאית. המחקר נמצא בשלב השלישי שלו, לאחר שלב שני שהוגדר בתור הצלחה גדולה - בניסוי נרחב בקרב חולים רבים מסביב לעולם, נרשמה ירידה משמעותית באנזימי כבד אצל מי שלא הגיב לטיפול קו ראשון, ולא נצפו תופעות לוואי.
"מדובר במנגנון פעולה דומה לבזופיברט, אבל היא הרבה יותר ספציפית לכבד, פותחה במיוחד לטיפול במחלות כבד", מסביר ד"ר זיגמונד. במחקר צפויים להשתתף כ-400 מטופלים במספר מדינות, לרבות במספר מרכזים ברחבי ישראל, והוא מיועד לחולים שלא הגיבו בצורה מספקת לאורסוליט.
"אחד היתרונות של המחקר עבור המטופלים, הוא שלאחר שנה של ניסוי, כאשר נצברים מספיק נתונים, גם המשתתפים שקיבלו את טיפול הפלסבו מקבלים את התרופה ללא עלות לטווח ארוך, עוד לפני אישור התרופה באופן רשמי, תהליך שצפוי לקחת עוד 3-5 שנים", אומר ד"ר זיגמונד.
לדבריו, "ההשתתפות בניסוי לא דורשת בדיקה פולשנית כמו ביופסיה לכבד, אלא פגישה ראשונית, קבלת התרופה ופגישות מעקב תקופתיות. בנוסף, המחקר מבוצע במרכזים בחרבי הארץ, מה שמגדיל את הנגישות שלו עבור המטופלים".
ד"ר זיגמונד מזמין מטופלים עם תסמינים או כאלו שאובחנו באופן ראשוני אל המרכז למחלות כבד באיכילוב. "משום שמדובר על מחלה יחסית נדירה, הרופא בקהילה רואה מטופל אחד כזה פעם בשנה, לעומת המרכז שמטפל ב-40 מטופלים כאלו בחודש, כך שיש לו את היכולת לטפל, להקל, לעקוב בצורה טובה יותר", אומר ד"ר זיגמונד.
עמותת חץ - הארגון הישראלי לבריאות הכבד
בשיתוף Cymabay
