מחקר חדש שהוצג בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות מצא כי כמעט 7% מהגברים בישראל סובלים מהפרעות בתפקוד המיני. עוד נמצא קשר ישיר בין השכלה נמוכה, היעדר אורח חיים פעיל ומצבים כרוניים גופניים ונפשיים להפרעות בתפקוד המיני. לדברי צוות החוקרים, מדובר בהיקף משמעותי.
המחקר נערך על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות – גוף מחקר אפידמיולוגי של משרד הבריאות שהוקם בשנת 1994, ומטרתו לספק תמונת מצב עדכנית של בריאות האוכלוסייה בישראל. במהלך השנים משתמש המרכז באמצעים מגוונים לאיסוף נתוני בריאות, למשל על ידי ביצוע סקרים ובאמצעות רישומי מחלות ומצבים כרוניים לאומיים – כבסיס לקביעה של מדיניות בריאות ולפיקוח עליה, וגם לצורכי מחקר.
אוכלוסיית המחקר כללה 2,040 גברים, מהם נאסף מידע על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים כמו רמת השכלה, המגזר שאליו הם משתייכים ומאפיינים בריאותיים דוגמת הגדרה עצמית של מצב בריאות, פעילות גופנית ודיווח על אבחון רופא למצבים רפואיים כרוניים כמו למשל יתר לחץ דם.
"מצאנו כי שיעור ההפרעות בתפקוד המיני עמד על 7.1% ביהודים ו-4.8% בערבים, הבדל שאינו מובהק מבחינה סטטיסטית", מסביר דולב קרולינסקי, מנהל יחידת הפרסומים במרכז הלאומי לבקרת מחלות. "עוד נמצא כי שיעור ההפרעות היה נמוך יותר באופן מובהק באוכלוסייה הצעירה לעומת האוכלוסייה המבוגרת – 3.9% בקרב גילי 64-21 לעומת 22.8% בקרב גילי 65 ומעלה. ראינו מגמות דומות גם ביהודים וגם בערבים בין קבוצות הגיל של 64-21 לעומת 65 פלוס".
3 צפייה בגלריה
שיעורי ההפרעות בתפקוד המיני היו גבוהים באופן משמעותי באוכלוסייה הבוגרת
(צילום: shutterstock)
עוד נמצא כי דיווחים על השכלה נמוכה של פחות מ-12 שנות לימוד נקשרו לסיכון מוגבר יותר להפרעה בתפקוד המיני בשתי קבוצות הגילים. כמו כן, הנסקרים שדיווחו על מצב בריאותי סובייקטיבי ירוד ואורח חיים לא פעיל היו אף הם בסיכון גבוה יותר להפרעה בתפקוד המיני. בנוסף, מחלות ומצבים כרוניים גופניים (דוגמת יתר לחץ דם, סוכרת) ונפשיים (דוגמת דיכאון) מדווחים נקשרו גם כן לסיכון מוגבר להפרעות אלה. כיוון שמדובר בסקר טלפוני שבו אין הפרדה ברורה בין מה קדם למה, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי.
דולב קרולינסקי: "מדובר בתופעה שמבחינת ההיקף שלה היא משמעותית ודורשת התייחסות, וכמובן שהפרעה בתפקוד המיני נקשרת גם לתחלואה גופנית ונפשית שמצריכה אבחון ומעקב. ישנו צורך להגביר את המודעות בין הפרעות בתפקוד המיני לבין תחלואה נלווית. אפשר לראות בזה סממן להפרעות אחרות"
"מדובר בתופעה שמבחינת ההיקף שלה היא משמעותית ודורשת התייחסות, וכמובן שהפרעה בתפקוד המיני נקשרת גם לתחלואה גופנית ונפשית שמצריכה אבחון ומעקב", אומר קרולינסקי, "ישנו צורך להגביר את המודעות בין הפרעות בתפקוד המיני לבין תחלואה נלווית. אפשר לראות בזה סממן להפרעות אחרות כמו יתר לחץ דם ומחלות לב ולרתום את הזיהוי הזה לצורך של מניעה מוקדמת של מצבים חמורים יותר".
ומה המסקנות לעתיד?
"הייתי אומר שצריך להביא את זה למודעות גבוהה יותר: גם ברמת הציבור ומחקרים עתידיים, וגם ברמת הצוות המטפל – שיראו בנתונים איזושהי אינדיקציה לבחינה של מצבים כרוניים נוספים מעבר להפרעה בתפקוד המיני: האם זה יכול להצביע על יתר לחץ דם ומחלות לב שאינן מזוהים ומטופלים, כמו גם תחלואה נפשית דוגמת דיכאון או חרדה שדורשים טיפול וגם להם ניתן לתת מענה. אם המצב עצמו מטופל הדבר יכול להפחית את רמתן ולהפך – עצם הטיפול יהווה אמצעי לשיפור בנושא של הפרעות בתפקוד המיני.
"באופן דומה, בקרב אנשים שמזוהים עם מצב כרוני כלשהו, יש מקום לבחינת קיום הפרעה בתפקוד המיני שאינה מדווחת. עם זאת מדובר בנושא שנבדק פעם ראשונה במסגרת סדרת הסקרים שלנו וכמובן שעלינו לעקוב ולקבל מידע מהימן בהמשך. נצטרך לבצע סקרים נוספים כדי לראות שמדובר במגמה עקבית ואם יש או אין שינויים".
3 צפייה בגלריה
ממדי התופעה יכולים להצביע על קיומן של מחלות כרוניות דוגמת מחלות לב
(צילום: shutterstock)
המטרה: קבלת מידע על מצב הבריאות של האוכלוסייה
הנתונים של המחקר הנוכחי נגזרו מסקר שנקרא "סקר הבריאות הלאומי בישראל". "מדובר בסקר טלפוני לאומי שמבוצע אחת למספר שנים על ידי יחידת סקרי בריאות במרכז הלאומי לבקרת מחלות" מסביר קרולינסקי, "מטרתו היא לתת מידע על מצב הבריאות של האוכלוסייה, בין היתר על מחלות ומצבים כרוניים. אנו בודקים גם היענות לבדיקות לגילוי מוקדם כמו למשל בדיקת ממוגרפיה לסרטן השד, מעריכים שימוש בשירותי בריאות כמו ביקור אצל רופאי משפחה ורופאי שיניים, ובוחנים דפוסים כמו עישון ופעילות גופנית".
לפי קרולינסקי, חלק מהנושאים הנבדקים במסגרת הסקר הינם קבועים וחלק מתחלפים. "הנתונים נדלו מהסקר הרביעי שבוצע בישראל במהלך שנת 2019. בסקר הרביעי בסדרה נכללה גם שאלה בנושא הפרעות בתפקוד מיני בקרב גברים. מדובר בשאלה חדשה שהכנסנו לסקר האחרון. המטרה הייתה לאמוד שיעור בהפרעות בתפקוד המיני ולבחון מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ובריאותיים הנקשרים להפרעות האלה בקרב גברים בישראל", הוא מסביר.
"הסקר מבוצע על האוכלוסייה הבוגרת בישראל מגילי 18 ומעלה. מאחר שמספר המרואיינים בגילי 20-18 היה קטן השתמשנו בנתונים עבור גילי 21 ומעלה. עוד דבר שחשוב לציין הוא כי ברמה הלאומית יש ייצוג לכלל המחוזות באוכלוסייה היהודית והערבית, כך שהנתונים מייצגים את שני מגזרי האוכלוסייה", הוא מסכם.
