משבר הקורונה מהווה ציון דרך באופן שבו נגע תחום בריאות הנפש בחייהם של אנשים רבים שהיו בבידוד, איבדו את מקום עבודתם והתמודדו עם גורמים שהובילו אותם למצבי דחק המאיימים על מצבם הנפשי. באופן פרדוקסלי, אפשר לומר שהשנתיים האחרונות שינו את התפיסה כלפי תחום בריאות הנפש, כי אם בעבר היה נהוג לחשוב שהתמודדות נפשית קיימת רק אצל אנשים מסוימים, היום יש הבנה ברורה שהיא נחלת הכלל ושבריאות הנפש זה באמת הסיפור של כולנו.
קראו עוד:
מתביישים, אבל פחות
בשנה החולפת חל גידול משמעותי במספר האנשים שדיווחו על משברים נפשיים. את הגידול אפשר להסביר כתולדה של המציאות שמשבר הקורונה יצר, אך הוא נובע גם מהגברת המודעות בקרב הציבור. עצם השיח על בריאות הנפש, התובנה שמשבר נפשי יכול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו, השיתוף של מובילי דעה בארץ ובעולם שיוצאים מ"הארון הנפשי" וחושפים את התמודדות שלהם או של בני משפחתם עם דכאון וחרדה - תרמו רבות להעלאת המודעות ולהפחתת הבושה.
בשנה החולפת חל גידול משמעותי במספר הפניות לעמותת אנוש והמספרים מדברים בעד עצמם:
- עלייה של 21% במספר הפניות למרכז המידע הטלפוני.
- גידול של 15% במספר מקבלי השירות בעמותה.
- עלייה של 17% במספר בני המשפחה שקיבלו ייעוץ.
- והנתון המשמעותי ביותר: זינוק של 27% במספר בני הנוער והצעירים שפנו לעמותה.
לאורך השנים התמקדנו בעמותת אנוש בפיתוח שירותי שיקום ומענים הוליסטיים בקהילה בתחומי חיים שונים (תעסוקה, דיור, משפחות וחברה ופנאי). ראינו כיצד המודעות הציבורית לתחום ולסטיגמה הכרוכה בו משתנה, והבנו שכדי לקדם מדיניות אנחנו צריכים לפתח שירותים חדשניים פורצי דרך, ולהסיר חסמים למיצוי זכויות עבור אוכלוסיות רבות. מתוך הבנת החשיבות של התערבות מוקדמת ומניעה, והשאיפה לייצר רצף טיפולי, הרחבנו בשנים האחרונות את המענים לטובת תמיכה נפשית, מניעה מוקדמת וחלופות אשפוז – זאת באמצעות מרכזי הדספייס לטיפול בבני נוער ובצעירים, בתים מאזנים המהווים חלופה לאשפוז פסיכיאטרי ותכנית נויגייט שנותנת מענה לאנשים שחוו משבר פסיכוטי ראשון.
מחקרים מראים כי התערבות מוקדמת וטיפול ראשוני מקטינים את הסיכוי להחרפה במצב הנפשי ואף להתפרצות של מחלות נפש קשות. לכן קיימת חשיבות מכרעת למקד את המאמץ בקידום טיפול פסיכולוגי מניעתי לבני נוער ובפיתוח שירותים מסייעים נוספים עבורם
מחקרים מראים כי התערבות מוקדמת וטיפול ראשוני מקטינים את הסיכוי להחרפה במצב הנפשי ואף להתפרצות של מחלות נפש קשות. לכן קיימת חשיבות מכרעת למקד את המאמץ בקידום טיפול פסיכולוגי מניעתי לבני נוער ובפיתוח שירותים מסייעים נוספים עבורם.
בני נוער וצעירים: לא מטופלים בגלל בושה או המחיר
בסקר שערכנו בשנה האחרונה בקרב בני נוער וצעירים בגילים 25-16, מחצית מהמשתתפים דיווחו שחלה הידרדרות במצבם הרגשי. יחד עם זאת רק 11% מהם הלכו לטיפול. וכל השאר? שקלו ללכת לטיפול, אך לא עשו זאת - 45% בגלל המחיר הגבוה ו-23% בגלל הבושה.
אנחנו, באנוש, עסוקים בבניית תשתית להרחבת השירותים הטיפוליים לאוכלוסיית הנוער והצעירים, דרך מרכזי הדספייס המעניקים טיפול פסיכולוגי קצר מועד פרטני וקבוצתי לבני נוער ולצעירים והדרכות להורים. לאחרונה הקמנו שירות אונליין במטרה לאפשר טיפול מרחוק. הטיפול הוא ללא עלות, אישי ומותאם לכל אחד שחווה תקופה קשה בחייו כמו מורכבויות חברתיות בבית הספר, בעיות של דימוי וזהות, דיכאון ועוד, וכמובן סיוע באתגרים ומשברים מורכבים – החל משלב ההתבגרות ועד להשתלבות בחברה לאחר הצבא והלימודים.
בריאות הנפש: האתגרים של כולנו
מול הביקוש ההולך וגובר לשירותים בתחום בריאות הנפש, עומדת מערכת שנמצאת בעומס רב, התורים ארוכים והתקציבים נמוכים ביחס לתקציבים בעולם. קיים מחסור בידע, מידע ותבונה אזרחית כללית לגבי האפשרויות העומדות לרשות אנשים המתמודדים עם משבר נפשי ובני משפחתם.
עבורנו, המקדמים את תחום בריאות הנפש מזה שנים, המשבר מדגיש עד כמה מתחייבת פעילות לשיפור ולשינויי עומק בתחום בריאות הנפש ולהשקעת משאבים כלכליים משמעותיים לאספקת מענים הולמים ומניעת משבר בריאות נפש לאומי.
בימים אלה נושבת רוח חדשה במסדרונות משרד הבריאות, והיום יותר מתמיד אנו רואים שר בריאות מחויב שהכריז כי הוא נחוש לעשות תיקון בתחום בריאות הנפש, להקצות עוד ועוד משאבים לתחום על ידי שיפוץ בתי החולים הפסיכיאטריים, פתיחת בתים מאזנים שיהוו חלופה לאשפוז פסיכיאטרי והרחבת המענה הטיפולי בקהילה. הממשלה צריכה לפעול במהירות ובאופן הרחב ביותר על מנת לייצר מענים פרונטליים ודיגיטליים לטיפול במשברים בשלבים ראשוניים להתהוותם, ולגבש תוכנית כוללת להגברת המודעות בקרב בני נוער, צעירים והוריהם ובקרב צוותי חינוך העובדים עם צעירים ובכך למנוע הידרדרות גורפת במצב.
ד"ר הלה הדס היא מנכ"לית אנוש, העמותה הישראלית לבריאות הנפש