זהו אחד מזיהומי העור הנפוצים ביותר בעולם וכעת אושרה תרופה שתוכל לטפל בו: מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר בימים האחרונים את התרופה של חברת Verrica לטיפול במחלת העור הזיהומית המידבקת מולוסקום קונטגיוזום (Molluscum contagiosum) לילדים בני שנתיים ומעלה. מדובר במחלה שאינה מסכנת חיים, אולם הנגעים בה עלולים להישאר על העור למשך חודשים רבים ואף שנים, להדביק בקלות אחרים ואף להותיר על העור צלקות.
עוד בנושא:
התרופה Ycanth מכילה תמיסה לטיפול מקומי שתינתן על ידי צוותים רפואיים. את המשחה מורחים על פני כל נגע, כעבור 24 שעות שוטפים את הגוף, ואחת לשלושה שבועות חוזרים על הטיפול. המשחה מכילה את המרכיב קנתרידין, הידוע כמרכיב רעיל ביותר, ומסיבה זו מאושר לטיפול רק על ידי אנשי צוות רפואי.
החברה מעריכה שרק בארה"ב כשישה מיליון איש, רובם ילדים, סובלים ממחלת המולוסקום שעד כה טופלה בעיקר על ידי צריבות בחנקן נוזלי, טיפול המתבצע על-ידי רופאי עור ויעילותו נמוכה. לדברי החברה, הטיפול החדש נמצא יעיל בשני מחקרים קליניים, כאשר מחצית מהמטופלים השיגו ריפוי מלא של כל הנגעים תוך 12 שבועות, בשיעור גבוה בהרבה מקבוצת הפלצבו שנבדקה וקיבלה טיפול דמה, ללא חומר פעיל. כעת בוחנת החברה את התרופה גם לטיפול ביבלות באיברי המין.
החברה לא סיפקה פרטים על תמחור התרופה, אך הודיעה כי היא תהיה זמינה באופן מסחרי עד ספטמבר הקרוב. בישראל לא הוגשה עדיין בקשה לאישור משרד הבריאות, אולם תרופות המאושרות בארה"ב ניתן לייבא לעתים באמצעות טופס בקשה לייבוא תרופה לא רשומה, הנקרא 29ג', החתום בידי רופא מומחה ונרכש בבתי מרקחת פרטיים מסויימים.
מידבקת מאוד ועלולה להותיר צלקות
מחלת המולוסקום נגרמת על ידי הנגיף Molluscum Contagiosum. ההדבקה מתרחשת לרוב באמצעות מגע של עור בעור או דרך מגע עם בגדים, מגבות, מצעים, צעצועים או אמבטיה המזוהמת בנגיף. הפריחה מתבטאת בנגעי יבלות מבריקות בצבע העור. לעיתים מופיעים נגעים בודדים על פני הגוף, ולעיתים יש עשרות ואפילו מאות יבלות כאלה על פני כל העור.
מאחר שמדובר במחלה מידבקת ביותר, מתבקשים המטופלים ומשפחותיהם להקפיד על שימוש במגבת נפרדת לאדם הנגוע, להימנע ממגע עם עור נגוע ולא לפוצץ את היבלות – פעולה הגורמת להדבקת העור בנגעים רבים נוספים.
ד"ר אתי שגיא, מומחית לרפואת עור במרכז רפואי מאיר ובמחוז שרון שומרון בכללית, מסבירה שהמולסקום היא מחלה זיהומית מידבקת מאוד, ולכן נפוצה. "היא עוברת במגע, בכל הגילאים אבל בעיקר אצל ילדים, מאחר שהיא עוברת דרך מגבות רטובות, מצעים, בבריכות ובמגע קרוב. המחלה מופיעה בשכיחות גבוהה אצל ילדים עם מצבים של פגיעה בשלמות העור – כמו אטופיק דרמטיטיס, ועל הרקע הזה המולוסקום יכולה להתפשט ולשגשג. כך גם במצבים של פגיעה חיסונית ואצל מי שנוטים יותר לזיהומים, כמו במחלות אוטו-אימוניות אחרות".
איך זה נראה על העור?
"המחלה מתכתבת עם מערכת החיסון ולכן המנעד רחב – יש ילדים שידגימו נגעים בודדים שיתרפאו מהר ואחרים שיסבלו ממחלה ממושכת עם עשרות נגעים. נגע המולסקום עצמו לא אמור להיות אדום אבל פעמים רבות הוא מעורר את מערכת החיסון עם דלקת, מוגלה וקשקשת מסביב, ואז יש סבל בעקבות התחושה והנראות".
מהן האפשרויות הטיפוליות בישראל כיום?
ד"ר אתי שגיאצילום: ינאי יחיאל"קודם כול מסבירים למשפחות שבסוף זה עובר לבד – הגוף מצליח לפצח את השיטה אבל זה יכול לקחת הרבה זמן – עד שלוש שנים ואי אפשר לדעת מראש מתי זה יעבור. זה תלוי במצב, במערכת החיסון ובמחלות נלוות. המחלה יכולה להתפשט בגוף ולהדביק אחרים. כל עוד יש נגעים – המחלה מידבקת".
לדברי ד"ר שגיא, שיטות הטיפול העיקריות היום כוללות:
1. המתנה סבלנית – המחלה עוברת מעצמה.
2. הסרה ידנית – בעזרת קורטה, כפית עם שוליים חדים. "זה לא מאוד כואב כי הנגע שטחי אבל ילדים לפעמים לא משתפים פעולה. אני אומרת שזה כמו לפלות כינים - אין טעם לטפל רק בחלק. השיטה מתאימה למספר נגעים קטן. ולפעמים, כשיש נגעים קטנים – לא מצליחים להוציא את כולם ודרושים כמה מפגשים". במקרה של נגעים מרובים, אפשר לטפל בילד גם תחת טשטוש, כפי שנעשה בבתי חולים.
3. המסה בתכשירים - חלק מהחומצות חזקות מאוד ועלולות להותיר צלקות כי החומצה עושה כוויה בדיפוזיה לעור מסביב לנגע. מדובר בתכשירים מבוססי חומצה סליצילית, פודופילין, חומצת TCA (טריכלורואצטיק) בריכוזים משתנים לפי שיקול דעתו של הרופא וחומצה מונוכלורו-אצטית.
4. תכשירים מבוססי הרעלן קנטרידין - אותו החומר שבבסיס התרופה החדשה. החומר לא מאושר עדיין לשימוש וניתן להשיגו במרפאות עור פרטיות בזמינות משתנה. "כרגע יש אותו בארץ, אבל פעמים רבות הוא בחוסר", מציינת ד"ר שגיא. זהו רעלן שהופק במקור מחיפושית מקסיקנית – הוא נחשב בטוח יותר ומשאיר פחות צלקות והיפר-פיגמנטציה. הקנטרידין ניתן בריכוז 0.7% בהכנה רוקחית.
"היתרון שלו הוא שהוא לא כואב בזמן הטיפול - התגובה לא מתרחשת מיד אלא רק כמה ימים לאחר מכן וכך הילד לא מקשר בין הטיפול לתחושה. יש עוד תרופות בפיתוח וגם שוק שלם של טיפולים בגישה הומאופטית, שלא מגובה מחקרית", מוסיפה ד"ר שגיא.
"השפעה גדולה על איכות החיים"
ר' אמא של בן 5.5 שסובל ממולסקום כשנתיים, משתפת: "קל מאוד קל להגיד על הווירוס הזה שהוא עובר או שהוא רק גורם למטרד אסתטי אבל זה לא תמיד המצב ויכולה להיות לו השפעה גדולה על איכות החיים של הילד.
"במקרה שלנו, המצב לא השתפר במשך שנה וחצי ואף החמיר וגרם לתגובה עורית קשה יחסית וכואבת באזור נרחב בגוף. היבלות האלו שורפות לפעמים ונמצאות באזורים נרחבים. בנוסף, הווירוס מידבק במיוחד במים ומתוך רצון לשמור על הסובבים אותו, הוא לא יכול ללכת לבריכה, לשיעורי שחייה או אפילו סתם ליהנות ממקלחת משותפת עם האחים שלו. רק אחרי כשנתיים של חיפוש מזור, אחרי שהמליצו לנו לא לגעת בהן, הלכנו לטיפול מיוחד להסיר אותן, בתקווה שבזה זה יסתיים סוף-סוף".
שמים את הבריאות בקדמת הבמה
מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לאחת הטובות והיעילות בעולם, ובמובנים מסוימים היא אף מעוררת קנאה. החוזקות שלה הם העוגנים החשובים ביותר המספקים למדינה יציבות וחוסן. אלא שלצד היתרונות, יש גם לא מעט אתגרים ובעיות שזקוקות לטיפול בהן: אי השוויון, המחסור בכוח האדם, שעות עבודה מרובות, תורים ארוכים, שחיקת תקציבים ועוד.
ועידת הבריאות השנתית של ynet ו-"ידיעות אחרונות" שתיערך ב-1 באוגוסט, תעסוק בכל אלו, מתוך ההבנה שבריאות אישית ולאומית היא המפתח לחיים טובים ושפויים יותר.
בוועידה, שתועבר בשידור חי ב-ynet, יתארחו שר הבריאות משה ארבל, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, יו"ר ההסתדרות רפואית בישראל פרופ' ציון חגי, מנהל היחידה לנוירוכרורגיית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו'"ר הר"י ד"ר זאב פלדמן, מנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי פרופ' חזי לוי, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון ד"ר ענת אנגל, מנהל בית החולים נצרת פרופ' פהד חכים, מנהלת המרכז הרפואי שמיר ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) ד"ר טל פטלון, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר אלכס לוין, ראש התוכנית לניהול מצבי חירום ומשבר באקדמית רמת גן פרופ' קובי פלג, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גלעד בודנהיימר, יו"ר המועצה הלאומית לסוכנת פרופ' איתמר רז, מנחת "משחקי בריאות" ynet דנה רון, פרופ' רונית מכטינגר רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ גופית בשיבא, דבורה שרר יועצת תקשורת בכירה בתחום הבריאות, מירי לב דולה ואחות מוסמכת, פולה בליק מומחית לרפואה טבעית וקוסמטיקה מתקדמת ועוד.
