שכיחות סרטן המעי הגס הולכת ועולה בקרב צעירים ברחבי העולם. כך עולה ממחקר חדש שפורסם אתמול (יום ד') בכתב העת הרפואי The Lancet. שיעור המקרים של סרטן המעי הגס בקרב צעירים מתחת לגיל 50 גדל ב-27 מתוך 50 מדינות שנבדקו. המחקר מעלה את הסיבות האפשריות למגמה המדאיגה, בין היתר, אורח חיים לא בריא, צריכת מזון מעובד וחוסר פעילות גופנית, כמו גם מגפת השמנת היתר העולמית.
העלייה בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס בצעירים לא פוסחת גם על ישראל. בעוד שבמדינות כמו ניו זילנד, אנגליה, צ'ילה ופורטו ריקו נצפתה עלייה חדה מאוד בשכיחות, בישראל המגמה יציבה יחסית.
"אם בעבר התפתחות סרטן הייתה שכיחה יותר בגילים מבוגרים, כחלק מתהליכי הזדקנות ופגיעה במנגנוני תיקון תאי עם הגיל, כיום אנחנו רואים עלייה בשיעור הסרטן בקרב צעירים", אומרת פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת המרכז האונקולוגי על שם פישמן במרכז הרפואי רמב"ם, ראש כוח המשימה לסרטן בצעירים בארגון חקר הסרטן האירופאי. בסרטון הבא: עברתם את גיל 50, מה עם בדיקת קולונוסקופיה?
הצצה לבדיקת קולונוסקופיה בבית החולים העמק
(צילום: המרכז הרפואי העמק)
מה קורה במדינות אחרות?
"העלייה בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס בקרב צעירים לא מוגבלת רק למדינות מערביות", אומרת פרופ' בן אהרון. "המחקר מצביע על כך שגם מדינות כמו צ'ילה, ניו זילנד ופורטו ריקו חוות את העלייה המשמעותית ביותר בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס בקרב צעירים, בנוסף כמובן למגמה המשמעותית מאד בארצות הברית. במדינות אלו שיעור המקרים עלה בכ-2%-4% לשנה".
פרופ' אירית בן אהרוןצילום: הקריה הרפואית רמב"םגם במדינות מתפתחות, כמו חלקים במזרח אסיה, אוקיאניה, אמריקה הלטינית והקריביים, החלה עלייה מדאיגה בשיעור המקרים. השיעור במדינות אלו נמצא בקצב עלייה דומה לזה שנמצא במדינות המערביות, מה שמצביע על שינוי רחב בתפיסת הבריאות העולמית.
פרופ' בן אהרון מציינת כי "המחקר הזה אמנם חדש אבל הוא אחד מתוך סדרה של מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, שכולם מציירים את אותה תמונה: עלייה בשיעור הסרטן, לא רק סרטן המעי הגס, אלא סרטן באופן כללי. לפני כשלושה חודשים פורסם מאמר ב-Lancet שעסק במגמות עלייה בסרטן בקרב צעירים. כשמסתכלים על המגמות האלה, העלייה הכי דרמטית היא בסרטן המעי הגס".
פרופ' ברוך ברנר, מנהל המחלקה האונקולוגית במרכז דוידוף בבילינסון מקבוצת כללית והאונקולוג הראשי של כללית: "המחקר מבסס מאוד את הרמזים שהיו בספרות ואת הרושם הקליני של האונקולוגים לכך שיש עלייה בשכיחות סרטן המעי הגס בקרב חולים צעירים. אין ספק שהמצב שונה מלפני עשר שנים. המחקר בדק נתונים עד 2017, אני מאמין שאם היו בודקים אותם נכון לעכשיו - הם היו אפילו הרבה יותר דרמטיים. דבר חשוב נוסף, החוזק של המחקר הזה הוא בכך שהנתונים נבדקו בראייה גלובלית מ-50 מדינות בעולם, ולא במספר מצומצם של מדינות".
הגורם המרכזי: אורח חיים לא בריא
המחקר מצביע על כמה גורמים שיכולים להסביר את המגמה. "אורח חיים לא בריא, 'יושבני', מהווה את אחד הגורמים המרכזיים", אומרת פרופ' בן אהרון. "כמו גם תזונה עשירה במזון מעובד, חוסר פעילות גופנית וכמובן השמנת יתר, אך גם גורמים סביבתיים אחרים שטרם זוהו – תזונתיים, תרופתיים או אחרים, שנכנסו בעשורים האחרונים לחיינו, שכן מדובר במגמה של עלייה בשכיחות סרטן בצעירים ששורשיה מתחילים כבר לפני כשלושה עשורים. מתקיימים כעת מחקרים רב-מרכזיים במדינות רבות בכדי לנסות ללמוד את הביולוגיה והגורמים של המחלה, והמחקרים האלה מורכבים ביותר".
פרופ' ברוך ברנרצילום: דוברות בילינסוןגורם מרכזי נוסף שייתכן שיש לו השפעה על העלייה הוא שינוי בדרכי האבחון. בשנים האחרונות יש יותר תשומת לב לסרטן המעי הגס, ומדובר על מגה-תופעה שמובילה לגילוי מוקדם יותר. התקדמות מדעית טכנולוגית מאפשרת לרופאים לזהות את המחלה בשלבים מוקדמים הרבה יותר מאשר בעבר, מה שמוביל לאבחונים מוגברים ולעלייה במספר המקרים שנרשמים.
פרופ' ברוך ברנר: "אין ספק שהמצב שונה מלפני עשר שנים. המחקר בדק נתונים עד 2017, אני מאמין שאם היו בודקים אותם נכון לעכשיו - הם היו אפילו הרבה יותר דרמטיים. דבר חשוב נוסף, החוזק של המחקר הזה הוא בכך שהנתונים נבדקו בראייה גלובלית מ-50 מדינות בעולם, ולא במספר מצומצם של מדינות"
"מה שמעניין במחקרים האפידמיולוגיים האחרונים ובכללותם מחקר זה, הוא שמגמת העלייה של סרטן המעי הגס בקרב המטופלים היא לא על רקע תורשתי", מסבירה פרופ' בן אהרון. "לא מדובר באנשים עם סיפור משפחתי וגנטי, אלא על רקע ספורדי, כלומר - אנשים שמאובחנים עם סרטן מעי בגיל צעיר ולא ברור למה. וזה החלק שהולך ועולה עם השנים, לא החלק הגנטי".
7 צפייה בגלריה
חוסר פעילות גופנית ואורח חיים יושבני הם חלק מהגורמים לסרטן המעי הגס
(צילום: shutterstock)
פרופ' ברנר מדגיש ואומר: "אנחנו לא יודעים מה הגורמים לעלייה בשיעור סרטן המעי הגס, אמנם יש חשודים אבל אי אפשר לומר שאנחנו יודעים. בסוף הכל קשור לאורחות חיים ולחשיפה סביבתית".
אל תחפשו סיבה אחת
המחקר המדובר בוצע במסגרת שיתוף פעולה בין חוקרים מ-ACS, אוניברסיטת וושינגטון וגורמים מדעיים נוספים, והתמקד במגמת העלייה בשיעור סרטן המעי הגס בגילים צעירים בעולם.
המחקר השתמש בנתונים שהתקבלו מה-Cancer Incidence in Five Continents Plus, שמקטלג ומאגד נתוני סרטן ממדינות רבות בעולם. נתונים אלו כיסו את השנים 2017-1943, ובחנו את שיעור האבחונים של סרטן המעי הגס לפי קבוצות גיל שונות. בנוסף, החוקרים בדקו מגמות של עלייה או ירידה בשיעור המקרים לפי קבוצות גיל של 49-25 ושל 50 ומעלה, וזיהו את שיעורי העלייה המדויקת במגוון מדינות.
ד"ר עינת שחם-שמואליצילום: יחידת הצילום שיבאהחוקרים ביצעו אנליזת שומנים ותגובות כימיות על מנת להבין את השפעתם של חומצות שומן (לדוגמה, פרוסטגלנדינים) על התהליך הדלקתי והיווצרות סרטן המעי הגס. הם גם חקרו את השפעתם של מדדים כמו אורח חיים, פעילות גופנית, תזונה ומרכיבי סיכון אחרים על השכיחות של סרטן המעי הגס בקרב צעירים.
פרופ' אירית בן אהרון: "אורח חיים לא בריא, יושבני, מהווה את אחד הגורמים המרכזיים, כמו גם תזונה עשירה במזון מעובד, חוסר פעילות גופנית וכמובן השמנת יתר, אך גם גורמים סביבתיים אחרים שטרם זוהו – תזונתיים, תרופתיים או אחרים, שנכנסו בעשורים האחרונים לחיינו, שכן מדובר במגמה של עלייה בשכיחות סרטן בצעירים ששורשיה מתחילים כבר לפני כשלושה עשורים"
החוקרים חישבו את שיעור העלייה השנתי הממוצע (AAPC) של המקרים לאורך עשרות שנים במדינות שונות, תוך הבחנה בין קבוצות גיל (צעירים ומבוגרים יותר) ובין גברים לנשים. זה אפשר להם לזהות את המדינות שבהן שיעור המחלה עלה באופן בולט, ולמפות את אזורי הסיכון הגבוהים ביותר. בנוסף, בחנו החוקרים את התגובה הדלקתית ברמות תאיות כדי לזהות את התהליכים המולקולריים המעורבים בהיווצרות סרטן.
ד"ר עינת שחם-שמואלי, מנהלת היחידה לגידולי מערכת העיכול במרכז חוסידמן לרפואת הסרטן במרכז הרפואי שיבא, אומרת כי "כל הניסיונות שלנו להבין למה השכיחות של סרטן המעי הגס הולכת ועולה בצעירים - עולים בתוהו. תיאוריות רבות קושרות זאת לתזונה, לאורח חיים, לחומרים שאנחנו נושמים או שנמצאים סביבנו, לאנטיביוטיקה שחולים קיבלו בילדות, שינויים בהרכב החיידקים במעי, השמנת יתר, אלכוהול ועוד. אבל בפועל - לא מצליחים להוכיח כלום.
"המחקר הזה הוא עוד ניסיון להבין את הסיבות לעלייה בשכיחות סרטן המעי הגס, אבל אי אפשר באמת לדעת או לשים את האצבע על גורם יחיד כי כנראה מדובר במקרה מולטי-פקטוריאלי (שנקבע על ידי מספר גורמים)".
חוסר במולקולות שומן אנטי-דלקתיות
החוקרים ציינו כי נמצא שחומצות שומן מסוג אומגה-6 בפרוסטגלנדינים (PGE2 ו-PGD2), שבדרך כלל מסייעות בגמישות של המערכת החיסונית ומסייעות בהפסקת הדלקת, נמצאות ברמות נמוכות בתאי הגידול של סרטן המעי הגס. חומצות שומן אלו, שמציינות תהליך של הפסקת דלקת, חסרות בגידולים של סרטן המעי הגס, ובכך נגרמת התפשטות לא טבעית של הדלקת.
עודף של חומצות שומן מסוג אומגה-6, ככל הנראה ממזון המעובד שאותו אנו צורכים, יכול להפריע לתכונות נוגדות הדלקת ולמאבק בגידולים של חומצות שומן חיוניות אחרות, כמו אומגה-3. תזונה מערבית לרוב עשירה בחומצות שומן מסוג אומגה-6, בגלל שמנים צמחיים שמצויים בשפע ושמשתמשים בהם לטיגון אוכל מהיר ולייצור מזון מעובד (כ-70% מהמזון האמריקני). חומצת אומגה-6 שנמצאת בשמנים כגון תירס, בוטנים, סויה, חמניות ושעועית, היא החומצה השכיחה ביותר במזון בארצות הברית.
7 צפייה בגלריה
בדיקות סקר תקופתיות עשויות להוביל לגילוי מוקדם שהוא קריטי להעלאת סיכויי הריפוי
(צילום: shutterstock)
החומצות אומגה-6 ואומגה-3 חיוניות לבריאות האדם. עם זאת, הגוף לא יכול לייצר אותן בעצמו וצריך לקבל אותן מהמזון. חומצות אומגה-3 - שנמצאות בכמויות גבוהות בדגים שומניים כמו סלמון, סרדינים, מקרל, הרינג, וגם בזרעי פשתן, זרעי צ'יה, אגוזי לוז, אגוזי מלך ואגוזי פקאן - שומרות על תאי הגוף, מספקות אנרגיה, תומכות במערכת החיסון ומפחיתות דלקת כאשר הן נמצאות ברמות אופטימליות.
חומצות אומגה-6 גם הן נדרשות לשמירה על בריאות טובה. הן מעודדות את צמיחת השיער והעור, מסייעות לווסת את חילוף החומרים ומגבירות את בריאות העצמות. אולם, חומצות אומגה-6 יכולות להפוך לחומצות כמו פרוסטגלנדינים שמעורבים בהתחלת תהליך הדלקת — שזה לא דבר רע כשגוף צריך להדוף פלישה או גידול סרטני, אך זה יכול להיות הרסני אם הדלקת נמשכת זמן רב בלי טיפול.
הממצאים תומכים בתיאוריה כי סרטן המעי הגס נגרם, בין היתר, כתוצאה ממחסור במולקולות שמסייעות להפסקת דלקת, וכי מערכת החיסון אינה מצליחה להתמודד עם הדלקת באופן תקין, מה שמוביל להאצה בהתפשטות הגידול.
מה צריך לעשות כדי לנסות להילחם במגמה?
אחת השאלות הגדולות ביותר שנשאלות לאחר פרסום הממצאים היא איך אפשר למנוע את העלייה בסרטן המעי הגס בקרב צעירים. החוקרים מציינים שיש להקדיש משאבים רבים. חלק מהפתרונות כוללים את עבודת צוות המחקר PROSPECT – קבוצת חוקרים הממומנת על ידי תוכנית Cancer Grand Challenges, שמתמקדת בחקר הגורמים לעלייה בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס. הצוות, בהובלת ד"ר יין קאוב מאוניברסיטת וושינגטון, מתמקד בשאלות מרכזיות, כגון מה הגורמים השונים שמובילים למחלה ומהם המנגנונים הגנטיים והסביבתיים שעומדים מאחורי המגמה.
המחקר מציין כי בעבודה הבאה, הצוות יתמקד בזיהוי הגורמים הספציפיים לסרטן המעי הגס בקרב נשים, שנראה כי יש להן שיעור עלייה מהיר יותר בסרטן בהשוואה לגברים, במיוחד באנגליה, סקוטלנד ומדינות נוספות.
הצעד הראשון במאבק בסרטן המעי הגס הוא כמובן הגברת המודעות בקרב הציבור. צעירים צריכים לשים לב לסימנים המקדימים של המחלה, כמו דם בצואה, כאבי בטן, שינויים בהרגלי היציאות, ירידה לא מוסברת במשקל או תחושת עייפות כרונית. ככל שיתגברו אמצעי המודעות וההסברה בקרב צעירים, כך יפחתו התעכבות באבחונים ויתאפשר טיפול מוקדם יותר ומניעת התפשטות המחלה.
7 צפייה בגלריה
תסמינים שמצריכים פנייה לרופא משפחה: דם בצואה, כאבי בטן, שינויים בהרגלי היציאות
(ShutterStock)
"אנחנו יודעים שמשהו באורחות החיים שלנו גורם לעלייה בשיעור הסרטן", אומר פרופ' ברנר. "נושא חשוב נוסף הוא גילוי מוקדם ומניעה. אנשים לא מקפידים להיבדק, ובנוסף אין לרופאים מספיק מודעות לנושא. אנשים מגיעים לרופא המשפחה עם תסמינים מחשידים והוא לא מיד מתחיל לברר את הנושא. זאת בעיה. צריכה להיות מודעות גם של האוכלוסייה וגם של הרופאים".
כמו כן, יש מקום לפתח מדיניות בריאותית שתעודד אורח חיים בריא, ותפנה משאבים לקידום תזונה מאוזנת, פעילות גופנית והימנעות ממזון מעובד. הממשלה יכולה להטמיע תוכניות מניעה ולהגביר את המודעות לנושא, במקביל לפיתוח פרויקטים לבריאות הציבור ולהתמקדות בשיפור הגילוי המוקדם. "סרטן המעי הגס הוא מחלה שניתנת למניעה, אם אנשים יקפידו על בדיקות ובירור מוקדם, לא רק שהיו מגדילים את סיכויי הריפוי אלא אולי אף מונעים את המחלה", מוסיף פרופ' ברנר.
"חשוב לאכול בריא, להיות פעילים גופנית, ולעשות בדיקות רלוונטיות כשיש סימפטומים מסוימים", אומרת ד"ר שחם-שמואלי. "לא לשבת ולחכות שכל הסימפטומים יופיעו ויחמירו כי זה אומר שהמחלה הספיקה להתפשט בגוף. צריך ללכת להיבדק על ידי רופא משפחה כבר כשמרגישים התחלה של תסמינים כמו שינוי ביציאות, כאבי בטן שלא חולפים ודימום בצואה. תוכניות שכוללות בדיקות סקר כמו קולונוסקופיה וכדומה מיועדות לגילאי 50 ומעלה, לצעירים אין תוכניות כאלה. בארצות הברית, אגב, הורידו את ההמלצה לבדיקות אלה לגיל 45".
פרופ' ברנר מוסיף ואומר כי "ייתכן שצריך להוריד את הגיל של התוכניות לבדיקות הסקר הכלליות, כמו שעשו בארצות הברית. בהקשר הזה, אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או גידולים אחרים כמו סרטן הרחם והשחלות, שקשורים לסרטן המעי הגס, צריכים להקפיד על הבדיקות הרלוונטיות בזמן. ברגע שיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם אחד מסוגי הסרטן האלה, הקרובים לו צריכים לעשות בדיקת קולונוסקופיה בגיל 40. יש מקרים טרגיים שמגיעים חולים צעירים עם היסטוריה משפחתית שלא עשו בדיקות, למרות שהיו צריכים".
עוד בנושא זה:
