בני שחר היה איש של אהבת חינם. של חיבורים. איש שראה את האדם בכל אחד שאיתו בא במגע. ללא קשר לדעות פוליטיות או אמונה דתית. במהלך השבעה על מותו ביקרו אותנו חילונים, חרדים, דתיים, ערבים, נוצרים, מוסלמים, בדואים ודרוזים. מכל קצות הקשת.
המסר העיקרי של שחר היה, תתמקדו במה שמחבר, תאתגרו את עצמכם, את הכול אפשר לשנות, עזבו אתכם משטויות.
במהלך ימי השבעה, הרגשנו את החיבוק החם של כולכם, את הרצון להיות איתנו בשעה הקשה הזו, את האהבה של כולכם. חשבנו לכתוב כמה דברים קטנים לשיפור ולשימור בהקשר של השבעה, אפשר לראות בזה מעין מדריך למנחם (שלא נדע).
המדריך נכתב מתוך התובנות של אב שכול לילד מופלא, רגיש, חכם, אוהב ואהוב. בתקווה שיעזור לכל הצדדים במפגש הקשה כל כך של ניחום אבלים.
1. קודם כל עדיף שהשבעה לא הייתה כלל (היינו בשמחה מוותרים על כל זה).
2. לא משנה כמה זמן לא התראינו, אם אי אז בהיסטוריה הקשר שלנו היה חזק או משמעותי, ואתם מתלבטים אם לבוא או לא מפאת הזמן שעבר, תרגישו חופשי להגיע, זה ממש מנחם. אבל גם אם לא תגיעו ואנחנו מבינים כמה זה יכול להיות קשה, לא נזקוף את זה לרעתכם. הכול קביל.
3. מהר מאוד הוקם צוות לוגיסטי שניהל את הבית, את האוכל, את האירוח, את הניקיון והתפעול של כל השבעה. צוות של חברים, משפחה, אהובים ושכנים. זה היה מופלא בעינינו ואיפשר לנו להיות פנויים להתאבל ולהיות עם המנחמים הרבים.
4. אנשים רבים הציעו עזרה, אנחנו מודים על זה וזוכרים את כולם. אל תהיו אגרסיביים בעניין הזה, תניחו את הצעת העזרה לפתחנו, נדע להיעזר בכם כשנצטרך.
"עדיף לא לשאול שאלות חטטניות. זה לא באמת משנה מה קרה לפרטי פרטים. מי שהלך לא יחזור. לא צריך לעשות לנו תחקיר ביטחוני. אם יתמזל מזלכם, אולי תיפלו על תיאור המקרה. תזכרו שכנראה זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מספרים את זה"
5. חברים קרובים ובני משפחה קרובים אבלים בדיוק כמונו, בדרך כלל לא קשה לזהות אותם (צוות לוגיסטי סעיף 3). תנחמו גם אותם.
6. כשאתם מחבקים, לוחצים ידיים, טופחים וכו', תעשו את זה בבקשה ברגישות ובעדינות. בצורה מותאמת ומווסתת, תקדישו לזה מחשבה רגע לפני שאתם נכנסים הביתה. אמנם אני גדול בגוף, אבל מאוד רגיש. לא צריך להוסיף כאב.
7. עדיף לא לשאול שאלות חטטניות. זה לא באמת משנה מה קרה לפרטי פרטים. מי שהלך לא יחזור. לא צריך לעשות לנו תחקיר ביטחוני. אם יתמזל מזלכם, אולי תיפלו על תיאור המקרה. תזכרו שכנראה זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מספרים את זה.
8. במקום "שלא תדעו עוד צער" אולי עדיף לומר, "שתדעו להתמודד עם הצער".
9. במקום "תהיו חזקים" אולי עדיף לומר, "אנחנו איתכם, מחזקים אתכם, אוהבים ומחבקים אתכם".
10. בבקשה אל תתנו לנו ציונים או עצות על איך אנחנו מתמודדים/ מגיבים/ או מביעים רגשות. פשוט תהיו איתנו בכאב הזה.
11. פוליטיקאי? תשאל את המשפחה אם רוצים לראות אותך כאן. אל תיפול עלינו בלי בקשה מפורשת ואישור המשפחה.
12. פעמים רבות פשוט אין מילים, זה ממש מובן. גם לנו אין. היו פעמים שבכינו על כתפי מנחמים בלי שהם יאמרו מילה. המבט, החיבוק היו כל מה שהיינו צריכים.
"בבקשה אל תתנו לנו ציונים או עצות על איך אנחנו מתמודדים/ מגיבים/ או מביעים רגשות. פשוט תהיו איתנו בכאב הזה"
13. אם נורא נורא עמוס בבית ויש מלא אנשים, תנו גם לאחרים הזדמנות להביע תנחומים. לא צריך להתנחל. הסעיף הזה לא תקף, כמובן, למשפחה קרובה ולחברים קרובים ואהובים.
14. לא צריך לומר לנו שהחיים שלנו עומדים להשתנות. כאילו, אתם אמיתיים? לצערנו אנחנו מרגישים ויודעים את זה.
לסיכום, האהבה שלכם והתמיכה שלכם עזרה ועודנה עוזרת לנו לעבור את התקופה הקשה הזו. את הטלטלה העצומה בחיינו. אנחנו מבינים שזה יהיה תהליך ארוך ומורכב, ויודעים שתהיו שם לצידנו.
אוהבים מאוד מאוד. מכולנו.
ד"ר ארז כהן-מבטח הוא אביו של סמ"ר שחר כהן-מבטח ז"ל (22) מכרמיאל שנהרג מפגיעת פצמ"ר בקרב בצפון רצועת עזה