"איך זה קרה כל כך מהר", זה אולי צירוף המילים הנפוץ ביותר שאנחנו שומעים מהורים לילדים ותינוקות שמגיעים למיון עם כוויה. כוויה בילדים מתרחשת מהר, רגע אחד של חוסר תשומת לב, תנועה אחת לא נכונה, גורמים לעיתים לנזק גדול וארוך טווח ולתחושת אשמה קשה בקרב ההורים.
גם הוריה של א', עוד לא בת שנה וחצי, לא תיארו לעצמם שבתם תאושפז קרוב לשבועיים במחלקת כירורגית ילדים במאיר סובלת מכוויה נרחבת על פלג גופה העליון ועל לחיה. "זה היה ביום שבת. אנחנו משפחה דתית, ויש לנו מֵחַם שמוצב על שולחן מטבח גבוה. בעלי הכין לעצמו כוס תה והסתובב לשנייה לקחת את הסוכר, וברגע אחד של היסח דעת הבת שלנו הצליחה למשוך את הכוס אליה שנשפכה על פניה ועל החזה שלה.
"שמעתי את הצרחה שלה ורצתי אליהם. הבגדים שלה היו חמים אז מיד הבנתי שהתה נשפך גם עליהם ומיד הסרתי אותם מעליה. הבנו שמדובר בכוויה רצינית, למרות שבהתחלה האזור נראה רק אדמומי, והזמנו מיד אמבולנס שיפנה אותנו לבית חולים מאיר. טופלנו קרוב לשבועיים על ידי הצוות המקצועי של מחלקת פלסטיקה וכירורגיית ילדים שדאגו לנו מאוד. אם יש מסר חשוב במיוחד בהורות הוא שגם אם ננסה להשגיח ככל שאפשר, טעויות עלולות לקרות והטיפול המהיר שלאחר מכן הוא קריטי וחשוב לא פחות", תיארה אמה של א'.
למה חשוב לדעת על טיפול בכוויות? צפו:
הסיכון בכוויות בקרב ילדים
כשמדובר בכוויות, ילדים מהווים אוכלוסייה בסיכון. זאת ממספר סיבות; ראשית, זיהוי עצמים חמים כמסוכנים והצורך להימנע ממגע עימם הם מיומנות נרכשת שאינה מפותחת כלל אצל ילדים ותינוקות. בנוסף, תינוקות וילדים צעירים הם חסרי ישע, וכמו אוכלוסיות נוספות, הם אינם יכולים להתריע, להימנע או לשלוט בדבר העלול לגרום להם כוויה, בשוגג או במכוון. כמו כן, בשל שטח גופם הקטן, כוויה שאצל מבוגר הייתה מכסה 2-1 אחוזים משטח הגוף, עלולה לכסות אפילו 10% משטח גופו של תינוק קטן, מה שהופך את האירוע למורכב הרבה יותר.
אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכוויה בילדים ותינוקות היא כוויה משתייה חמה. בדרך כלל מדובר בספל תה או קפה של אחד ההורים או בני המשפחה האחרים, שמונח ליד הילד או הילדה או במקום שאליו הם מצליחים להגיע, למשל על השולחן בזמן ארוחה או על דלפק כשהילד הגיע לגובה הנכון כדי לשלוח אליו יד. בתנועה אחת, השתייה הרותחת נשפכת מטה על מי שעומד מתחתיה. הדבר הבא יהיה בדרך כלל בכי רם במיוחד, ובצדק, כוויה אכן גורמת לכאבים עזים. הדבר החשוב ביותר הוא מניעה: הקפידו להניח את השתייה החמה רחוק מקצה השולחן או השיש. הימנעו ככל הניתן מהצבת שתייה חמה בקרבת ילדים קטנים ותינוקות.
איך למזער את הנזק שעלול להיגרם מהכוויה?
1. הרחיקו את הילדים מגורם הכוויה.
2. הסירו מיד את הבגדים הספוגים בנוזל. הנוזל הרותח שנשפך על עור חשוף מתפנה ומתאדה יחסית במהרה, לעומת זאת הנוזל שנשפך על הבגד נספג בו ונותר בטמפרטורה גבוהה זמן רב הרבה יותר, וממשיך להעמיק את הכוויה כל זמן שבא במגע עם העור.
3. קררו את אזור הכוויה. שטיפה במים קרים במשך 20 דקות לפחות. כן, זה נשמע אולי מוגזם, אבל קירור האזור לאורך זמן ממושך מאט את התקדמות הכוויה ומונע את העמקתה. שטיפה במים קרים למשך זמן קצר אמנם תקל על הכאב, אך הנזק לעור ולרקמות שתחתיו הוא נזק מצטבר שמתקדם עם הזמן, ולכן הקירור הממושך הוא שלב קריטי ומשפיע משמעותית על חומרת הנזק שתותיר הכוויה.
אם מדובר בכוויה נרחבת או במקרה שהשטיפה גורמת לחוסר נוחות לילד/ה, ניתן לאחר מספר דקות לעבור להספגת בדים או חבישות במים קרים ולהצמיד לאזור הכוויה כך שהוא מכוסה היטב, ולהחליף אותם בכל מספר דקות.
4. במקביל מומלץ לתת לילד/ה משכך כאבים. כמובן על פי המינון המומלץ לפי משקל. זכרו שגם אם הילד נראה נינוח בזמן קירור הכוויה, קרוב לוודאי שיסבול מכאבים לאחר מכן.
5. אחרי קירור הכוויה ומתן משכך כאבים, זה הזמן לשקול את הצורך בפנייה לגורם רפואי. בכל ספק מומלץ להיוועץ עם מוקד קופת החולים או להגיע למוקד הקרוב לביתכם. מצבים שלרוב מצריכים בדיקה רפואית הם כוויות בפנים, במיוחד עם מעורבות של אזור העיניים, כוויות בכפות הידיים והרגליים, כוויות היקפיות (כלומר המתמשכות סביב כל היקפו של איבר מסוים - יד, רגל או אצבעות), כוויות בקרבת איברי המין ופי הטבעת.
מהו הטיפול היעיל לכוויות?
הטיפולים בכוויה רבים ומגוונים, ומשתנים לפי עומק הכוויה, שטחה ומיקומה. בנוסף גיל הילד/ה משחק גם הוא גורם משמעותי בהחלטות הטיפוליות.
כוויה דרגה ראשונה כוויה הפוגעת בשכבת האפידרמיס - שכבת העור החיצונית ביותר. כוויה זו מאופיינת באודם עורי בלבד. כוויה מסוג זה דומה לכווית שמש, ובדרך כלל דורשת קירור ומשחות או קרמים ללא מרשם המספקים לחות ומרגיעים את האזור.
כוויה דרגה שנייה היא כוויה הפוגעת בדרמיס, השכבה העמוקה של העור. כוויה מסוג זה יכולה להתבטא בשלפוחיות ותיראה בצבע אדום-ורוד בוהק, ולעיתים אף לבן אם פגעה בחלק העמוק יותר של שכבת הדרמיס. הטיפול בכוויה בדרגה שנייה דורש החלפת חבישות בתכשירים הניתנים במרשם, ולעיתים תדרוש אשפוז ואף טיפול ניתוחי.
כוויה דרגה שלישית כוויה שפגעה בכל עובי העור, היא תיראה לרוב בצבע צהוב-קלף ולעיתים תגרום לחשיפה של הרקמות שמתחת לעור. כווייה דרגה שלישית דורשת טיפול רפואי מקצועי, אשפוז ובדרך כלל גם טיפול ניתוחי.
סיבוכים וצלקות מכוויות
ניתן לחשוב על כוויה כפצע גדול, פגיעה בחלק שטחי אך לעיתים נרחב של העור החשוף לחיידקים. זיהום מקומי המוגבל לאזור הכוויה עצמה ידרוש טיפול מקומי אינטנסיבי בהחלפת חבישות עם חומרים אנטיבקטריאליים וטיפול אנטיביוטי דרך הפה או דרך הווריד.
זיהום באזור הכוויה מאט את החלמת הכוויה ויגרום להצטלקות פחות טובה ואסתטית של האזור. זיהום של הכוויה עלול אף להוביל לזיהום סיסטמי - חיידקים מאזור הכוויה עוברים לזרם הדם ובכך עלולים לגרום למצב של אלח דם (ספסיס) המתבטא בחום, ירידה בחיוניות של הילד ועד אפאתיות ואי שליטה בסוגרים. מצב שכזה מהווה סכנת חיים של ממש, ולכן הופעת כל אחד מהתסמינים הנ"ל לאחר כוויה מהווה סיבה לפנות לבדיקה רפואית בהקדם האפשרי.
כוויות נוטות להשאיר צלקות. לרוב מדובר בכוויות דרגה שנייה או שלישית, אז הצלקת יכולה להוות פגם אסתטי, אך לעיתים גם לגרום להפרעה תפקודית של ממש, בעיקר אם היא ממוקמת באזורים גמישים סביב מפרקים או אזור הצוואר.
ההצטלקות תלויה במספר גורמים, חלקם קשורים לכוויה עצמה כמו עומק הכוויה, מיקומה, זיהומים ומשך תהליך הריפוי, וחלקם קשורים למטופל/ת, למשל צבע העור ונטייה אישית וגנטית להצטלקות. הטיפול בצלקות מגוון, ומתחיל מהגנה מהשמש, שימוש ברצועות סיליקון, עיסויים, טיפול בזריקות סטרואידים, טיפול ניתוחי, טיפול בלייזר ועוד.
אין ספק שכוויה היא אחד האירועים הפחות נעימים שעלולים לקרות לילד וגם להורה, אך בכמה פעולות פשוטות ומהירות כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לצמצם משמעותית את הנזק הפוטנציאלי ובתקווה גם למנוע אשפוזים, סיבוכים וצלקות.
הכותבת היא מהמחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית
* האמור בכתבה אינו מחליף את הצורך בהתייעצות ופנייה לגורם רפואי במצב של כוויה. הכתבה מספקת הנחיות ראשוניות בלבד לטיפול ראשוני בכוויה ואינה מחליפה טיפול על ידי גורם רפואי מוסמך.