בשיתוף PEACE NATURALS
בשנים האחרונות הפך הקנאביס הרפואי לחלק בלתי נפרד מהמערכת הטיפולית במחלות שונות. ניסיונם של חולים רבים וגם מחקרים מקצועיים, מצביעים על כך שהקנאביס יכול לסייע בשיכוך כאבים, הוא מגביר תיאבון, עוזר לשינה ארוכה ומפחית חרדות אצל החולים הסובלים מסימפטומים קשים ומתופעות לוואי שונות. אך עדיין, פעמים רבות, המערכת מוכיחה שמרנות ביחסה להרחבת הטיפול בו והשימוש בו עבור מחלות אחרות.
"על פי החלטות משרד הבריאות, התוויה לגבי מחלות מאושרות לשימוש בקנאביס רפואי, נקבעת ע"י ועדת התביעות, שאמורה לפקח ולפתוח התוויות בצורה מסודרת. כבר זמן רב שהוועדה הזו אינה מתפקדת", אומר ד"ר איליה רזניק נוירו-פסיכיאטר, מומחה בתחום הפגיעה המוחית ובטיפול במחלות נוירו-פסיכיאטריות, מרכז העמותה לחקר וטיפול בקנאביס וחבר דירקטוריון באיגוד הבינלאומי לתרופות קנבינואידים.
זו הסיבה, הוא מסביר, שתהליך לפתיחת התוויות חדשות מתעכב וכשזה כבר מתקיים, זו התפתחות חיובית. "לאחרונה נפתחה התוויה למצב אגיטטיבי – לטיפול באי-שקט אצל דמנטים וזה מצביע על כך שמשרד הבריאות מוכן לקבל המלצות למחלות ולתת להן שימוש בקנאביס. זו בהחלט התפתחות טובה לכיוון הנכון", אומר ד"ר רזניק.
ניסוי ומחקר
על הדרך בה פועל משרד הבריאות לקראת מתן התוויה חדשה, ד"ר רזניק מסביר כי "משרד הבריאות ממתין להמלצה מטעם ארגון מקצועי. למשל, במקרה זה, של טיפול בדמנציה, זו המלצה של האיגוד הפסיכוגריאטרי.
"במקרה זה ההמלצה הייתה חלקית ולמרות זאת, משרד הבריאות אימץ ופתח את ההתוויה הזאת לשימוש בקנאביס למטרות רפואיות בחולים עם דמנציה ואגיטציה", הוא אומר.
עם מחקרים לבדיקת השפעות החומר, הוא מסביר, זה קשה יותר. "כאלה עושים רק בודדים ובטח לא מספיק כדי לפתוח התוויה. אלה מחקרים תצפיתיים. לפעמים משרד הבריאות פונה בעצמו לארגון, כפי שפנו לארגון ההמטולוגים, על מנת לפתוח התוויה בפיברומיאלגיה, או לארגון לראומטולוגיה, שם התעקשו לא לאשר את ההמלצה", אומר ד"ר רזניק. "אני מקווה שארגונים והאיגודים ייזמו פתיחת התוויות חדשות וזה יעבור לוועדת ההתוויות יק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, ל.ז.) כדי שתבדוק ותחליט אם לפתוח אותה או לא".
"המדע עוד לא יודע בדיוק איך לאכול את כל הסיפור הזה של קנאביס רפואי, כי יודעים ורואים שהוא עובד, אבל עוד לא יודעים בדיוק איך", אומרת בכנות רוני כץ עמיחי, סמנכ"לית שיווק ומכירות של Peace Naturals ומסבירה: "עוד לא יודעים שכל הרכיבים הפעילים בחומר עובדים בסינרגיה מפני שקשה לבודד אחר מהם משום שהוא משפיע על כל השאר. הפרקטיקה מקדימה, במקרה הזה את המדע. ובעולם המדעי עדיין רוצים מחקרים", היא מסבירה את הבעייתיות.
"הם רוצים מחקרים ברמה של Evidence-based", מסכים איתה ד"ר רזניק, "ואז נשאלת שאלה מה היא ההוכחה ואיך היא מסתדרת מול הרבה מאד חולים שמדווחים על ההשפעה החיובית של הקנאביס בכל מיני מצבים. האם ניתן להתכחש לזה האם ניתן להגיד שכולם משקרים? האם הם כולם נרקומנים, שרק רוצים את החומר כדי להתמסטל? הענין עם הקנאביס הוא שיש בתחום הזה בעיות במתודולוגיה".
ד"ר רזניק מסביר שהחומר בקנאביס הוא בוטני. "אלה לא זנים, אלה סוגי קנאביס שונים עם ייחוד שלהם ולכן אולי מתאים לעשות כאן מחקר בסגנון "head to head study", הוא מסביר ונותן דוגמה עם תרופה קלאסית כמו פרוזק עבור חולים פוסט טראומטיים. "קשה מאוד לעשות מחקר כזה על קנאביס כי לנסות פלצבו מול קנאביס בקבוצות שונות זה בלתי אפשרי", הוא מסביר ומתכוון שמקבלי הפלצבו ירגישו שלא קיבלו את קנאביס, באופן טבעי, בגלל השפעתו המהירה.
החלטה בעידן של חוסר ודאות
רופאים למדו ברפואה מדעית מודרנית שכשנותנים תרופה, צריכים לזהות בה מולקולה, שהם יודעים כיצד היא פועלת. "בקנאביס זה ממש לא כך ולכן הפרקטיקה מקדימה את הרפואה", אומר ד"ר רזניק, "אבל החולים צריכים עזרה והם לא יכולים לחכות עד שיהיו את כל סט המחקרים וזו גם אחת הבעיות של ה-FDA (רשות התרופות האמריקאי, ל.ז.) וגם הם יצטרכו להתגמש בעתיד הקרוב".
"כאן נכנסת לתמונה דמותו של הרופא - עד כמה הוא באמת פתוח, עד כמה הוא באמת מוכן לשמוע ולנסות ועד כמה לבעיה יש מיצוי של טיפול תקופתי", מסכימה גם כץ עמיחי. "קנאביס מוגדר כמוצא אחרון, לא כקו ראשון. בהנחה שהמטופל עומד בקריטריונים והטיפול מוצע, הכול תלוי בפתיחות של הרופא, בלפתוח את הראש לצמח שאין ספק יכול להקל".
ד"ר רזניק מספר שב-2009, כשהתחילו ליצור מערכת טיפול בקנאביס דרך משרד הבריאות, הייתה רשימה מאוד ארוכה של מחלות למתן ההתוויות, שכללה הרבה הפרעות נוירו פסיכיאטריות. "פרקינסון, כל המחלות הדמנטיות, הפרעות חרדה שונות, פאניקה, אגרופוביה ועוד. כולן היו בה וכולן זיכוי את החולה ברישיון.
"אבל אז הגיע מנכ"ל חדש, ומחק 10 התוויות מתוך סך הכול של 16. ב-10 השנים שחלפו מאז, הצלחנו להחזיר רק חמש מהן, כולל פרקינסון וטורט. עד היום אין שם התוויה לסובלים מ-OCD, מחרדה קשה, מהתקפי חרדה. הדרך עוד ארוכה, בעיקר כשאני יודע שהעמדה של איגוד הפסיכיאטריה בישראל, לא להמליץ על אף התוויה", הוא אומר.
האם אנחנו צפויים לראות בעתיד שימוש בקנאביס לפי סימפטומים?
ד"ר רזניק משוכנע שכן. "זו הדרך הנכונה. בתחום שלי בפסיכיאטריה אנחנו משתדלים לדבר על ההפרעות ולא על מחלות. כלומר, אנחנו יורדים ברמה של המחלה, הבנת המחלה ברמה סינדרומלית, כשמשתדלים להתרכז בטיפול א-סימפטומטי. משרד הבריאות רחוק משם, לצערי הרב ואני מקווה שהרגולציה תשתנה", הוא אומר.
ד"ר רזניק משמש כיועץ של ועדת הכנסת להסדרת חקיקת הקנאביס. "חבריי ואני מייעצים לוועדה ולמחוקק איך לשנות, לקראת חוק קנאביס החדש", הוא אומר ומספר שקיבל כבר טיוטה חדשה לחוק החדש, שיוגש לקריאה ראשונה, מייד אחרי תום הפגרה בכנסת.
לא פחות חשוב – שיתוף ידע
"אני חושבת שלפני הכול חשוב לשתף כמה שיותר במידע והלוואי ורופאים שמטפלים באמצעות קנאביס רפואי יפיצו את הבשורה" אומרת כץ עמיחי. "לא חלילה כדי לקדם צריכה של סם מסוכן, אלא להראות שזה אפשרי, שזה עובד בהדרכה נכונה. בליווי נכון זה עובד טוב. צריך גם להפריך הרבה מיתוסים, בטח עבור בני הגיל השלישי שמפחדים מהשימוש בקנאביס רפואי, שמפחדים להתמסטל, לא לתפקד וכדומה".
"במשך יותר מ-180 שנה הייתה דמוניזציה של צמח הקנאביס", אומר ד"ר רזניק ומזכיר שמאמצע המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20, הקנאביס היה נפוץ בשימוש של הרופאים. לא ויתרנו עליו מרצוננו החופשי. זה נלקח מאתנו מסיבות פוליטיות, בעיקר, אבל גם כלכליות ושליליות לחלוטין. הכול עבר תהליך דמוניזציה. במקביל, אנחנו צריכים גם להפריך הרבה מיתוסים לצד השני, של מיסטיפיקציה של הקנאביס, שמצהיר שזה טיפול פוטנטי ואולטימטיבי לכל הפרעה ועניין, לא תמיד זה כך. צריך להסביר הכול לחולה, למטפלים ולכל מי שקשור לטיפול שלו ולהפריך מיתוסים", הוא אומר לסיום.
*מוצר אינו בגדר תרופה שנרשמה כדין, ואין לייחס לו סגולות מרפא; רכישתו וצריכתו מותרת רק באמצעות מרשם מרופא שהוסמך לכך; וכל שימוש אחר מנוגד לחוק הפלילי.
בשיתוף PEACE NATURALS
פורסם לראשונה: 13:53, 06.04.22
