"סוף-סוף אני יכולה לצאת מהבית בלי להתבייש. כבר לא מסתכלים עליי כשאני עוברת ברחוב, ולא שואלים אותי שאלות". מספרת שושנה, בת 68 מירושלים (השם המלא שמור במערכת), שסבלה שנים רבות מרגלי "איקס" מעוותות, ולאחרונה עברה שני ניתוחים באמצעות רובוט מאקו שהצליחו ליישר את רגליה.
קראו עוד:
"הצילו לי את הרגליים", היא מתלהבת. "ב-28 במרץ אני חוגגת יום הולדת, ואני מרגישה שקיבלתי את המתנה הכי יפה שיכולתי לבקש. תמיד ידעתי שמתישהו אני אאזור אומץ לעבור ניתוח, כדי שיהיו לי רגליים ישרות, רק לא ידעתי מתי. בהתחלה לא רציתי. אני מודה שפחדתי. היום אני מצטערת על כך שפספסתי זמן יקר. אני מקווה לחזור לרקוד ריקודי עם. אני אשמח לרקוד".
רגלי האיקס יושרו ע"י רובוט
(צילום: אריאל טלפלר)
הרובוט הוא העתיד
שושנה, אם לשניים וסבתא לחמישה, החלה לסבול מהתופעה שנקראת "רגלי איקס" לפני כ-20 שנה. "זה לא התחיל בפצע או בנפילה", אומר בנה, נתנאל. "זו תוצאה של שחיקה בשילוב גנטיקה. לאט-לאט העיוות ברגליה גדל והמצב הידרדר. פעמיים הצלחתי לשכנע אותה להיפגש עם רופא מומחה, אבל עוד לפני שהפגישה הסתיימה, היא ברחה".
"לפני כמה שנים נקרעה לי רצועה ברגל", היא מספרת, "כתוצאה מזה הרגל התעקמה, ועם השנים חלה החמרה. קודם לא היו לי בעיות עם הרגליים: רקדתי ריקודי עם, שיחקתי כדורסל, טיילתי הרבה. לא טיפלתי בבעיה בצורה מסודרת, כי לפני שש שנים נפטרה אחותי, וכל הטיפול באימא שלי נפל עליי. אימא ואני היינו צמודות, ולא נפרדנו אפילו ליום אחד. דאגתי רק לה, לא לעצמי, וזה מה שהוביל להידרדרות במצבי".
פרופ' דרקסלר: "לרובוט הזה יש הרבה אופציות ורמות דיוק שאי אפשר להשיג בדרכים אחרות. הניתוחים הרובוטיים מבוצעים היום בעיקר בברכיים, אבל בעתיד הם יבוצעו גם בכתף, בקרסול ובשורש כף היד. זה הכיוון, זה העתיד"
בקיץ האחרון היא השתכנעה להיפגש עם פרופ' מיכאל דרקסלר, מומחה לכירורגיה אורתופדית ולהחלפות מפרקי ברך וירך בבית החולים רפאל בתל אביב, שאותו הכיר בנה במהלך עבודתו כפרמדיק. "שושנה הגיעה אלינו עם עיוותים בשתי הברכיים", מספר הרופא. "בימנית היה עיוות של 28 מעלות, ובשמאלית של 22 מעלות. לפני הניתוחים עשינו הדמיית CT שבעזרתה תכננו את התיקונים שעשינו. בניתוחים עצמם נעזרנו ברובוט מאקו.
פרופ' מיכאל דרקסלרצילום: תומאס תומר שלום"לרובוט הזה יש הרבה אופציות ורמות דיוק שאי אפשר להשיג בדרכים אחרות. זה משפיע על מהלך הניתוח, כי החיתוכים יותר מדויקים, ויש פחות פגיעות, וגם השיקום וההחלמה, הם הרבה יותר מהירים. הניתוחים הרובוטיים מבוצעים היום בעיקר בברכיים, אבל בעתיד הם יבוצעו גם בכתף, בקרסול ובשורש כף היד. זה הכיוון, זה העתיד".
שושנה מספרת ששעות אחדות לאחר הניתוח היא כבר עמדה על רגליה והלכה. "אין אושר גדול מזה", היא אומרת. "עכשיו הרגליים שלי מתפקדות, ואני יכולה לשחק עם הנכדים שלי. זו הגשמה של חלום. עכשיו אני אישה מבוגרת שהולכת עם הליכון, כי אין לי עדיין מספיק ביטחון, אבל כבר אין לי רגלי איקס. הרגליים שלי ישרות".
בנה מוסיף ואומר: "אלה בהחלט חיים חדשים לאימא. היא כבר לא מדדה, עוד מעט היא תלך הרבה יותר מהר, ואז תתחיל לרוץ. אחרי כל מה שהיא עברה, אנחנו שמחים לראות אותה עולה במדרגות לבדה, הולכת בזקיפות, וחוזרת לאט-לאט לחיים הנורמטיביים. הנכות הכבידה על אימא והוסיפה לה עוד 15 שנה לגילה".
שושנה מסכמת: "הבטחתי לפרופסור שאחרי הניתוח, אני מגיעה לביקורת עם מכנס ג'ינס צמודים. תמיד לבשתי שרוואלים רחבים שמסתירים. חלמתי ללכת עם טייץ או ג'ינס ועם טוניקה יפה. כשהגעתי למחלקה עם הג'ינס, קיבלתי מחיאות כפיים מהפרופסור ומהצוות הרפואי. מחיאות הכפיים מגיעות להם".
