נטליה זחרוב (47), אם לארבעה מחדרה, עובדת כקופאית כבר 17 שנה. בשנים האלה חוותה אירועים יוצאי דופן רבים במסגרת הקשר עם הלקוחות, אבל אירוע כמו זה שקרה לה לאחרונה בסופרמרקט בבית אליעזר שבו היא עובדת, לא קרה לה מעולם.
קראו עוד:
"בגלל שאני עובדת גם כקופאית ראשית, אני מאד ערנית לדברים שקורים בסביבת העבודה שלי", היא אומרת. "פתאום ראיתי אישה כבת 40 מתחילה להעמיס לתרמיל שלה בירות ופחיות ויוצאת בלי לשלם. ניסיתי לעצור אותה, והיא התנגדה באלימות ומשכה בחוזקה בשיער שלי תוך שהיא מכה אותי בפנים ובצוואר".
אנשים שהיו במקום הזמינו משטרה, וזחרוב הובהלה באמבולנס לחדר מיון, לבדיקת CT ראש. הבדיקה יצאה תקינה, והיא שוחררה לביתה.
נטליה זחרוב: "פתאום הרגשתי שיש לי הפרעות בדיבור וחוסר תחושה בצד ימין. גם התחלתי לראות מטושטש בעין אחת. דיווחתי למנהלת ואמרתי לה שזה נראה כמו אירוע מוחי"
זחרוב סבלה מכאבי ראש למשך ימים אחדים, אבל לא ייחסה חשיבות לכך. "בדרך כלל יש לי מיגרנות בקיץ", היא מספרת. "אבל כאבי הראש לא עברו אחרי שלושה ימים, ואת התופעה הזו לא הכרתי. הם גם התגברו, ונוספו להם סחרחורות ובחילות. לקחתי משככי כאבים, והם לא עזרו לי. כשחזרתי לעבודה, פתאום הרגשתי שיש לי הפרעות בדיבור וחוסר תחושה בצד ימין. גם התחלתי לראות מטושטש בעין אחת. דיווחתי למנהלת ואמרתי לה שזה נראה כמו אירוע מוחי. מיד לקחו אותי לחדר המיון של בית החולים הלל יפה. הייתי עם לחץ דם גבוה".
סדרת בדיקות שעברה שם העלתה שאכן מדובר באירוע מוחי. הוא הוגדר כאירוע מוחי חולף שנגרם כתוצאה מ"דיסקציה צווארית" - קרע בדופן של אחד מעורקי הצוואר, המהווה את אחת הסיבות הנפוצות לשבץ מוחי בקרב צעירים.
"בבדיקות ההדמיה שעברה המטופלת, אובחן שהיא סובלת מהתסמונת הנדירה ע"ש איגל, שארבעה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים ממנה", אומר ד"ר סרג'יו שבתאי, מנהל היחידה לשבץ מוחי במחלקה הנוירולוגית של הלל יפה. "מדובר בעצם דקיקה ומחודדת שנמצאת מתחת לאוזן, ושאצל אנשים מסוימים היא ארוכה מהרגיל. אנשים בדרך כלל לא מודעים לכך שיש להם את התסמונת, עד לאבחונה לאחר אירוע טראומתי או הופעת תסמינים שונים: כאבי ראש וצוואר, טשטוש ראייה, תחושת אי-נוחות בגרון ועוד. כל אלה נגרמים ממנח לא טבעי ממושך של הצוואר.
"במקרה של נטליה, בדיקת ה-CT העלתה שהיא סובלת מהתסמונת הזו, ושהיא חוותה דיסקציה בעקבות החבלות שנגרמו לה. העצם המוארכת שלה פגעה בעורק הראשי של הצוואר כתוצאה מהחבלה, לחצה עליו וגרמה להיצרות שלו. כתוצאה מזה, הופיעו כאבי ראש וצוואר, הפרעת דיבור חולפת וחולשת צד חולפת. כל אלה הם תסמינים שמתאימים לאירוע מוחי חולף".
לדבריו, כ-20% מהאנשים שסובלים מתסמונת איגל עשויים לפתח דיסקציה. "למזלה של נטליה, זה היה אירוע שאותר וטופל בזמן", אומר ד"ר שבתאי.
ד"ר סרג'יו שבתאי מהלל יפה: "אם נטליה לא הייתה מגיעה לבית החולים, ייתכן שהדיסקציה הייתה מתקדמת עד לכדי חסימה מלאה של העורק. במצב כזה המוח לא מקבל מספיק דם, ועלול להיגרם שבץ מוחי משמעותי עם השלכות בלתי הפיכות"
אילו מסקנות ניתן להסיק מהמקרה הזה?
"צריך לגלות ערנות בסיטואציות כאלה. לאחר מצבי טראומה ייתכנו שינויים נוירולוגיים שעלולים לגרום להפרעה בדיבור, לא-סימטריה, לחולשה צדית, להפרעה בראייה ולחוסר יציבות. אם נטליה לא הייתה מגיעה לבית החולים, ייתכן שהדיסקציה הייתה מתקדמת עד לכדי חסימה מלאה של העורק. במצב כזה המוח לא מקבל מספיק דם, ועלול להיגרם שבץ מוחי משמעותי עם השלכות קשות ובלתי הפיכות כמו שיתוק מלא בפלג גוף ימין והפרעות בדיבור".
מהו הטיפול המקובל במקרים כאלה?
"הטיפול השכיח הוא תרופתי. אם יש החמרה בדיסקציה או בתסמינים הנוירולוגיים, קיימת אפשרות של השתלת סטנט במטרה לפתוח את העורק ולמנוע את חסימתו. בהמשך מומלץ לפנות למומחה אף אוזן גרון או פה ולסת על מנת לשקול ניתוח לקיצור העצם הארוכה, כך שהיא לא תגיע לקרבת עורקי הצוואר, ובכך תימנע אפשרות לפגיעה חוזרת בעורק".
גם נטליה זחרוב קיבלה טיפול תרופתי במהלך אשפוזה במחלקה הנוירולוגית בהלל יפה. "עכשיו אני כבר בבית", היא אומרת, "אבל אני עדיין מטופלת עם ממיסי דם, ויש לי ביקורת בקרוב. שוקלים לעשות לי צנתור. בינתיים אני מודה לרופאים שלי ושמחה שהאבחנות שלהם היו מדויקות".
