סרטן עור זה לא רק מלנומה: יש סוגים נוספים של גידולי עור. השניים המרכזיים הם קרצינומה של תאי בסיס וקרצינומה של תאי קשקש. גורם הסיכון המשמעותי הוא חשיפה כרונית לשמש, ולכן הגידולים מופיעים בדרך כלל באזורי הראש, הצוואר, הגב העליון, הכתפיים והגפיים, שחשופים יותר לשמש. רוב המקרים מאובחנים בשלב מוקדם ומטופלים באופן כירורגי פשוט במסגרת ניתוחי יום, אבל בחלק קטן מהמקרים מדובר בגידולים אגרסיביים שיכולים להסב סבל ופגיעה גופנית ונפשית רבים.
3 צפייה בגלריה
ככל שהמלנומה תאובחן בשלב מוקדם יותר, הסיכוי לריפוי מלא ולהימנעות ממחלה גרורתית הוא גבוה יותר
(צילום: דוברות בילינסון)
קראו עוד:
ועדיין, המלנומה היא סרטן עור נפוץ שצריך להכיר ולהיות מודעים לסיכונים ולסכנות שלו. צריך להכיר גם את הדרכים להימנע ממנו ואת אפשרויות הטיפול.
רוב הנזק - עד גיל 25
מלנומה היא גידול שנוצר ממלנוציטים, התאים שמייצרים את הפיגמנט הכהה בעור ושמעניקים לו את צבעו. בעת חשיפה לשמש הייצור שלהם גובר, והעור מתכהה. בישראל מאובחנים כ-1,800 מקרים חדשים מדי שנה; רובם מקומיים ושטחיים, שמטופלים באופן כירורגי, אבל יש גם מקרים של מחלה אזורית או גרורתית. חשיפה לשמש מהווה גורם סיכון להתפתחות מלנומה, אבל מדובר בעיקר בחשיפה של מנות קרינה גבוהות שגורמות לכוויות.
המלנוציטים מצויים בכל מקום בעור, גם במקומות נסתרים כגון קפלי העור, מתחת לשערות ולציפורניים, בחלל הפה או בחללים פנימיים אחרים של הגוף. קוסמטיקאיות וספרים מצליחים לעיתים לזהות נגעים חשודים ולהתריע שיש לפנות לרופא.
גורמי הסיכון למלנומה:
- ריבוי של נגעים פיגמנטריים (נקודות חן).
- עור, עיניים ושיער בהירים.
- היסטוריה אישית או משפחתית של מלנומה.
- גיל (אמנם רואים מלנומה גם בקרב צעירים, אבל יותר אצל מבוגרים).
- חשיפה לשמש, בעיקר למנות קרינה גבוהות.
חשוב לדעת: 90% מהנזק שיכול להוביל להתפתחות מלנומה נגרם ככל הנראה עד גיל 25. על כן, יש לשים דגש מיוחד על המניעה וההגנה בקרב ילדים, בני נוער וצעירים.
חשיבות הזיהוי המוקדם
ככל שהמלנומה תאובחן בשלב מוקדם יותר, הסיכוי לריפוי מלא ולהימנעות ממחלה גרורתית הוא גבוה יותר.
הזיהוי המוקדם משמעותי בכל גידול סרטני, אבל במקרה של מלנומה החשיבות גדולה במיוחד, משום שזהו גידול בעל פוטנציאל אגרסיביות משמעותי. גידול סרטני בגודל 5 מ"מ במעי, בלבלב, בשד או בריאות נחשב לקטן, בדרגת מסוכנות נמוכה. לעומת זאת, מלנומה החודרת לעור בעומק 5 מ"מ היא בדרגת סיכון גבוהה. הסיכון העיקרי ממלנומה לא נגזר מהגודל שלה על העור, אלא מעומק החדירה שלה אליו. ככל שהמלנומה עמוקה יותר, גובר הסיכון להתפשטות של המלנומה כגרורות לקשריות הלימפה או לאיברים מרוחקים.
3 צפייה בגלריה
המלנוציטים, שמהם נוצר הגידול, מצויים גם במקומות נסתרים כגון קפלי העור, מתחת לשערות ולציפורניים ובחלל הפה
(צילום: דוברות בילינסון)
חשוב לציין שהנגע שהמטופל רואה בעיניו אינו מעיד בהכרח על עומקה של המלנומה. לאחר הגדרת הנגע כחשוד, מסירים אותו בצורה כירורגית (ביופסיה), והאבחנה הסופית נקבעת תחת עדשת המיקרוסקופ (פתולוגיה). כל מילימטר עומק של המלנומה מגדיל לפחות בעשרה אחוזים את הסיכון שהיא תצא מהגבולות המקומיים ותגיע לאיברים אחרים. לכן, יש חשיבות גדולה לזיהוי מוקדם.
3 צפייה בגלריה
חשוב להימנע מחשיפה לשמש ללא הגנה, לחבוש כובע רחב שוליים, לא לשהות בשמש בשעות שבהן הקרינה גבוהה ולהשתמש בתכשיר שמסנן גם קרינת UVA וגם UVB
(צילום: Shutterstock)
איך בוחרים קרם הגנה?
המונח SPF, ראשי תיבות של Sun Protection Factor, מתייחס למידת ההגנה של הקרם מפני קרינת שמש בהשוואה לעור שאינו מוגן. זה לא מעיד על כמות הזמן שניתן להיות בחוץ עם הקרם, שכן קרינת השמש מושפעת גם מעוצמתה, מסוג העור, ממספר הפעמים שמורחים את הקרם במהלך היום, ומגורמים נוספים.
SPF הוא למעשה בסיס להשוואה בין העוצמות של הקרמים השונים: ככל שהוא יותר גבוה, כך מקדם ההגנה מגן יותר מפני קרינת השמש ומפני כוויות שמש. UVB היא הקרינה הגורמת לכוויות, להתפתחות גידולים ולפיגמנטציה. קרינה על סגולית מסוג A (מסומנת UVA) היא סוג קרינה נוסף הגורם להתפתחות גידולים, הזדקנות עורית ופיגמנטציה. המונח PA מתייחס להגנה מ-UVA. הוא מסומן בפלוס (+), וככל שיש יותר פלוסים (מקסימום ארבעה), ההגנה מקרינת UVA יותר גבוהה.
פרופ' גל מרקלצילום: אלעד מלכהלכל אדם יש סוג עור שונה, וצריך להתאים את קרם ההגנה לסוג העור, בעיקר כשמדובר בעור הפנים. לדוגמה, לאדם שסובל מעור שומני או מפצעי בגרות כדאי להשתמש בתכשיר OIL FREE, ללא שמן. למי שסובל מעור יבש כדאי לבחור מקדם הגנה עם תרכיב שומני. כדאי גם לבחור תכשיר ללא פראבנים – סוג של חומר משמר שמעורר תגובות אלרגיות של העור. רוב התכשירים כיום הם ללא פראבנים, אבל כדאי להקפיד על כך.
תכשירים שמכילים פיגמנט נקראים TINTED, והם מעניקים הגנה מלאה אם הם בעלי SPF גבוה. במקרים אלה מספק התכשיר כיסוי והגנה גבוהה לא רק מפני קרינה על סגולית: חלקיקי הצבע מאפשרים הגנה מסוימת גם מפני קרינה של אור נראה, שעלולה להחמיר פיגמנטציה. אנשים שסובלים מפיגמנטציה צריכים להשתמש בקרם הגנה שמגן גם מפניה.
צריך לזכור שגם אם כתוב על התכשיר שהוא עמיד למים, העמידות היא חלקית בלבד: כשנכנסים למים, חלק מהקרם יורד משמעותית, וכך גם היעילות שלו. לכן, כשיוצאים מהבריכה או מהים, יש להימרח מחדש.
פרופ' גל מרקל הוא מנהל מרכז דוידוף לטיפול ולחקר מחלות הסרטן בבית החולים בילינסון
פרופ׳ אסי לוי הוא סגן מנהל מערך העור בבית החולים בילינסון והשרון
