בשיתוף המרכז הרפואי רמב"ם
המרכז הקרדיווסקולרי למחקר וחדשנות בבית החולים לרפואת הלב ע"ש איל עופר ברמב"ם יחד עם היחידה לאי ספיקת הלב, עורכים מגוון רחב של מחקרים קליניים ושיתופי פעולה עם סטארט אפים המפתחים טכנולוגיות חדשניות לטיפול בחולי לב.
"שתלים המנטרים את פעילות הלב, פיתוח אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית לשיפור הטיפול בחולי אי ספיקת הלב, אבחון מרחוק באמצעות שינויים בקול, אמצעים חדשים להקלה על אי-ספיקת לב באמצעות הסעת נוזלים מחוץ לגוף שלא דרך הכליות, הובלה והשתתפות במחקרים בינלאומיים הם רק חלק מהפעילות", מסביר ד"ר אורן כספי, מנהל היחידה לאי ספיקת לב והמרכז למחקר קרדיו-וסקולרי וחוקר בכיר במכון למחקר קליני ברמב"ם (CRIR) ובטכניון.
"אי ספיקת לב היא מחלה ששכיחותה באוכלוסייה נמצאת בעלייה מתמדת, זו מחלה מורכבת הדורשת התייחסות טיפולית אנושית וחדשנית, תעוזה וטיפול רב-תחומי. אנו שמחים היום להציע מגוון של כ-30 מחקרים לאבחון וטיפול באי ספיקת לב באמצעות מכשירים ותרופות חדשניות.
"אי-ספיקת לב היא גורם התמותה המוביל מבין כל המחלות הקרדיווסקולריות. גורמים שונים, בהן התקף לב או לחץ דם גבוה מתמשך, עלולים לגרום ללב - המשאבה שמניעה את הדם ברחבי הגוף - לאבד את היכולת להתכווץ או להתרחב באופן תקין. כתוצאה מכך, הלב מתקשה לספק את הדם לכל רחבי הגוף, והחולה מרגיש מגוון תסמינים, מעייפות ועד להצטברות נוזלים ברחבי הגוף. ללא טיפול מתאים, אי-ספיקת הלב והתסמינים הנלווים לה עלולים להחריף ולהגיע למצב מסכן חיים".
3 צפייה בגלריה
פיתוח טכנולוגיות שמיועדות לאפשר זיהוי מוקדם של הבעיות שקשורות לאי ספיקת לב
(צילום: shutterstock)
זיהוי מוקדם וטיפול באי ספיקת לב
"ברמב"ם מפתחים ומנסים היום מגוון טכנולוגיות שונות שמיועדות לאפשר זיהוי מוקדם של הבעיות שקשורות לאי ספיקת לב, להתמודד עם גורמים שונים שיכולים להחריף את המחלה ולהקל בתסמינים המסוכנים ביותר שלה", אומר ד"ר רוני עבו, המשמש כסגן מנהל מרכז המחקר ואחראי על תחום ה-First in Human.
הוא מסביר: "הצטברות של נוזלים ברקמות השונות בגוף, למשל בריאות, כתוצאה מאי-ספיקת לב כרונית יכולה לגרום לקשיי נשימה גוברים. החרפת הבצקת היא גם אחד מסימני האזהרה הבולטים לכך שבעיות הלב מחמירות. גישה אחת שנבחנת במחקר קליני במרכז הרפואי היא להיעזר בהקלטות קולם של מטופלים, המאובחנים באי ספיקת לב, דרך הטלפון הסלולרי, וניתוח המידע הנצבר כדי לזהות הצטברות של נוזלים בראות בעזרת מערכת אנליטית רב-מימדית.
"הטכנולוגיה תוכל, באמצעות ניתוח הקול, לספק כלי לניטור מצבם של מטופלים בעודם בבתיהם ולהזהיר את הרופאים המטפלים כי מטופל עומד לפני הידרדרות שיכולה להוביל לאשפוז. טכנולוגיה ישראלית זו יכולה לשפר ולהאריך את חייהם של מאות אלפי חולי אי ספיקת לב החיים בישראל. יכולות המערכת, הקלה מאד לשימוש, המורכבת מאפלקצייה ושרת שנקראת HearO אשר פותחה על ידי חברת קורדיו-מדיקל, נבחנות היום במסגרת ניסוי קליני בינלאומי שנערך במרכז הרפואי, בו עוקבים החוקרים, במשך שנתיים, אחר חולים במרפאת הקרדיולוגיה בעזרת המערכת, לצד שימוש בבדיקות רפואיות שגרתיות יותר ושאלונים".
"במרכז הרפואי גם בוחנים שיטות שונות להפחית את הצטברות הנוזלים בגוף, בייחוד אצל חולים שלא מגיבים לטיפול התרופתי הסטנדרטי של מתן חומרים משתנים. גישה אחת היא שימוש בטכנולוגיה של חברת Paragate, שבה שתל ייחודי מוחדר לצפק (הקרום העוטף את חלל הבטן) ומנקז שם בזהירות נוזלים עודפים ישירות לשלפוחית השתן. השתל מאפשר טיפול רציף לניקוז הנוזלים ומונע אשפוזים חוזרים ונשנים. גישה שנייה היא שימוש בחליפת הזעה משוכללת שנקראת AquaPass למניעת הצטברות מסוכנת של נוזלים בגוף".
3 צפייה בגלריה
טכנולוגיה של חברת Paragate, שבה שתל ייחודי מוחדר לצפק (הקרום העוטף את חלל הבטן) ומנקז שם בזהירות נוזלים עודפים ישירות לשלפוחית השתן
טכנולוגיה נוספת שנבחנת במרכז הרפואי מבקשת לנטר את מצב החולים בהשתלת חיישן ראשון מסוגו בעולם שמוחדר ישירות לצדו השמאלי של הלב. V-LAP, הוא מיקרו-מחשב שמאפשר מדידה בטוחה של הלחץ בעלייה השמאלית. לחץ גובר זה ידוע במחקר כסמן מקדים שמתפתח שבועות לפני שהלב מגיע לאי-ספיקה. כיום, לחץ זה נמדד בצנתור, הליך פולשני ששימוש תדיר בו גורר סיכונים למטופלים. השתל, שמוחדר בצנתור חד פעמי, מאפשר מדידה קבועה ובטוחה של הלחץ בלב בלי צורך באשפוזים חוזרים ונשנים. במרכז הרפואי עוסקים כעת בגיוס מטופלים הסובלים מאי-ספיקה כרונית שישתתפו בניסוי, שמתוכנן להימשך שלוש שנים.
אביזר רפואי ניסיוני נוסף בתחום אי-ספיקת לב שנמצא במחקר במרכז הרפואי רמב"ם נקרא "דלף בין-פרוזדורי" של חברת V Wave. הדלף הוא התקן קטן בצורת שעון חול עם פתח זעיר במרכזו. הדלף מושתל בהליך צינתורי באמצעות צנתר (צינור פלסטיק גמיש) המוחדר לווריד במפשעה ומשמש להולכת השתל והשתלתו במחיצה המפרידה בין העליות הימנית והשמאלית של הלב. הדלף נועד לשחרר את הלחץ שהצטבר בחדר ובעלייה השמאליים. עם עליית הלחץ בצד השמאלי של הלב, כמות קטנה של דם "דולפת" דרך הדלף מהעלייה השמאלית אל העלייה הימנית וכך מושגת הקלה בלחץ המוגבר ובגודש בריאות.
טכנולוגיה חדשנית אחרת להקלה על הלב של חולי אי-ספיקת לב כרונית שנבחנת במרכז הרפואי רמב"ם מתבססת על הגילוי לפיו גירוי של אבי העורקים (אאורטה), כלי הדם הגדול בגוף, יכול להביא להורדה של לחץ הדם וכך לאפשר ללב לפעול בקלות רבה יותר. מערכת הרמוני של חברת אנופייס מדיקל כוללת קוצב זעיר שמושתל בצנתור פשוט אל אבי העורקים. שם הקוצב יוצר גירוי חשמלי מתמשך של אבי העורקים במטרה להפחית באופן קבוע את לחץ הדם, להגן על הלב מפגיעה ולשפר את מצבם הבריאותי של המטופלים.
"החזון שלנו, הוא להוביל את המחקר ברמה העולמית בניטור ובטיפול באי ספיקת הלב באמצעיים חדשניים (Devices & Drugs). החזון הזה הולך ומתממש לשמחתנו בשנתיים האחרונות ואנו מקווים שבכך נוכל להציע למטופלים שלנו שיפור משמעותי באיכות החיים, נמנע אשפוזים בגין אי ספיקת הלב ונשפר את תוחלת החיים", אומר ד"ר כספי.
כנס "אופקים בקרדיולוגיה 2030"
בתחילת נובמבר נערך בבית החולים החדש אייל עפר למחלות הלב, כנס "אופקים בקרדיולוגיה 2030". פרופ' רפאל ביאר, קרדיולוג בכיר וממובילי המחקר במערכות לב בישראל ולשעבר מנהל רמב"ם, אומר כי "השנה הכינוס דן בחידושים הצפויים לנו בתחומים שונים: תחומי הצנתורים ורפואת הלב המבנית, ניתוחי הלב הפתוח, הטיפול בהפרעות הקצב החשמליות של הלב, תחומי אי ספיקת הלב שהיא אחת הבעיות הלא פתורות הקשות ביותר כיום, ותחומי הרפואה הדיגיטלית והתחומים המחברים את הרפואה ההנדסה והדימות".
לדבריו, בכנס הציגו המומחים המובילים בעולם את תפיסתם לגבי ההווה והעתיד הקרוב בתחומים הללו. הוצגו כווני המחקר והפיתוחים לטיפול בכל שסתומי הלב בצנתור ללא פתיחת חזה, שיטות מרתקות להבנה מיפוי תלת ממדי וטיפול של הפרעות הקצב בלב, החזית הטכנולוגית למעקב אלקטרוני וטיפול באי ספיקת הלב. כמו כן, בכנס הוצגו מחקרים בתחום המתפתח של טיפול מרחוק בחולי מחלות הלב, שיקום הלב, תחומי תאי הגזע וטיפול גנטי לסוגיו שונים כפתרון עתידי למחלות לב. וגם פיתוחים של חברות ישראליות פורצות דרך, בין השאר בתחום אי-ספיקת לב".
בסיום הכנס יוענק פרס על-שם אלעד גרנדיר ז"ל למחקר רפואי ע"י רופא צעיר המצטיין במחקר.
בשיתוף המרכז הרפואי רמב"ם
