מהו המתכון לחיים ארוכים? על פי פרופ' ז'אן אשכנזי, התשובה פשוטה: לעולם לא לשקוט על השמרים - כל הזמן ליצור, לחשוב, לעשות, לרגע לא לנוח.
קראו עוד:
פרופ' אשכנזי לא אומר את הדברים כדי להרשים: גם בגיל 93 הוא חווה יום-יום את חדוות החיים ואת העשייה הרבה. כששואלים אותו איך הוא מגדיר את עצמו, הוא מצטנע ואומר שהוא בסך הכול אביו של ד"ר נדיר אשכנזי וסבו של ד"ר אנוש אשכנזי, אבל הרזומה שלו הרבה יותר מרשים: הוא מומחה לנוירולוגיה, לרפואת שינה ולנוירוקרימינולוגיה, הקים את מעבדת השינה בבית לוינשטיין ואת היחידה לרפואת השינה במרכז הרפואי שיבא, קיבל פרסים רבים, פרסם 23 ספרים ו-108 מאמרים מדעיים - רשימה חלקית בלבד. ובכל זאת, הוא מסרב לנוח.
אישור עלייה בזכות גולדה
פרופ' אשכנזי נולד בבולגריה, אבל מגיל שלוש עד תשע גר בפריז. אחרי שאביו שמע שם נאום של היטלר, הוא שיער שהשכן הגרמני יכבוש את צרפת והחליט לעבור עם המשפחה לרומניה. במרוצת השנים פיתח שם בנו קריירה משגשגת כנוירולוג וניהל מחלקה נוירולוגית בבית חולים בבוקרשט. כשהיה בן 32 החליטו הוריו לעלות לישראל. הוא עצמו ניסה פעמים רבות לקבל אישור עלייה וכל פעם מחדש נענה בסירוב.
"הגשתי 17 בקשות לצאת מרומניה", הוא מספר. "לחלקן הגיעה תשובה שלילית ולחלקן לא הגיעה תשובה כלל. הייתי רופא מומחה ומנהל מחלקה, ולא רצו לשחרר אותי. השקיעו בי כסף ולא רצו לוותר עליי. אחרי שהוריי הגיעו ארצה, אמא שלי הפכה את החיים של אבא שלי לבלתי אפשריים כי היא בכתה 24 שעות ביממה על זה שאני לא איתם בישראל.
"אבא שלי רצה לשבות רעב מול הכנסת כדי להביא אותי לארץ, אבל אחד מאנשי צוותה של ראשת הממשלה דאז, גולדה מאיר יצא אליו ושכנע אותו לחכות. גולדה בדיוק יצאה לרומניה, והאיש אמר לאבא שלי שהיא הכניסה את השם שלי לרשימת בקשות העלייה שהיא רוצה לתת לנשיא צ'אושסקו. אחרי שחזרה מרומניה, התקשרו לאמי ואמרו לה שאגיע לארץ בתוך זמן קצר, וכך היה".
ב-1972, כשהוא בן 43, עלה אשכנזי לישראל, כאן הקים משפחה ופיתח קריירה כרופא וחוקר, הרצה בכל רחבי הארץ וכתב ספרים. אחד מהם, "תיק מספר 470841", מתאר את סיפור עלייתו לארץ כפי שהתגלה לו לאחר שנפתח הארכיון של המשטרה החשאית הרומנית, וניתנה לו אפשרות לעיין בתיק שעסק בעניינו.
ואולי פשוט ניעלם
עכשיו הוא משיק ספר חדש, "העולם הקסום של המוח", ששמו מלמד על תוכנו. לדבריו, המוח האנושי היה צריך לעבור במרוצת השנים צעדים רבים של הבנת חוקי הטבע כדי להגיע לאן שהגענו היום. "היום, כדי לקדם את נושא המחשבים, אנחנו מנסים להבין איך המוח שלנו פועל, וגורמים לכך שהמחשב העתידי יהיה מחשב מוחי. זו התפתחות פנומנלית של החברה האנושית, בוודאי אם נצליח להמשיך להתקיים אחרי המגפה הזאת".
"המגפה הזאת", הקורונה כמובן, מקבלת פרק מיוחד בספר. "יש לי ביקורת קשה על הצורה שבה העם מבין את הקורונה", אומר פרופ' אשכנזי. "אנחנו נמצאים בשלב שבו הקיום שלנו מבחינה אקולוגית על הפלנטה הזאת הוא בעייתי ביותר: היעדרות היערות, זיהום הסביבה, היעדרות של סוגי חיות מסוימים. עכשיו אנחנו צריכים לשלם על זה. האיזון הטבעי שלנו עם הפלנטה מופרע. השאלה היא אם נוכל לרדת מזיהום הסביבה שיצרנו, ולעשות משהו. לצערי הרב, התשובה שלי היא לא".
"אנחנו נמצאים בשלב שבו הקיום שלנו מבחינה אקולוגית על הפלנטה הזאת הוא בעייתי ביותר: היעדרות היערות, זיהום הסביבה, היעדרות של סוגי חיות מסוימים. עכשיו אנחנו צריכים לשלם על זה"
ממרום גילו הוא מצר על התוצאות וסבור שהעולם נידון לחורבן. "עברנו את נקודת המשבר, אנחנו באזור שאין חזרה ממנו. אנחנו ממשיכים להרוס את הפלנטה, והגורל שלנו יהיה בהתאם. או שנצליח לעבור לפלנטות אחרות, או שניעלם יחד איתה".
3 צפייה בגלריה
פרופ' ז'אן אשכנזי. "השאלה היא אם נוכל לרדת מזיהום הסביבה שיצרנו, ולעשות משהו. לצערי הרב, התשובה שלי היא לא"
80 מיליון אנשים מיותרים בשנה
פרופ' אשכנזי מרבה לעסוק בשאלות כמו מהם החיים, ואיך אפשר להאריך אותם. "מה זה חיים? חיים זה הצורך לדעת ולהתקדם", הוא אומר. "זה האימפולס לחיים, זה מה שמאפיין את הביו-כימיה לעומת הכימיה, את הביולוגיה לעומת החומרים ללא החיים. בכל דבר חי יש דחף לחיות וליצור. אנחנו נולדים כשבתוכנו קיים הדחף ליצור. החינוך עוזר לפתח את זה, אבל זה קיים בנו מהלידה".
לדעתו, הניסיון להאריך את החיים הוא מהלך אנטי-חברתי מבחינה פילוסופית. "כל שנה נולדים על פני כדור הארץ 80 מיליון אנשים יותר ממה שצריך. כלומר, יש הרבה פחות מתים מילודים, וזה גורם לחוסר איזון, ומעמיק את חוסר האיזון שממילא קיים. מבחינה פילוסופית-ביולוגית, העובדה שאני מאריך לחיות רעה לחברה כולה. פה יש פרדוקס: מצד אחד, אם במדינת ישראל אין לכל משפחה ארבעה ילדים לפחות, אנחנו עשויים להפוך למדינה מוסלמית, ומצד שני, בגלל המצב האקולוגי אני צריך לבקש שלכל משפחה יהיו שני ילדים מקסימום".
"יש הרבה פחות מתים מיילודים, וזה גורם לחוסר איזון ומעמיק את חוסר האיזון שממילא קיים. מבחינה פילוסופית-ביולוגית, העובדה שאני מאריך לחיות רעה לחברה כולה"
בספרו הוא גם מתייחס ליכולת של המוח והגוף לשמור על תפקוד. "הגוף שלך עשוי מ-37 טריליון תאים. כל תא הוא יחידת חיים נפרדת ועצמאית, וכשמגרדים את העור בעדינות, מתחת לציפורן יש עוד כמה עשרות מיליונים של תאים שלא רואים. אם אני לא אוכל סוכר, התאים שמייצרים אינסולין מתים. אם אני לא מתפעל את 100 מיליארד הנוירונים של המוח, אם אני לא לומד כל יום משהו ולא משתמש בהם - הם מתים. כדי לחיות אני צריך להשתמש ב-100 מיליארד נוירונים ולתת להם את המינימום שהם צריכים לקבל כדי להמשיך לעבוד ולחיות. אם אני עכשיו יצאתי לפנסיה ומתחיל לקום יותר מאוחר ולא מפעיל אותם - אני הורג את עצמי".
כדי לא להרוג את עצמו, הוא קם מוקדם בבוקר, יושב שלוש שעות ליד המחשב וכותב. לאחר מכן הוא עושה ספורט וממשיך להיות עסוק כל הזמן. "כל יום אני לומד משהו חדש. עכשיו אשתי ואני לומדים איטלקית, ואני גם לומד כל יום פיזיקה קוואנטית".
"כל מי שבגיל שלי ולא יודע להשתמש במחשב ולקבל וואטסאפים ואימיילים ולא מבין בטכנולוגיה - הוא נכה. אם אתה לא בקצב של ימינו, אתה בחוץ. החברה זורקת אותך החוצה"
ויש לו מסר לבני גילו שמתקשים להתמודד עם חידושי הטכנולוגיה. "כל מי שבגיל שלי ולא יודע להשתמש במחשב ולקבל וואטסאפים ואימיילים ולא מבין בטכנולוגיה - הוא נכה. אם אתה לא בקצב של ימינו, אתה בחוץ. החברה זורקת אותך החוצה. אנשים כאלה צריכים לחכות למות, ואסור שיהיה דבר כזה.
"לי יש תוכנית עבודה לארבע שנים מינימום. אני יודע, לפי כל מיני סימנים, שיש לי עוד שלוש שנים לפחות שבהן אוכל להמשיך בקצב הזה. העובדה שיש לי תוכנית לארבע שנים על אף שאני חושב שאני יכול להחזיק מעמד אולי רק עוד שלוש - זה הסוד השני להאריך חיים. אם יש לי תוכנית שאני צריך לממש, יש לי סיכוי להאריך את חיי".
