למרות האזהרות וההד הציבורי, שמונה חודשים אחרי מות תינוק במהלך לידת בית, בשבוע שעבר זה קרה שוב: לידת בית בלוד שהתקיימה בליווי של דולה (תומכת לידה) בלבד וללא נוכחות של גורם רפואי מוסמך, הסתבכה. התינוקת שנולדה מאושפזת במצב קשה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). פרופ' טל בירון-שנטל, מנהלת אגף נשים ויולדות מהמרכז הרפואי מאיר, אמרה בריאיון לאולפן ynet: "חשוב שכל אישה תרגיש אוטונומית בלידה שלה, אבל לא על חשבון בריאותה ובריאות התינוק שלה". צפו בריאיון איתה:
פרופ' טל בירון-שנטל על הסיכונים בלידת בית
( צילום: ירון ברנר)
"חשוב לומר שלידת בית מותרת על פי חוק", אומרת פרופ' בירון-שנטל, "אבל צריך להבין שיש הנחיות של משרד הבריאות מי יכולה לקיים לידת בית ומי הצוותים שצריכים להיות נוכחים. למיטב הבנתי זה לא מה שהיה במקרה הזה". היא הדגישה, כי "ללידות בית נבחרות אך ורק לידות שהן בסיכון נמוך. לידה של עובר במצג עכוז מוגדרת כלידה בסיכון גבוה, גם כשהיא מתבצעת בבית חולים".
באירוע לידת הבית האמור, התגלה עם הגעת הצוותים למקום, כי התינוקת הייתה במצב של מנח עכוז – גופה מחוץ לרחם וראשה בפנים. לפי פוסט שכתבה קרובת משפחתה של היולדת, כפי הנראה, הראש נתקע במשך 20 דקות כאשר חבל הטבור היה בחוץ ולא הגיע חמצן לתינוקת. לאחר פעולות החייאה במקום, היא פונתה לבית החולים כשהיא מורדמת ומונשמת. היולדת, שהייתה במצב יציב, פונתה אף היא לבית החולים.
"יותר משניים וחצי עשורים, אני נושמת וחיה חדר לידה כל יום ואני יודעת מצוין כמה גם לידות שהן בסיכון מאוד נמוך יכולות בדיוק בשנייה ורבע להסתבך, ואז כל מה שחשוב זה שיהיו מסביב אנשים שיודעים לטפל בבעיה, צוות מקצועי שיודע מה לעשות, ואם בסופו של דבר אי-אפשר לקיים לידה נרתיקית, אלא חייבים לרוץ לחדר ניתוח, הדקות האלה קריטיות. אני מודה שגם כאימא וגם כאישה, אני לא מצליחה להבין למה נשים מוכנות לסכן את היקר להן מכל, את התינוק שלהן.
פרופ' טל בירון שנטלצילום: רמי זינגר, דוברות המרכז הרפואי מאיר"חשוב להבין שהרבה נשים בוחרות בלידה ביתית, שהן פוחדות שבבתי החולים לא תהיה להן את האוטונומיה לבקש, להגיד, לקבל הסברים, ולמעשה לחוות לידה בחוויה טובה. אבל אני חושבת שרפואת האם והעובר בשנים האחרונות עברה שינוי משמעותי ביותר, ובבתי החולים היום ערוכים באמת להקשיב ליולדת ולענות לה. בחדרי הלידה, אנחנו כמעט שלא מקבלים אף החלטה בלי לשמוע את דעתה של היולדת, אבל כשמשהו מסתבך, אנחנו בבית חולים, יש לנו את היכולת, את הניסיון, לעזור".
פרופ' בירון-שנטל, מדגישה שוב אילו מצבים מתאימים ללידת בית. "חשוב לוודא שהלידה היא לא לידה של היריון בסיכון ולא לידה בסיכון, אין לאימא מחלות רקע, אין לתינוק מחלות רקע, המשקל שלו לא גדול מדי ולא קטן מדי, הוא שוכב במצג ראש והראש נכנס טוב לאגן. כמו גם, חשוב לבדוק שהניטור שלו בתחילת הלידה הוא ניטור תקין, וכך אנחנו יודעים למעשה שהסיכון שמשהו יסתבך משהו הוא נמוך.
"כיום, מעטים מאוד הרופאים שעושים לידות בית, אבל יש בהחלט מיילדות שעושות לידות בית וחשוב להקפיד שלפחות שתהיה שם מיילדת. אבל הדבר הכי חשוב זה לדעת מתי מגיע הרגע שבו צריך לעצור את לידת הבית ולהגיע לקבל עזרה רפואית בבית חולים. לא כי אנחנו רוצים לקלקל חלילה למישהי את חוויית הלידה, אלא כי אין שום משמעות לחוויית לידה אם לא יוצאים הביתה בידיים מלאות. המטרה שלנו צריכה להיות ברורה, תינוק בריא לאימא בריאה, בלי להתפשר על שום דבר בדרך. אם אפשר, שגם חוויית הלידה טובה, וברוב מהמקרים אפשר, זה הכי חשוב, אבל לא על חשבון הבריאות של התינוק ולא על חשבון הבריאות של האימא".
כשהתפרסם האירוע הטרגי בשבוע שעבר, נמסר מארגון הדולות "המניפה" כי הוא "מוקיע כל התנהלות שאינה עומדת באתיקה המקצועית ואינה שמה את בטיחות היולדת והתינוק בראש סדר העדיפויות. איננו מכירות את פרטי המקרה או את הדולה ואין בידינו את הפרטים המלאים ממקור ראשון. תפקידה של הדולה הוא לתמוך רגשית, פיזית ואינפורמטיבית, אך לעולם לא לשמש כתחליף לצוות רפואי. מקרים מצערים הם חריגים ואינם משקפים את הקהילה הרחבה והמקצועית שלנו".
מנכ"לית ארגון המיילדות בישראל, יובל יפה מושקוביץ, מסרה בתגובה למקרה הטרגי: "ארגון המיילדות מבקש להזכיר כי לידות ללא נוכחות מיילדת, אשת מקצוע המוסמכת להיריון ולידה, הן לידות מסוכנות. לידות בליווי של תומכת לידה/דולה ידועות בתוצאות לידה לא טובות.
"ארגון המיילדות מאחל החלמה מהירה לתינוקת ומבקש להזכיר לכל נשות ישראל כי רוב הלידות מתפתחות ללא סיבוכים ותפקיד המיילדת הוא לתמוך וללוות את האישה. תפקידה הוא גם לזהות אירועים חריגים המצריכים התערבות שיכולה להיות מצילת חיים. התחזות למיילדת היא עבירה על החוק ומהווה פגיעה חמורה בבריאות הנשים והתינוקות", הוסיפה מושקוביץ.
