בשיתוף נובו נורדיסק
משחקי בריאות - ודנה רון ופרופ' איתמר רז - צפו
לחץ דם, סוכר בדם, דום נשימה בשינה ואפילו בעיות מפרקים, הן רק חלק מהתופעות שעלולה להביא איתה מחלת ההשמנה. עד כמה חשוב שמחלה זו תתועד באופן קבוע ומה חשיבותה בתיק הרפואי של המטופל? כדי להבין את הסוגיה, ארחו דנה רון ופרופ' איתמר רז, במסגרת הפודקאסט "משחקי בריאות", את ד"ר דן אויירו, מנהל המרכז לטיפול בהשמנה ורופא המשפחה המחוזי של מכבי שירותי בריאות במחוז מרכז.
אבחנה בעלת רגישות חברתית
מחלת ההשמנה היא לא רק עניין רפואי, אלא גם סוגיה חברתית ופסיכולוגית עדינה. "השמנה זו לא מחלה כמו כל מחלה אחרת מפני שגם רואים אותה כלפי חוץ והיא גם מביאה איתה הרבה רגישות והרבה שיח גם בציבור הכללי וגם בקרב הרופאים המטפלים", אומר ד"ר אויירו ומספר שרופאים רבים מתלבטים עד כמה להעלות את הנושא החשוב מבחינה רפואית, בפני המטופלים.
ד"ר אויירו ערך עם ד"ר מיכל כשר מירון, מחקר מתוך מאגר מידע עצום של מכבי שירותי בריאות, על 200 אלף מטופלים שסובלים מהשמנה, ועליהם יש נתוני משקל ו-BMI. הם בדקו עבור מי רשם הרופא בתיקו הרפואי את נושא ההשמנה כאבחנה רפואית לעומת אלו, שלמרות הנתונים הברורים לעין, לא נרשמה עבורם אבחנה כלל.
"הממצאים היו מדהימים כי ראינו הבדלים בטיפול שהם מקבלים אבל גם הבדלים בתוצאות שהם משיגים בסופו של דבר", הוא מספר. במחקר הם מצאו שרק ל-18% רשמו רופאי המשפחה אבחנה לגבי משקל היתר, שזה אומר שליותר מ-80% יש את מחלת ההשמנה אך לא היתה אליה התייחסות בתיקם הרפואי.
האם השמנה זו מחלה?
"בהחלט, יש לה בסיס גנטי גם פיזיולוגי. אנחנו לא בעולם של לפני כמה עשרות שנים, אז אמרו שזו עוד דרך חיים או בחירה של מטופל", אומר ד"ר אויירו.
בין הרופאים באולפן יש הסכמה, שהסובלים מהשמנת יתר יחיו פחות סטטיסטית, יהיו להם יותר סיכויים לדלקתיות באברי הגוף, בעיות אופציונליות בלב ובכל הדם וגם יותר נטייה לממאירויות. "חייבים להסביר את זה למטופל", חוזר ומדגיש ד"ר אויירו.
מטופלים עם עודף משקל בדרך כלל גם מתוסכלים מאד; רובם היו בצורות כאלה ואחרות של דיאטות, רמת התסכול שלהם גבוהה אך מסתבר, שגם בריאותית זה אינו מיטיב איתם. "ה"יו-יו אפקט" שאנחנו מכירים, השלב הזה של הירידה במשקל, בין אם הוא לבד או עם תרופות, מאבדים בו גם מסת שריר, ובשלב העלייה במשקל שם אנחנו צוברים בעיקר מסת שומן, אז אקורדיון כזה בעצם מגביר את מסת השומן", מסביר ד"ר אויירו.
מה יכול לעשות הרופא לטובת המטופל?
הרבה רגישות נדרשת מרופאי המשפחה בכל הנוגע למטופלים במשקל יתר. האינטראקציה בין הרופא למטופל בעצם צריכה להיות כזו, בה הרופא בעצם נרתם לטפל במטופל והמטופל קיבל הסבר ונרתם לתהליך.
מה עומד לרשות המטופל שיכול לעזור לו בתהליך? "קודם כל לבוא לרופא", אומר ד"ר אויירו ומפתיע: "ממידע שיש לנו, רוב המטופלים בשלב הראשון או השני או השלישי לא חושבים על הרופא בתור כתובת ולא רואים בבעיה רפואית. רופאת המשפחה או רופא המשפחה זו כתובת טובה".
כיום, השמנת יתר נחשבת ככזו מ-BMI 30 ועודף משקל מ-BMI 27. הנורמה היא בדרך כלל BMI 25. מספרים אלה הוכחו פשוט לאורך זמן כבעלי קשר למחלות נלוות ולהשפעה על תחלואה ועל תמותה לאורך זמן.
מה תפקידו של הרופא?
"אני חושב שהמהפכה הכי גדולה צריכה להיות אצל הרופאים", מפתיע ואומר פרופ' רז, ומונה שלבים – אבחון שלה, ציון אם היא בטנית או לא, לקבוע אם היא מזיקה ובחינת האפשרויות – בין תרופות יעודיות לניתוחים.
"הטיפול יכול קודם כל להיעשות על ידי רופא המשפחה, אם הוא מסוגל ויכול ללוות את המטופל ויש לו את הפניות ואת הזמן ואת הידע, אם לא יש את מרפאות ההשמנה, שהן בעצם מרפאות שניוניות, זאת אומרת של השלב השני", מסביר ד"ר אויירו ומסביר שבמרפאות האלה יושבים רופאים אבל גם דיאטניות, עובדות סוציאליות, פסיכותרפיסטיות, יועצות לפעילות גופנית ועוד, שכל מטרתם היא לעזור למטופלים הזקוקים לעזרה מול מחלת ההשמנה. מעבר לטיפול התזונתי ופעילות גופנית בהמשך, יש היום טיפולים תרופתיים, שגם הם מוצעים למטופלים.
בשיתוף נובו נורדיסק
פורסם לראשונה: 09:58, 20.02.24
