אור, קרינה אלקטרומגנטית באופן שבו היא נתפסת בעין האנושית, משפיע כמעט על כל אלמנט בחיינו. כבר מהיום הראשון לבריאה הוזכר האור כגורם מנחה ובסיסי לכל מה שנמצא מסביבנו. אז בוודאי שהאור הוא גם חלק בלתי נפרד מעולם הרפואה.
אור על עור: מהי פוטותרפיה?
אחד התחומים הבולטים ביותר לשימוש בטכנולוגיות מבוססות אור לטיפול רפואי הוא מחלות עור. "פוטותרפיה (פוטו – אור, תרפיה – טיפול) היא שיטת טיפול באמצעות הקרנת העור בקרינה אולטרה-סגולה", מסבירה ד"ר מיכל רמון, רופאה בכירה ואחראית מכון פוטותרפיה במחלקת עור של רמב"ם. "השיטה יעילה לטיפול במחלות עור רבות ובהן פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור), ויטיליגו, גרד כללי, לימפומת עור וכו'. השימוש בשיטה ידוע ובטוח, עם אחוזי הצלחה גבוהים".
ד"ר מיכל רמוןצילום: הקריה הרפואית רמב"םאיך מתבצע הטיפול?
הטיפול נעשה באמצעות חשיפה הדרגתית של העור לקרניים אולטרה-סגולות מסוג UVA ,UVB, טווח רחב, צר או צירוף שלהם. הטיפול ניתן במכשירים ייעודיים מתקדמים ומדויקים. בבסיס הטיפול עומד הרעיון שקרינת השמש פועלת כנגד הפעילות הדלקתית, כמו גם נגד שגשוג היתר של תאי העור במחלות עור שונות.
"ישנם מכשירים לטיפול לכל הגוף בעמידה, UVB בשכיבה, טיפול ממוקד לכפות ידיים ורגליים וכן טיפול לקרקפת", מציינת ד"ר רמון. "במהלך הטיפול נחשף העור הנגוע לקרינה ממנורות מיוחדות, כאשר המטופלים מכסים את אזור העיניים ואיברי המין. הטיפול ניתן על ידי אחיות מוסמכות מנוסות ומקצועיות.
"הטיפול הפוטותרפי כולל סדרת טיפולים בתדירות של שלוש פעמים בשבוע בדרך כלל. אורך הטיפול משתנה במהלך הטיפול ונמשך מספר דקות. סדרת טיפולים אורכת כחודשיים-שלושה, שבמהלכה החולה נבדק על ידי רופא עור".
מהן הסכנות ותופעות הלוואי האפשריות של פוטותרפיה?
"ככלל, מדובר בטיפול בטוח עם אפשרות לתופעות לוואי מיידיות קלות הדומות לכוויית שמש", מבהירה ד"ר רמון - "אודם בעור, גרד ועור יבש. תופעות לוואי ארוכות טווח מופיעות בחולים שמקבלים סדרות טיפול רבות וכוללות כתמים וקמטים. בשל סיכון אפשרי להתפתחות סרטן העור, המטופלים נמצאים במעקב סדיר של רופא עור.
"חולי מלנומה וכאלו הסובלים ממחלות שעלולות להחמיר עם החשיפה לאור, או מקבלים תרופות שעלולות לגרום לרגישות מוגברת לאור שמש, לא יוכלו לקבל טיפול בפוטותרפיה".
למצבים של מתח נפשי יכולה לסייע פעילות חוץ קבועה של שהייה בשמש, במסגרת טיול או פעילות קלה, וכן הכנסת אור טבעי אל חלל הבית והעבודה. אור שמש או אור המדמה אותו יכולים לעודד שינויים ברמות החומרים השונים שהמוח מפריש ולסייע בשיפור מצב הרוח
שימושים נוספים לטיפול באור על העור
השימוש בפוטותרפיה וטיפולי לייזר מונחי אור נפוצץ גם בתחום האסתטיקה, כחלק מטיפול בשיקום נזקי עור, הזדקנות העור, פיגמנטציה, אקנה וצלקות.
"במסגרת הטיפולים הללו מבצעים שינויים בשכבות העמוקות של העור כדי להניב תוצאות. מידת יעילות הטיפולים הללו נעה על סקאלה, כאשר חלקם מניבים אחוזי הצלחה גבוהים וחלקם לא. הכול תלוי טיפול ומטופל", אומרת ד"ר רמון ומחדדת: "בכל מקרה, מומלץ לבצע טיפולים מסוג זה במקומות מוסמכים ומורשים, ובכפוף להתייעצות עם גורם רפואי".
אור קטן: השימוש בפוטותרפיה אצל יילודים
"לעיתים קרובות מופיעה צהבת ביילודים לאחר הלידה", מסביר ד"ר אורי הוכולד, רופא בכיר במחלקה לטיפול נמרץ פגים ויילודים בבית החולים רות שברמב"ם. "לא מדובר במחלה כמו צהבת מסיבות אחרות, למשל צהבת נגיפית, אלא בתופעה שאיננה מידבקת ואיננה מזיקה אם מטפלים בה בשלבים מוקדמים, כפי שנעשה בכל מחלקות היילודים בארץ.
ד"ר אורי הוכולדצילום: הקריה הרפואית רמב"םבצהבת של היילוד מצטבר בגוף ובעור חומר הנקרא בילירובין, והוא זה שמעניק לעורו צבע צהוב. ניתן למדוד את רמת הבילירובין בעזרת מכשיר המוצמד לעור התינוק או בדיקת דם (המחויבת במקרים של ערך בילירובין גבוה).
כאשר רמת הבילירובין גבוהה, הטיפול נעשה בעזרת טיפול באור באורך גל מיוחד באמצעות מנורה ייעודית. מטרת הטיפול באור היא זירוז פינוי הבילירובין מגוף התינוק".
כיצד מתבצע הטיפול?
"לפני הטיפול מבצע/ת רופא/ת ילדים מספר בדיקות דם במטרה למצוא סיבות אפשריות נוספות להתפתחות הצהבת", מתאר ד"ר הוכולד את התהליך. "לאחר מכן היילוד מונח מתחת למנורת הפוטותרפיה, כאשר השאיפה היא לחשוף כמה שיותר שטח פנים לאור. לכן היילודים שוהים תחת המנורה כשלגופם טיטול וכיסוי עיניים בלבד, תחת חימום כמובן.
"מכשירים נוספים מלבד מנורה הנמצאת מעל התינוק הם סדין או שק שינה שגם כן מפיצים אור באורך גל טיפולי, ומאפשרים במקרים של ערכי בילירובין לא גבוהים במיוחד טיפול ליד מיטת האם או אפילו בבית".
הוא מוסיף כי הטיפול במכשיר הפוטותרפיה נמשך מספר שעות לפחות ועד מספר ימים, כאשר בכל כמה שעות מבוצעות בדיקות דם למעקב אחר רמת הצהבת. הפסקת הטיפול נקבעת על ידי רופא, בהתאם לממצאי בדיקות המעקב.
"כאשר מופסק הטיפול באור יש לעיתים עלייה חזרה של ערכי הבילירובין ("ריבאונד"), לכן לרוב התינוק לא ישוחרר לביתו מיד לאחר הפסקת הטיפול באור, אלא רק לאחר בדיקות חוזרות אחרי הפסקת הטיפול. תינוקות אלו ימשיכו מעקב לאחר השחרור בבית החולים או במסגרת הקהילה".
האור שבעיניים: טיפולי אור לטיפול בעיניים במבוגרים ובילדים
טכנולוגיית הבזקי אור היא חלק מארגז הכלים של רופאי העיניים, למשל בטיפול בתסמונת עין יבשה, בעיה שמעיבה על איכות חייהם של רבים.
"הדמעות שלנו מורכבות משכבה שומנית המופרשת מבלוטות שנמצאות בקצה העפעפיים ומונעת את אידוי הדמעות, ובנוסף משכבה מימית-מוקוזית", מבהיר פרופ' מייקל מימוני, מנהל יחידת קרנית ברמב"ם ויו"ר חוג הקרנית בישראל. "מכלל הסיבות ליובש, הסיבה השכיחה ביותר היא פגם בתפקוד הפרשת השכבה השומנית מהבלוטות המצויות בשולי העפעפיים, ליד הריסים. כתוצאה מכך יש אידוי מוגבר של השכבה המימית של הדמעות. במצב זה פתחי הבלוטות סתומים על ידי פקק של שומן שהצטבר בבלוטה, וגורם לתגובה דלקתית מקומית בעפעפיים עם אודם וקשקשת.
פרופ' מייקל מימוניצילום: הקריה הרפואית רמב"ם"הטיפול הנוכחי בפגם בתפקוד בלוטות אלו הוא טיפול ממושך וכרוני שכולל ניקוי יומיומי של העפעפיים, קומפרסים חמימים ומסאז' בשילוב עם טיפולים תרופתיים שונים. ניתן גם לבצע פתיחה מכנית של הבלוטה הסתומה ולנסות להוציא ממנה את השומן החסום. טיפולים אלו מספקים הקלה סימפטומטית חלקית בלבד, כי המחלה היא כרונית ולעיתים עמידה לטיפול". טיפול נוסף לבעיה הוא השימוש בהבזקי אור ( IPL – Intense Pulsed Light).
איך מתבצע הטיפול?
"השלב הראשון של הטיפול הוא ניקוי העור שסביב העין מאיפור ומלכלוך, ולאחר מכן המטופל מרכיב מגיני עיניים על העפעפיים", מתאר פרופ' מימוני את התהליך. "בשלב השני מורחים על עור הלחי סביב מגן העיניים ג'ל שקוף וממקמים עליו את המכשיר, שמשדר סדרה של הבזקי אור ישירות לבלוטות המייבומיאן.
"בתום ההליך, לאחר ההורדה של מגיני העיניים, הרופא לוחץ על בלוטות המייבומיאן שבעפעפיים כדי להסיר את השומנים שחוסמים אותן ולהגביר את הפרשת השכבה השומנית. במרבית המקרים מורגשת הקלה תוך מספר ימים לאחר הטיפול הראשון".
לדבריו השפעת הטיפול היא מצטברת, וכדי ליהנות מתוצאות מקסימליות לפרקי זמן ארוכים נדרשת סדרת טיפולים. "מספר הטיפולים משתנה לפי חומרת המצב, אך בממוצע נדרשים שלושה עד חמישה טיפולים במרווח זמן של שלושה-ארבעה שבועות בין הפגישות. עם התקדמות המפגשים חל שיפור בייצור הדמעות, וההשפעה מחזיקה מעמד לחודשים רבים ואפילו לשנים. ייתכן ובהמשך יהיה צורך בטיפולים נוספים על מנת לשמור על פעילותן התקינה של בלוטות המייבומיאן".
האם הטיפול יעיל ובטוח?
"במחקרים רבים שפורסמו בספרות המדעית ראו שהטיפול ב-IPL גורם לשיפור משמעותי בסימפטומים ובסימנים של היובש העיני, ושביעות הרצון של המטופלים הייתה 88%-92%", מבהיר פרופ' מימוני.
"הטיפול בטוח ואינו כואב, אם כי תיתכן אי נוחות קלה וצריבה. אצל 15% מהמטופלים ייתכן אודם עורי בעפעפיים לאחר הטיפול, שחולף תוך זמן קצר. הטיפול אסור לנשים בהיריון או מיניקות, לאנשים עם סרטן עור בעברם ולאנשים הנוטלים תרופות פוטוסנסיטיביות, שהן תרופות שבעת השימוש בהן אסור להיחשף לשמש".
ד"ר מצר: "במחקרים רבים נמצא כי שהייה של שעתיים לפחות מחוץ לבית מפחיתה את הידרדרות קוצר הראייה. מומלץ לשהות בחוץ בשעות הבוקר המוקדמות עד תשע או בשעות בין הערביים, כאשר אור השמש לא חזק ומסנוור וכאשר קרינת האולטרה-סגול של השמש פוחתת ולא מזיקה"
על הקשר בין אור לקוצר ראייה
"הבעיה הרפואית הכי שכיחה בעולם היא בעיית קוצר הראייה (מיופיה, Myopia)", טוען ד"ר עידי מצר, רופא בכיר בשירות עיניים בילדים ובמחלקת עיניים ברמב"ם, "כלומר בעיית ראייה שפוגעת ביכולת לראות טוב מרחוק".
ד"ר עידי מצרצילום: הקריה הרפואית רמב"םמה קורה בתהליך הראייה?
"אנו מתמקדים במטרה מסוימת בסביבה שלנו. האור ממנה מגיע ונכנס לעין ומתמקד על ידי החלקים השקופים של העין, הקרנית (הכיפה השקופה בקדמת העין) והעדשה, על מרכז הראייה. זה המקום ברשתית שבו מתרכזות קרני האור. הרשתית היא הרקמה המצפה את החלק האחורי של העין, שקולטת את האור ומעבירה את המידע למוח".
איך לוקים בקוצר ראייה?
"קוצר ראייה נוצר בגלל התמקדות יתר על מסכים וקריאה בתנאי תאורה לא טובה", מסביר ד"ר מצר את התהליך. "מה שקורה הוא שבתגובה למאמץ ההתמקדות מופרשים חומרים בגלגל העין הגורמים לו להתארך ולקבל צורת אליפסה, כמו ביצה בזעיר אנפין. זה בעצם פתרון לא טוב של הטבע במענה להתמקדות במטרה קרובה לאור זמן בתנאי תאורה גרועה".
מהן הסכנות בקוצר ראייה?
"קוצר ראייה גבוה נקרא גם קוצר ראייה פתולוגי (חולני). מדובר במספר משקפיים מעל ל-6 דיופטר, שבו למעשה רואים מטושטש מעבר למרחק של 15 ס"מ", אומר ד"ר מצר. "מצב זה קשור גם לסיכון גבוה למחלות מעוורות מעבר לגיל 40 כגון קטרקט (ירוד, עכירות של העדשה הטבעית בעין), גלאוקומה (פגיעה בעצב הראייה שמחבר בין העין למוח, בדרך כלל עקב לחץ גבוה מדי בתוך גלגל העין), היפרדות רשתית או היווצרות קרומים מתחת לרשתית במרכז הראייה הפוגעים בתפקוד שלה וביכולת הראייה.
"בילדים, כשקוצר הראייה רק מתחיל, מרבית הילדים לא יתלוננו שאינם רואים טוב, מפני שחדות הראייה שלהם מגיעה לראייה טובה של מבוגרים רק בגיל שבע. עקב כך הם לא ישימו לב שהראייה לרחוק נפגעה. לכן מומלץ להגיע לבדיקות סקר אצל רופא עיניים לאיתור מבעוד מועד של נזק לראייה".
איך מטפלים?
"ראשית כל, מומלץ להפחית את משך הזמן של חשיפה למסכים וקריאה", מייעץ ד"ר מצר. "בנוסף, ניתן לתת טיפול תרופתי המונע את פעולת החומרים המופרשים בגלגל העין. כמו כן, ניתן לנקוט פעולות פשוטות נוספות הקשורות לחשיפה לאור ולטיפול באור:
"במחקרים רבים נמצא כי שהייה של שעתיים לפחות מחוץ לבית מפחיתה את הידרדרות קוצר הראייה. מומלץ לשהות בחוץ בשעות הבוקר המוקדמות עד תשע או בשעות בין הערביים, כאשר אור השמש לא חזק ומסנוור וכאשר קרנית האולטרה-סגול של השמש פוחתת ולא מזיקה. יש לזה השפעה מעכבת על התארכות גלגל העין, והיא מונעת עלייה במספר המשקפיים. עקב כך הסיכון לסכנות של קוצר ראייה גבוה קטן. לכן מומלץ לבלות את השעות הנעימות במרבית עונות השנה במשחקים ופעילות בגינה, בחצר, במרפסת או במגרש המשחקים".
איך משפיעים עלינו האור הכחול והאור הצהוב?
"רובנו, כולל הילדים שלנו, חשופים למסכים בכל שעות היממה. מחקרים הראו שגוון קר (כחלחל-לבן) של המסך או תאורת החדר גורם לנו להיות יותר במצב של ערנות. לעומת זאת, גוון אור חם (צהבהב) ופחות חזק מעביר אותנו למצב של רגיעה ונינוחות", מציין ד"ר מצר. "כל מערכות ההפעלה כיום בטלפונים החכמים, במחשבי לוח ובמחשבים תומכות בהגדרה אוטומטית או ידנית של שעות תאורת המסך שבהן הגוון הכחלחל הקר, המתאים לשעות היום, יוחלף בגוון צהבהב חם לקראת שעות השינה. דבר זה נכון במיוחד לילדים הזקוקים למעבר למצב הרגוע של ירידה בעצימות של פעילות לפני השינה".
איך נרתום את גון האור לשיפור אורחות החיים?
"כדאי להתקין בחדר השינה תאורה חמה (צהבהבה), כדי להביא את הילדים למצב רגיעה לפני השינה, אך יחד עם זאת לאפשר מנורת לד לבנה לצורך קריאה לפני השנה, כדי לשפר את ניגודיות הכתב ולמנוע מאמץ מיותר.
"במסכי המחשב כדאי לאפשר מעבר אוטומטי בשעות הערב מתאורה קרה לתאורה חמה, כדי לאפשר שינה טובה ורגועה יותר".
האם הטיפול באור אדום עוזר למניעת החמרה של קוצר הראייה?
"בשנים האחרונות, בעקבות מחקרים בילדים בסין, התחילו לטפל שם בילדים על ידי אור אדום באורכי גל שונים למשך מספר דקות, פעמיים ביום. תוצאות המחקרים הראו על התמתנות ההידרדרות בקוצר הראייה", אומר ד"ר מצר. "ברם, מחקרים אלה לא בוצעו בילדים ממוצא אתני אחר. כמו כן הובע חשש שייתכנו תופעות לוואי או פגיעה בראייה עקב החשיפה הממושכת לאור אדום.
"השימוש בשיטה נמצא יעיל ורק במקרים בודדים נפגע מרכז הראייה, כך שעד כה פרופיל הבטיחות של הטיפול מצוין - אז ייתכן שטיפול לא יקר ונגיש זה יוכל בעתיד להצטרף לאמצעים שמונעים את התקדמות קוצר הראייה, ומפחיתים מהנזק של המסכים שאליהם חשופים ילדינו בבית ובמסגרות החינוכיות".
על אור וחושך: כשהאור נוגע בנפש
בתחום בריאות הנפש, האור מגויס לטיפול במגוון בעיות ותופעות, שאחת מהן היא דיכאון עם מאפיינים עונתיים. "זהו תת-סוג נדיר של דיכאון שבו נצפית הופעת גלים דיכאוניים כתלות בעונת השנה", אומר ד"ר עופר שמגר, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ברמב"ם. "ברוב המקרים מדובר בהחמרה דיכאונית בחורף, ובמיעוט המקרים הדבר מתבטא באי שקט בעונת הקיץ. ההערכה היא כי קיים קשר בין שעות החשיפה לאור שמש לבין הופעת ההחמרה במצב הנפשי.
ד"ר עופר שמגרצילום: הקריה הרפואית רמב"ם"בגלל ההנחה שקיים קשר לחשיפה לאור שמש, בנוסף לטיפולים הרגילים לדיכאון (תרופות, פסיכותרפיה) נעזרים במצבים הנדירים הללו באמצעים מיוחדים המייצרים חשיפה מוגברת לאור חזק, ואכן בחלק מאותם חולים נצפה שיפור במצב עם החשיפה לאור", מסביר ד"ר שמגר ומוסיף: "חשוב לציין שברוב המוחלט של הסובלים מדיכאון אין לטיפול באור שום השפעה, אבל באותם מקרים נדירים האור החיצוני מאיר ומעיר את הנפש".
למצבים של מתח נפשי, מעידים מומחים מתחום הפסיכולוגיה, יכולה לסייע פעילות חוץ קבועה של שהייה בשמש, במסגרת טיול או פעילות קלה, וכן הכנסת אור טבעי אל חלל הבית והעבודה. אור שמש או אור המדמה אותו יכולים לעודד שינויים ברמות החומרים השונים שהמוח מפריש ולסייע בשיפור מצב הרוח.
זה לא דיסקו, זה חדר סנוזלן
חדר הסנוזלן הוא חדר גרייה רב-חושי (שמיעה, ראייה, מגע, ריח, טעם ותנועה). הסנוזלן מאפשר ליהנות מסביבה המנוטרלת מלחצים וממתחים, ומהווה סביבה טיפולית ייחודית כחלק מהטיפול בריפוי בעיסוק. צפו בפעילות בחדר:
חדר סנוזלן לטיפול באור
(הקריה הרפואית רמב"ם)
הטיפול בחדר הסנוזלן פותח בהולנד בשנות ה-70, ואומץ על ידי קלינאים מתחומים שונים. כיום הוא משמש לטיפול במגוון רחב של אוכלוסיות וליקויים. בארץ נעשה בו שימוש בבתי חולים כלליים, גריאטריים ופסיכיאטריים, ובמרכזים שיקומיים, התפתחותיים וחינוכיים.
תמי אגם הלמןצילום: הקריה הרפואית רמב"ם"הטיפול פועל על ידי מתן גירויים לבחירתו ושליטתו של המטופל, תוך כדי התאמת הסביבה לצרכיו ולרצונותיו של המטופל", מסבירה תמי אגם הלמן, מומחית בתחום הילדים תחת המחלקה לריפוי בעיסוק ברמב"ם, את השימוש באור בחדר הסנוזלן. "אנו משתמשים בסביבה החושית באופן מבוקר ובאביזרים שונים על מנת ליצור מגוון של התנסויות, לעודד חקירה ומעורבות פעילה ולקדם תגובה מסתגלת.
"חוש הראייה מגורה על ידי טכנולוגיות של צורות מתחלפות, סיבים אופטיים, מקרנים, לייזר וצבעים מתחלפים. השפעתם של סוגי הגרייה השונים יכולה להיות מווסתת (מרגיעה או מעוררת). למשל, גירוי חזותי מעורר יכול להיות מראה משתנה, בלתי צפוי, צבע בוהק, קונטרסט. גירוי מרגיע כולל גירוי אור יציב, מעומעם, ללא רקע".
איך יכול השימוש בסנוזלן לסייע לילדים?
"חדר הסנוזלן מנוצל כחלל טיפולי לבעיות רפואיות שונות בכל טווחי הגילים", מבהירה אגם הלמן. "בילדים המטופלים בבתי חולים ניתן למנות את ההתוויות הבאות: ילדים עם פגיעות נוירולוגיות מרכזיות נרכשות, ילדים עם מחלות ניווניות או מחלות כרוניות בשלבים מתקדמים, ילדים עם נכויות או מוגבלויות מוטוריות, ילדים חולי סרטן, טיפול בנפגעי כוויות, טיפול בכאב וטיפול סנסורי התפתחותי בילדים".
