מה המחיר הנפשי של החשיפה לסרטוני 7 באוקטובר? השאלה הזו התחדדה שוב בימים האחרונים לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להפיץ את הסרטונים המדוברים בעולם ושרי הממשלה צפו בעצמם בסרט הזוועה וחלקם אף הרכינו ראש למראה התמונות הקשות. "זה מטלטל כי זה גרם לאנשים לסימפטומים פוסט-טראומתיים במדדים קליניים של פוסט-טראומה", מסביר ל-ynet פרופ' מיכאל גלעד מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב שהוא ועמיתיו חוקרים את השפעת סדטוני הזוועה. צפו בריאיון איתו:
משדר אולפן 08.10 - חשיפה לסרטונים קשים גורמת לסימפטומים של פוסט טראומה ראיון עם פרופ' מיכאל גלעד חוקר בבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב
( צילום: ירון ברנר)
בציוץ שפרסם אתמול פרופ' גלעד, שנה בדיוק ל-7 באוקטובר, הוא המליץ חד-משמעית להימנע מצפייה בסרטונים אלו: "עצה מקצועית (קצת מאוחרת, אבל רלוונטית היום): אל תצפו שוב בסרטונים הקשים של היום הקשה הזה, הם כנראה באמת מצלקים. ניתחנו נתוני אורך של כאלף איש, לבדוק את האפקט של צפייה בסרטונים הזוועות של השביעי באוקטובר ואילך. צפייה בהם הייתה קשורה באופן ספיציפי לעלייה ממושכת בסימפטומים פוסט-טראומטיים, מעבר למידת החשיפה הישירה לאירועים, רמת בסיס של פוסט-טראומה, ונטייה לצרוך תכנים באופן לא מבוקר... אנשים רבים מרגישים שיש חובה מוסרית לראות במו עיניהם את הרוע, אבל אולי לא מספיק מפנימים שיש לזה מחיר אמיתי".
במרוצת חודשי המלחמה, כדי להמשיך לקבל לגיטימציה מהעולם לתגובה העוצמתית של ישראל, הפיץ משרד החוץ תיעודים מזעזעים מהטבח בעוטף עזה. בנוסף, מאות סרטונים עלו לרשתות החברתיות וזכו לחשיפה חסרת תקדים.
פרופ' גלעד אומר בהתייחסו להיבט ההסברתי של הסרטונים: "יש פה שאלות מוסריות ואתיות שכל אדם צריך לבחון בעצמו. אני לא יכול לתת עצות בהקשר הזה. ברור שיש חשיבות להבין את הסכנות שיש בעולם, כל אדם צריך לגבש את התפיסות שלו על סמך ההבנה שלו של המציאות".
את המחקר רחב ההיקף שנערך בנושא ההשפעות הפסיכולוגיות של החשיפה לתכנים קשים אלו הוביל הדוקטורנט מאור לויטין יחד עם פרופ' מיקולינסר וד"ר דבורה שמולוביץ', בסיועו של ד"ר מתן בן-שחר: "חקרנו את ההשפעה הפסיכולוגית של הצפייה בסרטונים המדוברים. המחקר הזה נעשה במסגרת מחקר רחב יותר של המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA). השאלה הייתה מה באמת ההשפעה של הסרטונים מבחינה נפשית", מסביר פרופ' גלעד.
פרופ' מיכאל גלעדצילום: שחר שחר, דוברות אוניברסיטת תל אביבבמסגרת המחקר נאספו נתונים על כאלף אנשים ממדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. "כולנו בעצם נחשפנו לסרטונים באיזושהי רמה, יש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות. מה שהיה מיוחד במדגם הזה, זה שהיו מדדי בסיס של פוסט-טראומה שאנשים הגיעו איתם לפני 7 באוקטובר ואנחנו המשכנו לעקוב אחריהם. היו מדדים של התמכרות למדיה החברתית, ואחרי 7 באוקטובר אספנו גם מדדים של חשיפה ישירה לאירועים טראומטיים. זה איפשר לנו להסתכל בצורה יחסית מבוקרת ונקייה על הדברים. בדקנו מה ההשפעה על אנשים שצפו בסרטונים לא-מצונזרים, מבחינת סימפטומים קליניים פוסט-טראומתיים, והמחקר באמת הראה שיש לזה אפקט משמעותי".
האם צפייה בסרטונים עלולה לטלטל ומאידך להניע לפעולה משמעותית?
פרופ' גלעד משיב: "זה משפיע במובן שזה עושה רע לאנשים, זה מצלק אותם. לא בדקנו איך זה משפיע על ההבנה של האנשים על המשמעות של 7 באוקטובר".
4 צפייה בגלריה
האם נכון או לא נכון לצפות בסרטוני הזוועה? חדירת מחבלים לשדרות בבוקר הטבח. תמונות שנחקקו בזכרון האישי והקולקטיבי
אז האם זה נכון או לא נכון להפיץ את הסרטונים האלה?
"המציאות מסובכת. כאקדמאי אני לא אוהב לתת תשובות של נכון או לא נכון", משיב פרופ' גלעד. "יש הרבה מאוד שיקולים משפטיים ומוסריים, יש פה דיון שצריך לעשות בתקשורת, דיון שהורים צריכים לעשות עם הילדים שלהם ושאנחנו צריכים לעשות עם עצמנו. אנשים צריכים להבין שיש פה מחירים אמיתיים לבריאות הנפש שלהם, יש מחיר לצפייה בסרטונים האלה ולשקוע לתוך הזוועות האלה. האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הזה? האם אנחנו חושבים שאנחנו חייבים לשלם את המחיר הזה? זו שאלה, כמו השאלה באיזו מידה אנחנו רוצים להיחשף לזוועות ולאבל שקורים בצד השני".
ומה בנוגע לפן ההתמכרותי שקיים בצפייה בסרטונים אלה?
פרופ' גלעד מציין כי המחקר שנעשה לא הראה שהתכנים הללו ממכרים באופן ספציפי, אבל מחקרים קודמים העלו שכשאנשים נמצאים במצוקה, הם עלולים להיקלע למחשבות טורדניות ואף לחפש מידע וסרטונים שעושים להם רע, "לחזור למקומות קשים מתוך ניסיון להשיג שליטה. זה לא עוזר לאנשים, אז מהבחינה הרגשית והנפשית זה כל מה שאנחנו יכולים לומר כרגע - זה עושה כנראה משהו מאוד לא טוב".
לדברי פרופ' גלעד, המחקר נמצא כעת בשלב של ביקורת עמיתים וצפוי להתפרסם בהמשך.
