בשיתוף סאנופי
לפי דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024, מחלות לב וכלי דם הם גורם המוות השני בשכיחותו בישראל (אחרי סרטן). ישראלים רבים שחוו אירוע לבבי נמצאים ברמת סיכון מוגברת לחוות אירוע נוסף – ובניגוד לתפיסה הרווחת – הסיכון לגברים ולנשים הוא זהה. על מנת להפחית את הסיכון לאירוע לבבי נוסף חשוב להכיר לא רק את הסכנות סביב אירוע הלב עצמו, אלא גם את החשיבות של השיקום שמגיע אחריו. מהם ערכי הכולסטרול המומלצים למי שחווה אירוע לבבי? ואיך משתלב טיפול בהפחתת כולסטרול בתהליך השיקום כדי למנוע את האירוע הבא?
כולסטרול הוא חלק חיוני מהמערכת של גוף האדם
על רקע השיח סביב הפחתת רמות כולסטרול בגוף, פרופ' סער מנחה, מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) וראש החוג לקרדיולוגיה התערבותית באיגוד הקרדיולוגי בישראל, מדגיש כי כולסטרול הוא לא בהכרח תמיד רע, ולמעשה מדובר במולקולה חיונית לתפקוד גוף האדם. "הגוף שלנו סופג שומנים מהמזון אך גם מייצר שומנים כחלק מתהליכים טבעיים בכל תא חי", הוא מסביר. "הכולסטרול משונע בין איברי הגוף השונים בזרם הדם כאשר הוא ארוז באריזות שונות ולאריזות השונות תכונות שונות. כך למשל כולסטרול מסוג LDL (Low Density Lipoprotein), כולל צורת אריזה שמסוגלת להצטבר בדפנות העורקים - בעוד שצורות אריזה אחרות נושאות פחות סיכון לנדידה זו".
אחד מהגורמים להיווצרות מחלות לב - הצטברות כולסטרול בדפנות העורקים
פרופ' מנחה מסביר מדוע לצד ההתקדמות המדע והרפואה, מחלות לב וכלי דם עדיין "מככבים" במקום מפוקפק ברשימת גורמי התמותה: "למרות התקדמות מדעית משמעותית על פני עשורים של מחקר ושימוש בטכנולוגיות חדשות, מחלות לב עדיין מהוות אחת מסיבות המוות המובילות בעולם. במרבית המקרים מדובר במחלת כלי דם הקרויה 'טרשת עורקים'. מחלה זו נגרמת כתוצאה מהצטברות של LDL בדפנות כלי הדם המובילים דם ללב – תופעה אשר יכולה להביא להיצרות הדרגתית בעורקים ולגרום בשל כך לתעוקה (כאב בחזה) ובמקרים מסוימים של חסימה חדה – להתקפי לב".
לדבריו קיימים גורמי סיכון מרובים להתפתחות טרשת עורקים, חלקם גנטיים-תורשתיים וחלקם סביבתיים כגון עישון, תזונה עתירת שומן, יתר לחץ דם, סוכרת, עקה (סטרס) ועוד. "מכנה המשותף לכלל גורמי הסיכון הוא החשת תהליכים בהם מולקולות של כולסטרול נכנסות לדפנות העורקים, שוקעות בהם ומביאות לחסימתם", הוא מסכם.
איך מונעים אירוע חוזר וכיצד מטפלים?
אדם שעבר אירוע לבבי נמצא בסיכון מוגבר לאירוע נוסף ולמעשה כמחצית מהתקפי לב הם התקפים חוזרים. המפתח למניעת אירוע נוסף נמצא בשמירה של אורח חיים בריא ואיזון גורמי הסיכון. למשל, מומלץ למטופלים אחרי אירוע לב להימנע מעישון ושתיית אלכוהול מופרזת, להקפיד על אורח חיים בריא ולהימצא במעקב רפואי. "חשוב לשפר את אורחות החיים בדגש על פעילות גופנית ותזונה מתאימה תוך הפחתה של מזונות מעובדים, הפחתת כמות הסוכר הנצרך והקפדה על אכילת ירקות, קטניות ודגים", מדגיש פרופ' מנחה. "גם לגורמים נפשיים ורגשיים יש חשיבות, ולכן כדאי להפחית ככל האפשר גורמי לחץ וגורמי מתח. עם זאת, מדובר באתגר קשה, במיוחד כאשר מדובר במטופל אשר חווה כבר התקף לב או עבר טיפול בעורקי הלב (בצנתור או ניתוח מעקפים). אצל מטופלים מסוג זה, הכולסטרול הצטבר בכמות משמעותית בדפנות העורקים ולכן הם נמצאים בסיכון גבוה לאירועים חוזרים שבדרך כלל נחשבים גם למסוכנים יותר".
אחד הפתרונות המומלצים עבור מטופלים אלה הוא שילוב של שינוי באורחות החיים, טיפולים תרופתיים ושיקום לב. השיקום עשוי לאפשר למטופל להבין בצורה טובה יותר את מצבו וגורמי הסיכון (למשל, סוכרת, לחץ דם ומשקל), ולוודא כי הטיפול התרופתי מתאים. "המשימה של הרופאים המלווים, בייחוד במטופלים עם סיכון גבוה לאירוע חוזר, היא לעשות ככל שביכולתנו על מנת למנוע הצטברות נוספת של כולסטרול בדפנות העורקים ולייצב את הרבדים הקיימים", מסביר פרופ' מנחה.
המחקרים מראים: ערכי LDL נמוכים מובילים לסיכון נמוך יותר לאירועי לב
מחקרים רבים שכללו מאות אלפי מטופלים מרחבי העולם, הוכיחו מזה שנים את היחס הישיר בין רמות נמוכות של כולסטרול LDL ובין סיכון מופחת לאירועים כגון התקפי לב. "ככל שערכי LDL יהיו נמוכים יותר", מספר פרופ' מנחה, "כך הסיכון לאירועי לב יהיה נמוך יותר. עובדה זו הוכחה לא רק במחקרים בהם הורדו רמות ה-LDL על ידי טיפולים תרופתיים, אלא גם במחקרי מעקב אחר אוכלוסיות למשך תקופות ממושכות. מסקנות דומות ניתן לראות גם במחקרים אשר בחנו על ציר זמן ארוך משתתפים שיש להם נטייה גנטית לערכים נמוכים של כולסטרול בהשוואה למשתתפים להם הייתה נטייה לערכים גבוהים של כולסטרול. לכן, במטופלים בסיכון גבוה, במיוחד כאלו שחוו אירוע לבבי, השאיפה של הצוות הרפואי היא להגיע לערכים נמוכים ביותר של LDL "בעוד שבמטופל אחר, ללא גורמי סיכון וללא עדות למחלת לב, נאפשר ערכים גבוהים יותר".
מהי רמת הכולסטרול המומלצת לאחר אירוע לבבי? לכל מטופל יעד אישי ודינמי
"אחת הטעויות הנפוצות במפגש עם מטופלים", מזהיר פרופ' מנחה, "היא ההתייחסות לערכי הכולסטרול הנמצאים ב'טווח התקין' על גבי התוצאות של קופות החולים". לדבריו, יעדי ה-LDL הם אישיים ומותאמים לפי התייעצות עם הרופא המטפל שבוחן את הסיכון של המטופל באופן אינדיבידואלי ובהתאם קובע את הסף הדרוש. "בנוסף, יש לעדכן את היעדים בהתאם להתפתחות גורמי סיכון. לדוגמה, במטופל בן 60, ללא כל גורם סיכון למחלות לב, נקבע יעד של LDL<140 מ"ג/ד"ל בעוד שלאשתו בת ה-55, של אותו מטופל, אשר חוותה אירוע לבבי, נקבע יעד LDL<55מ"ג/ד"ל".
מה קורה כשערכי הכולסטרול לא יורדים?
הפחתת גורמי הסיכון כמו הקפדה על פעילות גופנית ותזונה היא הרובד הבסיסי על מנת להוריד את ערכי ה-LDL אולם במקרים רבים אין מנוס מטיפול תרופתי להורדת ערכי הכולסטרול. כיום יש מגוון רחב של טיפולים שנועד לסייע על מנת להפחית את ערכי ה-LDL. "הטיפול התרפותי הבסיסי שניתן כיום הוא סטטינים – תרופות שמעכבות אנזים המצוי בכבד ואחראי על קצב ייצור הכולסטרול", מסביר פרופ' מנחה. "במקרים שבהם רמות הכולסטרול בדם אינן יורדות בעזרת הטיפול הסטטינים בלבד, לעתים יומלץ על טיפול משולב עם תרופות אחרות אשר מעכבות את ספיגת הכולסטרול במעיים.", הוא מוסיף.
בשנים האחרונות נוספו קבוצות טיפולים חדשות להורדת ערכי ה-LDL הנקראים מעכבי 9PCSK. טיפולים אלו מיועדים לחולים שלא הצליחו להגיע לערכי הכולסטרול המומלצים על אף התרופות שקיבלו או כאלו שיש להם מחלת "היפרכולסטרולמיה משפחתית" – ערכי כולסטרול גבוהים על רקע גנטי-משפחתי. "תרופות המשתייכות לקבוצה זו חוסמות את הפעילות של חלבון בשם PCSK9 שנמצא בכבד", אומר פרופ' מנחה. "חלבון זה אחראי להפחית את כמות הקולטנים בכבד שמסלקים את הכולסטרול מהגוף, באמצעות עיכוב שלו, מספר הקולטנים בכבד עשוי לגדול ובכך תהליך פינוי הכולסטרול יעיל ואפקטיבי".
נוסף על כך, ישנן תרופות מסוג מעכבי MTP שנועדו לעכב את החלבון בכבד שאחראי על העברת כולסטרול בין שכבות השומן בדם וטיפולים נוספים המכילים נוגדנים חד שבטיים לעיכוב חלבונים שמסייעים הפחתת ערכי ה-LDL במקרים שטיפולים קודמים לא צלחו.
שיקום לב הוא חלק חיוני בתהליך הריפוי
רובד טיפולי נוסף אשר חיוני למטופל אשר חווה אירוע לבבי הוא שיקום לב. תוכניות לשיקום לב חיוניות למניעת אירועים לבביים נוספים ולשיפור איכות החיים של המטופלים. שיקום זה כולל סדרת מפגשים הכוללת מעקב רפואי אצל קרדיולוג שיקומי, אימונים גופניים, מעקב אחרי בדיקות דם, ייעוץ דיאטני, פיזיותרפיה, תמיכה נפשית והתמודדות עם קשיים רגשיים ופגיעה בתפקוד המיני.
בנוסף, במסגרת השיקום הצוות עוקב אחר מינוני התרופות וערכי הכולסטרול של המטופל על מנת לוודא שהוא עומד ביעדים שהוגדרו כדי להפחית את הסיכויים לאירוע לבבי נוסף. מטרת התוכנית היא להחזיר את המטופל לתפקוד מיטבי באמצעות גישה הוליסטית, בשיתוף צוות רב-תחומי בבתי החולים ובקהילה. שיקום לב מוצע, במימון קופות החולים, למטופלים לאחר אירוע לבבי, ניתוח מעקפים, השתלת דפיברילטור, ולכאלו הסובלים מאי ספיקת לב.
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת
שירות לציבור. בחסות סאנופי
