בפברואר 2019 שמה קץ לחייה נערה בת 16 שאושפזה באחד מבתי החולים הגדולים לבריאות הנפש. מכתב התביעה החריף שהגישה אמה לאחרונה עולה שורה של טענות בדבר כשלים מצד הצוות הרפואי. "על אף שאישפזה את עצמה בשל רצונה למנוע את תוכניותיה לשים קץ לחייה", נכתב בכתב התביעה, "ועל אף שרצון זה לא חלף, הצוות הרפואי בבית החולים טיפל במנוחה באופן כושל ורשלני, שלא רק שלא מנע ממנה להתאבד אלא אף היווה גורם למעשה זה".
עו״ד נתי רוןצלם: אורן שלובכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד נתי רון ממשרד עו"ד רון פסטינגר, צוין עוד כי "הצוות הרפואי לא ביצע, לאורך כל אשפוזה, אבחנה בכלל ואבחנה נכונה בפרט של מצבה הנפשי של המנוחה, לא אבחן ולא ידע מה היו הסיבות לכך שניסתה לשים קץ לחייה, לא ביצע כמקובל וכמתחייב הערכה קלינית של הסיכון האובדני, לא התווה תוכנית טיפול מתאימה למנוחה, וממילא לא העניק לה את הטיפול לו הייתה זקוקה".
עוד בנושא זה:
הנערה שעומדת במרכז התביעה אינה יחידה. מנתוני משרד הבריאות עולה כי חלה עלייה חדה במספר המאושפזים שהחליטו לסיים את חייהם במהלך האשפוז הפסיכיאטרי, מתחת לעיני הצוות הרפואי. בין 2006 ל-2013 ממוצע המאושפזים ששמו קץ לחייהם בזמן האשפוז עמד על 9.8. בין 2015 עד 2022 הממוצע עמד על 14.7 – עם זינוק חריג בשנת 2018 שבמהלכה 24 מאושפזים התאבדו.
"אם היו לנו יותר תקנים, אני מניח שיכולנו לצמצם את עניין האובדנות. אם התנאים היו יותר טובים, היינו נותנים יותר תשומת לב למטופל. מארבע אחר הצהריים ועד שמונה בבוקר היחס אצלנו הוא רופא אחד לכל 200 מטופלים"
הנתונים מתפרסמים ברקע המשבר החריף במערך בריאות הנפש שמתרחש בשל מחסור חמור בתקני רופאים וצוותים סיעודיים. במקביל מרפאות לבריאות הנפש נמצאות בסכנת סגירה, בין היתר זו בעכו, כפי שפורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות".
ועדת מלמד שבחנה את מערך בריאות הנפש, ומסקנותיה פורסמו לאחרונה, הצביעה על כך ש"נדרש שינוי בדאגה לבטיחות המטופלים והצוות בעזרת אנשי צוות מיומנים לנושא והכנסת טכנולוגיות מתקדמות למניעת אלימות ואובדנות".
"אשפוז לא תמיד מהווה אמצעי למניעת אובדנות"
רופא באחד מבתי החולים לבריאות הנפש אומר: "כמו כל דבר בבריאות הנפש, גם זה סיפור די מורכב והסיבות מרובות. אם היו לנו יותר תקנים, אני מניח שיכולנו לצמצם את עניין האובדנות. אם התנאים היו יותר טובים, היינו נותנים יותר תשומת לב למטופל. מארבע אחר הצהריים ועד שמונה בבוקר היחס אצלנו הוא רופא אחד לכל 200 מטופלים".
ד"ר צבי פישלצילום: אביטל צימטבמערכת בריאות הנפש מבהירים כי צריך ללמוד את הנושא. "הנתונים מראים לכאורה עלייה במקרי ההתאבדות", אומר יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, ד"ר צבי פישל. "קשה לדון האם העלייה אמיתית וממה היא נובעת. אין גם השוואה למספר מקרי ההתאבדות באוכלוסייה בכלל. אנו עושים הכול כדי להוריד את מספר המתאבדים. חשוב להגדיל את כוח האדם כדי לתת מענה טוב עוד יותר. יש לציין כי על פי מחקרים, אשפוז כשלעצמו לא תמיד מהווה אמצעי למניעת אובדנות".
ממשרד הבריאות נמסר: "מצבו של מאושפז מוערך מעת לעת על פי אמות מידה מקצועיות מוכרות, מתחילת האשפוז ועד סופו. תכלית כל ההחלטות המתקבלות היא לשפר את מצבו הנפשי ולצמצם את הסכנה האובדנית. כל מטופל עובר בכניסתו לאשפוז במחלקה לבריאות נפש בדיקה פסיכיאטרית ממנה נגזרת גם הערכת מסוכנות. אכן חלה עלייה בשנים האחרונות באחוז המתאבדים. המשרד פועל על מנת להבין את הסיבות לכך בכדי לצמצם תופעה זו. מחלקות פסיכיאטריות מצילות חיים רבים על בסיס יומי".
