עדות נוספת להשפעה ההרסנית של זיהום האוויר: מחקר בינלאומי חדש שנערך במשך כשני עשורים וכלל מעל 100 מדינות, מצביע על קשר בין זיהום אוויר לעמידות לאנטיביוטיקה.
המחקר לא מצא את הסיבה לקשר הזה, אך עדויות מצביעות על כך שחלקיקי זיהום אוויר בגודל PM2/5 עלולים להכיל חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה או גנים עמידים, שעלולים לעבור מהסביבה ישירות אל בני האדם, באמצעות שאיפתם.
"הניתוח שלנו מציג הוכחות חזקות לכך שהרמות הגוברות של זיהום אוויר קשורות לסיכון מוגבר לעמידות לאנטיביוטיקה", כתבו חוקרים מסין ומבריטניה, "ניתוח זה הוא הראשון להראות כיצד זיהום אוויר משפיע על עמידות לאנטיביוטיקה ברחבי העולם". ממצאי המחקר מתפרסמים בכתב העת Lancet Planetary Health.
1.3 מיליון מתים בשנה בעולם
עמידות לאנטיביוטיקה היא אחד האיומים המשמעותיים ביותר בעולם הרפואה, ועל פי ההערכות גורמת למותם של 1.3 מיליון איש בשנה. הגורם המרכזי - הוא שימוש היתר באנטיביוטיקה – בעיקר למחלות ויראליות.
קראו עוד:
מכת העמידות נצפית היטב גם בישראל: כבר כיום קיימת עמידות משמעותית ביותר של אנטיביוטיקה לחיידק "הליקובקטר פילורי" הגורם לכיב (אולקוס) בקיבה ובתריסריון, עד כדי כך שהטיפול כיום כולל נטילת ארבע תרופות במקביל. עמידות הולכת וגוברת נצפית בישראל גם למחלות מין, וגם לחיידקים קטלניים שונים שנצפים בעיקר ביחידות לטיפול נמרץ ופגיות.
גם ללא העמידות שנמצאה, זיהום האוויר מהווה את אחד הסיכונים הסביבתיים הגדולים לבריאות הציבור: חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר קשורה למצבים כרוניים כמו מחלות לב, אסתמה וסרטן ריאות שמפחיתים את תוחלת החיים. גם חשיפה קצרת טווח מסוכנת ועלולה לגרום לשיעול, צפצופים, התקפי אסתמה, ומובילה לשיעור גבוה של פניות לרופאים ואישפוזים.
ההפחתה בזיהום האוויר עשויה לדברי החוקרים לסייע בהפחתת העמידות לאנטיביוטיקה, לצמצם מקרי תמותה ועלויות כלכליות הנובעות מזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה. החוקר הראשי של המחקר, פרופ' הונג צ'ן מאוניברסיטת ג'ג'יאנג בסין, אמר: "עמידות לאנטיביוטיקה וזיהום אוויר הם כל אחד בפני עצמו מהאיומים הגדולים ביותר על הבריאות העולמית.
"עד עכשיו, לא הייתה לנו תמונה ברורה של הקשרים האפשריים בין השניים, אבל מהמחקר הזה עולה שהיתרונות של שליטה בזיהום האוויר יכולים להיות כפולים: לא רק שהיא תפחית את ההשפעות המזיקות של איכות אוויר ירודה, היא יכולה גם לשחק תפקיד מרכזי במאבק בעלייה והתפשטות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה".
3 צפייה בגלריה
אנטיביוטיקה. "עמידות לאנטיביוטיקה וזיהום אוויר הם כל אחד בפני עצמו מהאיומים הגדולים ביותר על הבריאות העולמית"
(צילום: Shutterstock)
החלקיקים שגורמים לעמידות לאנטיביוטיקה
אף שהאוויר מוכר כמסלול ישיר להפצת עמידות לאנטיביוטיקה, ישנם נתונים מוגבלים על המסלולים השונים שבהם גנים עמידים לאנטיביוטיקה נישאים באמצעות זיהום אוויר. מסלולים פוטנציאליים כוללים בתי חולים, חוות ומתקנים לטיפול בשפכים הפולטים ומפיצים חלקיקים עמידים לאנטיביוטיקה באוויר ולאחר מכן על פני מרחקים רחבים.
עד כה, היו נתונים מוגבלים על מידת ההשפעה של זיהום אוויר PM2.5 - המורכב מחלקיקים קטנים פי 30 מרוחב שערה אנושית - על העמידות לאנטיביוטיקה בעולם. מקורות PM2.5 כוללים תנועת כבישים, תהליכים תעשייתיים ושריפת פחם ועצים ביתית. נתונים מצביעים על כך ש-7.3 מיליארד אנשים ברחבי העולם נחשפים ישירות לרמות PM2.5 שנתיות ממוצעות לא בטוחות.
המחברים יצרו מאגר נתונים נרחב כדי לחקור אם PM2.5 הוא גורם מפתח שמוביל לעמידות כלל עולמית לאנטיביוטיקה, תוך שימוש בנתונים של 116 מדינות משנת 2000 עד 2018. מקורות הנתונים כללו את ארגון הבריאות העולמי, הסוכנות האירופית לאיכות הסביבה והבנק העולמי.
הממצאים מצביעים על עלייה בעמידות לאנטיביוטיקה עם PM2.5, כאשר כל עלייה של 10% בזיהום האוויר קשורה לעלייה בעמידות לאנטיביוטיקה של 1.1%.
הקשר התחזק עם הזמן, עם שינויים ברמות PM2.5 שהובילו לעלייה גדולה יותר בעמידות לאנטיביוטיקה בשנים האחרונות. הניתוח מצביע על כך שעמידות לאנטיביוטיקה כתוצאה מזיהום אוויר הייתה קשורה ל-480,000 מקרי מוות בטרם עת בשנת 2018.
מודל של תרחישים עתידיים אפשריים מצביע על כך, שאם לא יהיו שינויים במדיניות הנוכחית בנושא זיהום אוויר, עד שנת 2050 רמות העמידות לאנטיביוטיקה ברחבי העולם עשויות לעלות ב-17%. מספר המתים השנתי בטרם עת הקשור לעמידות לאנטיביוטיקה עשוי לעלות לכ-840,000.
המחברים ציינו את מגבלות המחקר שכללו חוסר בנתונים במדינות מסוימות, שעשוי היה להשפיע על ניתוח הממצאים הכולל. המחקר, ציינו החוקרים, היה תצפיתני, כך שלא נצפה קשר ישיר בין זיהום האוויר לאנטיביוטיקה. החוקרים קראו למחקרים נוספים שיתמקדו בהוכחת הקשר הזה והמנגנון הבסיסי של האופן שבו זיהום האוויר משפיע על הטיפול האנטיביוטי.
משמעות העמידות הגוברת של החיידקים לאנטיביוטיקה קשה ביותר: בעתיד הלא רחוק לא ניתן יהיה לטפל באנטיביוטיקה בזיהומים הנובעים משריטה קלה או מכוויה, והפציעה עלולה להסתיים במות הנפגע
הסיבה המרכזית לעמידות לאנטיביוטיקה: השימוש הנפוץ
האנטיביוטיקה אמנם מצילת חיים, אך שימוש היתר שלה קטלני, וכבר לפני כעשור הזהירו מומחים מפני השימוש הנרחב כל כך באנטיביוטיקות שמוביל לעמידות של חיידקים. כאמור, כבר כיום למחלות רבות זיהומיות אין כל טיפול יעיל.
על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי משנת 2017, צריכת האנטיביוטיקה הגבוהה ביותר בעולם נרשמה במזרח הרחוק, שם כל ילד מטופל בממוצע 3.5 פעמים בשנה באנטיביוטיקה. בארצות הברית ובמזרח אירופה ודרומה, מקבלים הילדים טיפול 1.5-1 טיפולי אנטיביוטיקה בשנה בממוצע, ואילו במדינות סקנדינביה נמצא הצמצום הגדול ביותר בטיפול האנטיביוטי, עד לחצי טיפול באנטיביוטיקה בשנה לילד ואף פחות מזה.
אצלנו, שיעור צריכת האנטיביוטיקה דומה לזה שבארה"ב, 1 עד 1.5 טיפולי אנטיביוטיקה לילד בשנה בממוצע.
שימוש היתר הזה מוביל אצלנו להיווצרות חיידקים קטלניים עמידים לאנטיביוטיקה: דוח שפורסם לפני שבע שנים הראה כי מבין מדינות אירופה ממוקמת ישראל במקום השני בשכיחות התחלואה בחיידק האלים MRSA אשר עמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקה בעולם.
החיידק שכיח בבתי חולים וגם מחוץ להם. עמידויות נוספות נרשמו גם בכל הנוגע לחיידקים אלימים אחרים ובהם אי קולי, סלמונלה וקלבסיאלה. הדוח של ארגון הבריאות העולמי גילה עוד כי ישראל מוקמה במקום השישי באירופה בעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה רבת- העוצמה קרבפנם.
משמעות העמידות הגוברת של החיידקים לאנטיביוטיקה קשה ביותר: בעתיד הלא רחוק לא ניתן יהיה לטפל באנטיביוטיקה בזיהומים הנובעים משריטה קלה או מכוויה, והפציעה עלולה להסתיים במות הנפגע.
בארגון הבריאות העולמי האשימו את היווצרות הזנים העמידים בשימוש נרחב באנטיביוטיקה שלא לצורך, ובבחירת אנטיביוטיקה רבת- העוצמה גם לצורך טיפול בזיהומים קלים. בנוסף, חברות התרופות אינן מפתחות אנטיביוטיקות חדשות, ובשל כך צופים בארגון כי שיעור התמותה מזיהומים פשוטים יעלה.
אחד החיידקים העמידים הוא כאמור MRSA הגורם למותם של 19 אלף אנשים מדי שנה בארצות הברית בלבד - הרבה יותר מאיידס, לשם השוואה. מספר דומה של מתים בקרב אלה שנדבקו ב- MRSA מדווח גם באירופה מדי שנה.
גם החיידק אי קולי, שבעבר גרם לדלקות שתן פשוטות שלעיתים חולפות מאליהן, פיתח זנים עמידים, וביותר ממחצית המקרים האנטיביוטיקה הפשוטה כבר אינה יעילה נגדו.
דוח מבקר המדינה התריע לפני כעשור מפני השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בישראל, הגורר עימו זיהומים קשים. המבקר ציין כי על פי ההערכות מביאים הזיהומים בישראל לכ-5,000 מקרי מוות בשנה, מהם ניתן למנוע 25%-75%
מבקר המדינה כבר התריע
איך החיידקים מפתחים עמידות? בזכות יכולתם להתאים את עצמם לסביבה. אחת הדרכים שבהן החיידקים משתנים היא על ידי יצירת אנזים הקרוי בטא לקטמאז. אנזים זה מפרק את הטבעת "בטא לקטאם", המצויה באנטיביוטיקות רבות כמו פניצילין, צפלוספורין, קרבפנמים ומונובקטאמים. כך האנטיביוטיקה אינה יכולה לעכב את יצירת קרום תא החיידק והוא ממשיך להתרבות, לחדור לזרם הדם, ובמקרים קשים גם לגרום לתמותה.
במנגנון אחר, מונעים חיידקים עמידים מהאנטיביוטיקה לחדור לתא על ידי שינוי בהרכב החיידק ובאינטראקציה שלו עם התא שאותו הוא מדביק. חיידקים אחרים מסלקים את האנטיביוטיקה מהתא עוד לפני שפגעה בחיידק העמיד או גורמים לשטיפתו החוצה מהתא אותו שהדביקו.
החיידקים העמידים נוצרים כאמור בדרך של מוטציות: בשל ריבוי השימוש באנטיביוטיקה, חלק מהחיידקים משנים את המטען התורשתי שלהם, הדנ"א, ויוצרים זן-על העמיד לתרופות. זן זה ממשיך להתרבות ולהתפשט.
דוח מבקר המדינה התריע לפני כעשור מפני השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בישראל, הגורר עימו זיהומים קשים. המבקר ציין כי על פי ההערכות מביאים הזיהומים בישראל לכ-5,000 מקרי מוות בשנה, מהם ניתן למנוע 25%-75%.
