המפגש של מרדכי שנוולד, לוחם שנפצע מעזה, עם אבי יצחק, מדריך טיולים בחו"ל, במחלקת ניתוחי חזה בשיבא, המאושפזים חדר ליד חדר, כשרק קיר מפריד ביניהם, הוא מסוג המפגשים שרק ישראל פצועה ומדממת יכולה לייצר.
ריאותיו של נערן אשחר ז"ל, לוחם שנהרג בהתהפכות טנק בצפון, רק שישה חודשים לאחר שתרם כליה, הושתלו בגופו של אבי יצחק, בן 70. נערן היה חבר הילדות הכי טוב של מרדכי, מגיל עשר לא נפרדו. רק יומיים לפני אותה שבת באוקטובר ניגנו ביחד, ונערן החליט לחזור לנגן בכינור.
לעוד כתבות:
הטנק לא מניע
סמל ראשון מרדכי שנוולד בן 33, שריונר בחטיבה 401, היה בבית הכנסת של חסידות קרלין בירושלים בבוקר השבת של 7 באוקטובר והוזעק מיד ליחידתו. הוא נפצע שבועיים לאחר מכן. "באחד הלילות נשארנו בחושך עם מעט תחמושת ומעט מאוד דלק, עדיין תחת אש כבדה, והבנו שאנחנו חייבים להתפנות משם כמה שיותר מהר, אבל הטנק לא הניע", הוא מספר.
"הלוחמים יצאו מהטנק ואחד מהם הצליח להניע. הייתה דקה כזו של שקט שכולנו הבנו שמשהו לא טוב הולך לקרות". מספר מרדכי. "הטכנאי ביקש ממני להביא גריז ובשנייה שהתכופפתי נחת עלינו טיל נ"ט. הרגשתי מכה חזקה מאוד, עוד הספקתי לקלוט שאני עף באוויר, עד שאיבדתי הכרה".
תחת אש, ותוך כדי קרב קשה עם מחבלים, פונה שנוולד לבית החולים ברזילי, מוגדר כפצוע קשה. מתוך 12 צלעו נשברו לו 11, מצב מסכן חיים, והוא סבל מפגיעה גם ברגל. לפני שבוע וחצי הגיע שנוולד למחלקת ניתוחי חזה בשיבא לניתוח מורכב, שממנו הוא מחלים כעת.
חלום על נגינה בכינור
הוא הרביעי מבין שמונה ילדים, ומשפחתו במקור מחיספין שבדרום רמת הגולן. כיום מתגוררת המשפחה במודיעין. "אני אישית גר במשאית", הוא מספר. "לפני שנה ביום ההולדת שלי בפורים, החלטתי להגשים חלום ולעבור לגור במשאית. הוא בוגר האקדמיה למוזיקה בירושלים וביה"ס רימון, שהספיק לנגן עם אמנים כמו אביב גפן, יונתן גושן, מרדכי בן דוד, אברהם פריד ועוד, והספיק כבר להופיע עם הרכבים שונים בכל הסגנונות, במקביל לעבודתו בהייטק.
איך הכרת את נערן?
"הוא היה הבן של המורה שלי להיסטוריה ומהרגע שנפגשנו הפכנו לחברי נפש ולא נפרדנו. נערן ניגן בכינור, בגיטרה ובפסנתר, כישרון אדיר, ילד מחשמל. בכל כלי שניגן, בכל דבר שנגע, הכול הפך לקסם. המוזיקה שלו הייתה כמו מעלית שמעלה אותך גבוה והכול ברוך ובנועם הליכות. המשכנו להיות בקשר גם כשהוא התחתן ונולדו ילדיו, ממש חברי נפש שמדברים על הכול, מגיעים לעומקים, לומדים ביחד, מנגנים ביחד".
יומיים לפני אותה שבת נפגשו שניהם במשאית של מרדכי בירושלים. "בדיוק סיימתי לנגן באירוע", הוא נזכר, "ונערן הגיע גם, ניגנו קצת יחד ודיברנו, ואז הוא סיפר לי על חלום חזק שהיה לו לפני שלושה שבועות, שבו הוא מנגן בכינור, ולכן החליט שבכסף שהמדינה מעניקה לתורמי כליה, הוא קונה כינור איכותי וחוזר ללמוד אצל המורה המשותפת שלנו לכינור. הוא ביקש לנסות ולהרגיש את הכינור שלי, שהוא עתיק ומיוחד - ונתתי לו. שלחנו למורה קטע מוזיקלי והיא החזירה לו תשובה. הוא היה מאושר. יש לי הקלטה שלו מאותה שיחה וגם של הנגינה שלנו ביחד". צפו בו משמיע את ההקלטה:
מרדכי משמיע את ההקלטה של נערן ז"ל
(צילום: שירלי נחמה פרקש)
בבוקר השבת השחורה הוא חיפש מקום להתפלל ומצא את בית הכנסת של חסידות קרלין. "הם קיבלו אותי כל כך יפה כמה ימים קודם", הוא נזכר "שרנו וניגנו ורקדנו, והם הזמינו אותי לקידוש. בבוקר התעוררתי לצעקות "מלחמה, מלחמה", ואני כלוחם ביחידה מיוחדת קיבלתי הקפצה ונאלצתי לעזוב ולחזור ליחידה שלי, שמובילה את הפלישה לעזה".
התעקש לחזור ללחימה אחרי תרומת כליה
הרב נערן אשחר ז"ל, 33, מחנך ומוזיקאי מחונן, נפצע קשה בהתהפכות טנק בצפון. במשך שבוע נאבק על חייו לאחר שנקבע אצלו מוות מוחי. רק שישה חודשים לפני כן תרם כליה, והתעקש לחזור ללחימה למרות התנגדות המ"פ. משפחתו יזמה את תרומת איבריו ובכך הציל ארבעה אנשים. "חברים באו להודיע לי שהוא במצב אנוש ומיד הרגשתי שהוא לא ישרוד את זה, אבל עוד לא נפל לי האסימון. כשהודיעו לי שבוע אחרי כן שהוא נפטר, זו הייתה הפעם הראשונה שבכיתי על מישהו. זו לא המלחמה הראשונה שלי ואיבדתי הרבה חברים, אבל לא בכיתי. הפעם ממש התפרקתי. עשינו דברים מדהימים ביחד, יכולנו לעשות כל כך הרבה יותר. ביקשתי לצאת ללוויה שלו אבל לא נתנו לי מטיפול נמרץ", הוא מספר.
איך נודע לך שמושתל הריאות של נערן שוכב בחדר ממש לידך?
"ביום שישי בערב עדיין סבלתי מכאבים עזים אחרי ניתוח, נתנו לי אפידורל, ורציתי לקרוא לאחד האחים, אבל אני שומר שבת ולא רציתי ללחוץ על הזמזם. במקרה עבר מישהו, בחור נחמד בשם אודי, וביקשתי ממנו שיקרא לאח, מרואן. אודי סיפר לי שאבא שלו נמצא פה במחלקה, שוכב עם כאבים אחרי ניתוח השתלת ריאות. שאלתי אותו אם הוא יודע ממי הריאות והוא אמר לי שזה מאיזה חייל שנהרג בצפון לפני שבוע. שאלתי אותו אם הוא יודע את השם, והוא אמר לי, כן, קראו לו נערן. באותו רגע, במקום חטפתי צמרמורת. מה הסיכוי שבחדר לידי שוכב בן אדם שמצליח לנשום עם הריאות של החבר הכי טוב שלי?".
הפגישה הראשונה
הוא נפגש עם יצחק רק כעבור יום. כשחסידי קרלין הגיעו לשמח ולנגן עם מרדכי במחלקת כלי דם בשיבא. כולם ניגנו, שרו, רקדו ביחד. חיילים קרביים, משפחות, אחים ואחיות, רופאים ורופאות. בשלב מסוים יצא אליהם ד"ר פיראס דרוואשה מהמחלקה. "אתה יודע לנגן את אינתה עומרי?", מרדכי ידע ושניהם ניגנו. מרדכי בכינור, הדוקטור בפסנתר, חסידי קרלין מזמזמים. מחזה שיכול לקרות רק בישראל. צפו:
הרופא מנגן אינתה עומרי
תוך כדי כך, השתרר שקט. מרדכי סיפר על חברו הטוב נערן שהציל ארבעה אנשים, בהם גבר שנמצא במחלקה שלו. בספסל מאחור הורמה יד. "זה אני", אמר אבי יצחק, "אני האיש הזה, והריאות של נערן בתוכי".
מה הרגשת באותו הרגע?
"התרגשתי מאוד, נתתי לו חיבוק ואני אומר לעצמי, 'אני מחבק את הריאות של נערן, אני מרגיש את נערן'. בתוך כל המוות והכאוס הזה, גם רגעים של חסד ודיוק והשגחה, וכולנו מנגנים ובוכים ומתרגשים. נערן כל כך אהב לנגן ולהקליט שירים, סירב שיקראו לו "הרב", כל כך צנוע, עם רכות כזו, איש טוב עם עיניים טובות ויושר פנימי ללא פשרות".
לרוץ בים עם בלון חמצן
עד לפני שנה וחצי, יצחק היה איש בריא לחלוטין, שרץ כל יום בים והתאמן בחדר הכושר. איש חסון עם רזומה נכבד. בין תפקידיו, סמנכ"ל ביטוח לאומי, מנכ"ל תמ"מ וסמנכ"ל משאבי אנוש של דואר ישראל. בשש השנים האחרונות הוא מדריך טיולים בחו"ל לשומרי מסורת.
ד"ר לירן לוי, מנהל השתלות ריאה במרכז הרפואי שיבא ביחידה להשתלות ריאה: "אבי סבל מפיברוזיס ריאתי, מחלת ריאות שגורמת ליצירת בצקות ברקמת הריאה, ולבסוף להרס מוחלט ואובדן תפקוד. מדובר מחלה אכזרית וקשה שעד היום אין לה מרפא יעיל, פרט להשתלת ריאות. ההשתלה הזו מצאה אותו ברגע האחרון לפני שכבר איבד תקווה והשלים עם הגורל שמצפה לו".
יצחק היה מועמד טבעי להשתלה, שכן במשך תקופה ארוכה הלך מצבו והידרדר. "לא ויתרתי על הספורט", הוא מספר, "המשכתי לרוץ בים, אבל עם בלון חמצן, אנשים השתגעו".
לפני חודשיים כבר עמד לנסוע לסן דייגו להשתלה בחו"ל. "בלב התפללתי שאקבל ריאה של בן אדם טוב", הוא אומר. "הייתי מחובר 24/7 לבלון חמצן, לא יכולתי לנשום. ההשתלה הזו הצילה את חיי".
ידעת מי התורם שלך?
"המשפחה שלי ביררה, ואפילו נסעה לנחם את משפחתו של נערן ז"ל, ואז הבן שלי אמר לי, 'אבא, אתה לא תאמין, מאחורי הקיר שוכב חייל פצוע שהוא החבר הכי טוב של נערן'. קיבלתי צמרמורת, אם הייתי יכול לקום מהמיטה הייתי רץ לחבק אותו. קיבלתי מתנת אל. במותו, נערן ציווה לי את החיים.
"כשהוא ניגן בחוץ עם כולם יצאתי החוצה, זו הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו. סיכמתי איתו שכשנצא מכאן אני אעשה סעודת הודיה, והוא יבוא וינגן, וגם כשהבנים שלי בעזרת השם יתחתנו, הוא ינגן בחתונה".
מרדכי שנוולד מנגן לזכרו של נערן אשחר ז"ל
(צילום: שירלי נחמה פרקש)
ד"ר לוי: "ההשתלה הזו כמו השתלה נוספת שבוצעה לאחרונה בשיבא מתרומתו של החייל שהם בן -הרוש, הייתה עבורי ועבור הצוות, הכירורגים, ד"ר מילטון סאוטה וד"ר רן קרמר, סוחטת וקשה מבחינה רגשית. הדיסוננס הזה שמלווה כל השתלה מועצם ומודגש לאחרונה עם ההשתלות שביצענו מתרומות של חיילי צה"ל שנהרגו בקרבות. ההשתלות הללו מרגשות ומלוות בדמעות, שלרוב אנחנו צוותי הרפואה, מנסים להדחיק, גם לנו קשה מול הטרגדיות האנושיות האלו.
"אבי הוא איש עם גוף ונפש של צעיר. אין ראוי ממנו לזכות בתרומה של אדם ומשפחה אציליים כמו נערן ומשפחתו, ואין לי ספק שהוא יוכל להיות שגריר של טוב לב בעולם הזה כפי שהיה נערן בחייו ובמותו".
