אם אתם מצויים בטרנדים של עולם התזונה, סביר ששמעתם על "צום לסירוגין", דרך האכילה שרבים מנסים אותה עכשיו, ולא רק כדי לרדת במשקל. ד"ר מיכל חמו־לוטם, מומחית בחדשנות רפואית ומנכ"לית ומייסדת של "אושייה – נשים מובילות בריאות", מסבירה כי הטרנד הלוהט דורש מאיתנו הפסקות אכילה ממושכות, 12 ולפעמים אפילו 16 שעות צום בכל יום, צמצום של מספר הארוחות למקסימום שלוש בכל יום, והתבססות על התזונה הים תיכונית הבריאה – שהינה מעוטת סוכרים ופחמימות ריקות.
קיראו עוד על תזונה בריאה:
ואיך עומדים בפיתויים?
"צום לסירוגין באמת לא מתאים לכל אחד. מצד שני, כשיש גבולות ברורים למספר הארוחות ולשעות שבהן מותר לאכול, הדברים הופכים יותר קלים".
איך שאומרים לי שאסור לי עכשיו לאכול, אני מתה מרעב.
"בצום לסירוגין כמעט ואין רעב", מתעקשת ד"ר חמו־לוטם, "הרעיון הוא לא רעב אלא שובע מתמשך, שנובע מהפחתה של המזונות המזונות הסוכריים והפחמימות הריקות. בנוסף, יש בשיטה הזו המון חופש כי כל אחת יכולה לקבוע לעצמה את מערכת הכללים – כמה זמן היא רוצה לצום, באילו הפרשים, באילו ימים, מתי מתחיל הצום, האם אוכלים שש או שמונה שעות ביום. צריך רק להכיר את העקרונות לדבוק בהם".
למה זה בריא? כי מתברר שזה ממש לא טוב פיזיולוגית לאכול חמש או שש ארוחות ביום. זה סתם פשע של חברת השפע. "הגוף האנושי נבנה לתפקד על מספר ארוחות קטן יחסית ושעות ארוכות של צום כי בתקופת האדם הקדמון לא היה אוכל זמין. זה לא שהוא אמר, 'אוי, ארבע אחרי הצהריים וצנח לי הסוכר. אני חייב קפה ועוגה'. גם לא היו מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה כמו סוכר לבן ופחמימות ריקות, שמקפיצים את רמות הסוכר בדם ויוצרים רעב", אומרת ד"ר חמו־לוטם.
יתרה מזאת, הימנעות ממזון למשך שעות ארוכות עוזרת למנגנוני הריפוי והתיקון של הגוף ברמה ההורמונלית, החומצית, חיסול תאים פגומים ועוד. "וכאשר אנחנו לא נותנים לו את השעות הללו, התהליכים הקריטיים האלה לא קורים מספיק", היא אומרת.
ד"ר אילן גרין, מנהל מחלקת רפואת משפחה בלאומית שירותי בריאות, מספר שכדי לבדוק את השפעת השיטה נעשו מחקרים על מי שצמים את צום הרמדאן. הממצאים: "התזונה הזאת מסייעת להוריד שומן בטני, להפחית לחץ דם, יש לה השפעה מיטבית על פעילות הלב ויש גם מחקרים קטנים שמראים שהיא יכולה להפחית תמותה, למשל מסוכרת או סרטן".