בשיתוף מדטרוניק
מי שמע על מפרצת (הרחבה פתולוגית) באבי העורקים הבטני? הרבה אנשים לא מודעים לכך ולא יודעים עד כמה האבחון המוקדם חשוב ועשוי להציל חיים. בדרך כלל, לתופעה המוכרת בשם "מפרצת בטנית", אין תסמינים (אי-תסמינית) והיא נחשבת ל"אויב שקט". בקבוצת הסיכון שלה, גברים מעל גיל 65, מעשנים בהווה או בעבר, וקרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשים עם מפרצות באאורטה. "השכיחות היא בין 2% ל-12% מהאוכלוסייה מעל גיל 65", אומר ד"ר טל שגב, מנתח כלי דם בכיר ומנהל שירות ניתוחי אבי העורקים במחלקה לניתוחי כלי דם בבית חולים בילינסון מקבוצת כללית.
"ההערכה היא שאלף אנשים בשנה מפתחים מפרצת בטנית מסכנת חיים ורק 60% מהם מטופלים, כלומר מבצעים ניתוח מניעתי בצורה אלקטיבית, כשהמפרצת מאובחנת לפני שהיא נקרעת. כשמגיעים למצב חירום, כלומר- המפרצת נקרעת ולמעשה המטופל סובל מדימום מסיבי תוך בטני, הסיכון לתמותה הוא מעל 90%", הוא מסביר.
ד"ר שגב מספר שעד שנות החמישים של המאה הקודמת לא ידעו לטפל במחלה בצורה אפקטיבית. "במשך השנים הנושא התפתח בצעדים משמעותיים, הן באבחנה והן בשיטות הטיפול. בדיקת הסקר מומלצת מגיל 64 לאנשים עם רקע של עישון בעבר ובהווה (גם אם עישנו כמות קטנה מאד ולתקופה קצרה מאד) וכן לקרובי משפחה מדרגה ראשונה של מטופלים הסובלים מבעיה זו. העישון ומחלת טרשת עורקים פוגעים בדופן אבי העורקים וגורמים לחולשה שלה. ברגע שהדופן נחלשת העורק שקוטרו 2-2.5 ס"מ מתחיל ל"התנפח" כמו בלון וכך נוצרת מפרצת (קוטר מעל 3 ס"מ)".
תהליך ללא תסמינים
התהליך הזה מתפתח במשך שנים, "מה שנקרא מתחת לפני השטח". אחת הבעיות היא שלרוב אין תסמינים. אבי העורקים מתרחב לאט במשך שנים רבות וכשהוא מגיע לקוטר מסכן חיים, עלול להתרחש הקרע ואז יש סכנת חיים מיידית. "כשהמפרצת פוקעת או נקרעת, מדובר בדימום מסיבי תוך גופי, והאדם חווה כאב בטן או/ו כאב גב עזים מלווה בקריסה המודינמית (מצב הלם/שוק, כלומר לחץ דם נמוך מאד) ולרוב איבוד הכרה. ואז יש שתי אפשרויות או שהוא מת תוך מספר דקות או שהדימום הוכל והוא מצליח להגיע לבית החולים, ולמעשה, הדרך היחידה להציל את חייו היא לבצע בו ניתוח חירום לתיקון המפרצת ועצירת הדימום, כל עוד המפרצת אינה מתוקנת המטופל נמצא בסכנת חיים מיידית לאורך הניתוח", אומר ד"ר שגב. "חשוב לציין שגם לארגן ניתוח מסוג זה ולסיים אותו זה עניין מורכב ועלול לקחת מספר שעות".
כאמור, ברוב המקרים המפרצת הבטנית היא אי תסמינית. כאן נכנסת לתמונה בדיקת הסקר, המומלצת לאותה קבוצת סיכון מדוברת. הבדיקה אינה פולשנית, קצרה, ואינה כואבת ונעשית באמצעות אולטרסאונד בטן. "הבדיקה מאפשרת מדידה של קוטר אבי העורקים הבטני, תוצאה מעל 3 ס"מ מהווה מפרצת אך עדיין מרבית התוצאות מהוות מפרצות קטנות שאינן מהוות סיכון משמעותי לחיי המטופל". "כמו כן, מטופלים רבים עדיין מאובחנים במקרה בעקבות בדיקה אחרת שביצעו כגון אולטרסאונד כליות או פרוסטטה או CT בטן שבוצע מסיבות אחרות".
הטיפול היעיל
"כאשר מגלים מפרצת בבדיקת האולטרסאונד או כל בדיקה אחרת, יש להפנות את המטופל לבירור אצל כירורג כלי דם אשר יבדוק האם קיימת התוויה לטיפול במפרצת מכיוון שהרבה מהמפרצות הינן קטנות ואינן דורשות טיפול אלא תוכנית מעקב. ההתוויה לטיפול בגברים היא מפרצת בגודל של 5.5 סנטימטר ומעלה ובנשים בגודל של 5 סנטימטר ויותר, מכיוון שאצלן מלכתחילה אבי העורקים יותר קטן. כמו כן קצב גדילה של 1 ס"מ בשנה מהווה התוויה נוספת לטיפול. בקטרים נמוכים מהמצוין אנחנו יודעים שהסיכון לקרע יחסית נמוך ולרוב לא מוצדק לטפל מכיוון שגם בניתוח יש סיכונים שצריכים להילקח בשקלול, אך עדיין יש צורך בקביעת תוכנית מעקב אחר המפרצת עבור מטופלים אלו"
"כיום, כאשר יש התוויה לטיפול במפרצת, רוב הניתוחים מבוצעים בגישה זעיר פולשנית (MINIMALLY INVASIVE) שלא כבעבר שהניתוחים שבוצעו היו ניתוחים גדולים מאד עם סיכונים וסיבוכים משמעותיים. הטכניקות המשמשות אותנו בניתוחים כיום הן טכניקות צנתוריות בהם אנחנו נכנסים למערכת כלי הדם דרך העורקים במפשעות, "מטיילים" תחת שיקוף במערכת כלי הדם מהמפשעות לעבר כלי הדם באזור הבטן והאגן ומשתילים בתוך כלי הדם, תומכן (סטנט) מכוסה בבד, שמכסה את כל האזור המפרצתי. בשיטה זו המפרצת נמצאת מחוץ לתומכן שבו זורם הדם. בשיטה זו אנו יכולים להגיע לאחוזי הצלחה גבוהים בטיפול במפרצות, מעל 95%, עם רמת סיבוכים נמוכה מאד של אחוזים בודדים"
"בשורה התחתונה, המניעה היא לא לעשן בכלל. מי שיש לו רקע של עישון, בגילאים שציינו, חשוב שיפנה לבדיקות הסקר ולא יחשוש ממנה. בדיקת האולטרסאונד מאוד קצרה, פשוטה, לא פולשנית ובוודאי שלא כואבת. הניתוח האלקטיבי לתיקון המפרצת, אמנם דורש אשפוז, אבל על פי רוב עובר בצורה חלקה והמטופל יכול לחזור תוך תקופה קצרה לביתו ולשגרת חייו"
בשיתוף מדטרוניק