משחקי בריאות - דנה רון ופרופ' איתמר רז - השמנה בקרב אנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית
אנשים עם מוגבלויות פיזיות, נפשיות או נוירולוגיות מתמודדים עם השלכות בריאותיות שונות, וביניהן השמנת יתר.
כדי להבין טוב יותר את הסיכונים הללו, דנה רון ופרופ' איתמר רז אירחו את פרופ' יעל לצר באולפן הפודקאסט "משחקי בריאות".
פרופ' לצר היא מנהלת המחקר של המרכז להפרעות אכילה בבית החולים רמב"ם בחיפה וחוקרת ומרצה באוניברסיטת חיפה.

השמנת יתר ואנשים עם מוגבלות

"אנשים עם מוגבלות פיזית, הכוללת מגוון רחב של בעיות כמו עיוורון, חירשות ולקויות פיזיות אחרות, אינם בהכרח מקושרים ישירות להשמנת יתר", אומרת פרופ' לצר. היא מוסיפה כי התנהגות יושבנית הפכה לנפוצה בקרב אוכלוסיות רבות.

מהן הסיבות להשמנת יתר?

"ישנן סיבות רבות כמו נטייה גנטית, השפעות סביבתיות, מודלים של יופי, מצב סוציו-אקונומי ועוד. בנוסף, ישנן קבוצות באוכלוסייה שבהן האכילה מושפעת ממצבן".

מדוע אנשים עם מוגבלויות בקבוצת סיכון להשמנה?

"יש להם תכונות הקשורות באכילה התקפית כמו חוסר שליטה בדחפים, חוסר יכולת לדחות סיפוקים ואי שקט פסיכומוטורי".

הפרעות קשב וריכוז והקשר לאכילה

פרופ' לצר מתארת כיצד טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז משפיע על האכילה. "כאשר מאבחנים הפרעות קשב וריכוז, לעיתים ממליצים על טיפול תרופתי המדכא תיאבון.
"כתוצאה מכך, ילדים עלולים לרדת מאוד במשקל ולהימנע מאכילה למרות שהגוף שלהם רעב. כך, נוצר מעגל קסמים שבו הם לא אוכלים בצורה מסודרת, וכשהם אוכלים הם עושים זאת בצורה התקפית".

האזינו לפודקאסט:

החשיבות של ארוחת הבוקר עבור ילדים עם הפרעת קשב וריכוז

פרופ' לצר מדגישה את החשיבות של ארוחת הבוקר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז: "חשוב מאוד שילדים עם קשב וריכוז יאכלו ארוחת בוקר מסודרת לפני בית הספר, גם אם הם לא רעבים. כדאי להקפיד לתת להם כריך ולהגיד להם שהם חייבים לאכול אותו כדי למנוע התקפי אכילה מאוחר יותר".

הפרעות אכילה בקרב אוטיסטים

"על הספקטרום האוטיסטי יש שני מאפיינים מרכזיים", מסבירה פרופ' לצר. "מצד אחד, ישנה נוקשות והתנהגות כפייתית, ומצד שני בעיות סנסוריות קשות אצל רבים, שעלולות לגרום לאכילה סלקטיבית ולמחסור תזונתי".
לדבריה, "הפתרון לכך הוא פיקוח על כך שלא יגיעו למצב של תת-תזונה או לאכילה התקפית".

קבוצות סיכון נוספות

פרופ' לצר מתארת קבוצות נוספות הנמצאות בסיכון לבעיות אכילה. "קבוצה אחת היא של אנשים שחוו חוויה טראומטית סביב אכילה או שעברו ניתוח, ובעקבות כך נמנעים מאכילה ועלולים להגיע למצבים של תת-תזונה וחוסר התפתחות".
"קבוצה נוספת היא ילדים שאוכלים מעט מאוד", היא מוסיפה. "הטיפול בקבוצות הללו כולל טיפול בחשיפה, עם מבנה יום של אכילה מסודרת וחוקים ברורים".

על החלק החשוב של ההורים בהנחלת תזונה נכונה

פרופ' לצר מציינת מספר כללים לאכילה נכונה שכדאי ללמד כל ילד. "בית נבנה על פי הכללים והערכים שלו. התפקיד של ההורים הוא לקבוע את הכללים ולהיות עקביים בהם. כללים מרגיעים כל עוד הם לא מעליבים", היא מסכמת.