בשיתוף אונקוטסט
"מאז שמלאו לי 50 אני מקפידה להיבדק אחת לשנה. אבל עדין שום דבר לא הכין אותי לרגע שבו אובחנתי עם סרטן שד. ברגע אחד חיי השתנו מקצה אל לקצה", כך מספרת אסנת בן אבי (56) מעמק יזרעאל. "ביום ההולדת לפני כשנתיים, קיבלתי את התזכורת הקבועה שלי שהגיע הזמן לבדיקת ממוגרפיה" היא מספרת, "אני מקפידה להיבדק בכל שנה מפני שגילוי מוקדם יכול להציל חיים". אלא שבניגוד לשנים קודמות, הפעם תוצאות הבדיקה היו חריגות ומטרידות במיוחד.
"התקשרו אליי מהמרפאה והודיעו שהתגלה ממצא חשוד, ולכן יש לבצע ביופסיה", נזכרת אסנת, "זה היה תחילתו של מסע לא פשוט עבורי. אחרי הביופסיה התבקשתי לבצע גם אולטרה-סאונד שד ובדיקות דם רבות", היא מוסיפה. "הייתה לי תחושת בטן שהפעם אקבל את הבשורה שחששתי ממנה יותר מכל. כבר דימיינתי את עצמי שרועה על מיטה בבית החולים ומקבלת כימותרפיה בעירוי. המחשבות האלו גרמו לי ללחץ ולבהלה".
לאחר מספר ימים הגיעו התוצאות, ואסנת אובחנה עם סרטן שד. הרופאים המליצו לה בשלב הראשון לבצע ניתוח להסרת הגידול. "בתחילה המטרה הייתה לכרות את הגידול, אך כשהרופאים החלו לנתח הם הבחינו שיש בעיה ולא נותרה להם ברירה אלא לבצע כריתה מלאה של השד", נזכרת אסנת, "לא ידעתי מה קורה איתי ולא נערכתי לתרחיש שכזה".
"התפללתי יום יום שהבדיקה תייתר את הצורך בכימותרפיה"
בזכות ההקפדה על בדיקות תקופתיות, אסנת אובחנה בשלב מוקדם. "היה לי מזל גדול. הידיעה שסיכויי ההחלמה במקרה שלי גבוהים, עודדה אותי ונתנה לי כוח", מספרת אסנת. בפגישה עם האונקולוג הוסבר לה שעל פי ממצאי הביופסיה הגידול שלה חיובי להורמונים ושלילי ל-HER2 ולכן היא צריכה לקבל טיפול משולב של כימותרפיה והקרנות. "מאוד חששתי", היא מודה, "הדבר שהכי פחדתי ממנו בכל התהליך היה הכימותרפיה. יש לי שיער ארוך מאוד והבנתי שבמסגרת הטיפולים אאלץ להיפרד ממנו. ידעתי שחלק מתופעות הלוואי של כימותרפיה כוללות נשירת שיער ופגיעה במראה, וחששתי שזה ישבור אותי. הייתי בטוחה שלא אצליח לשאת את המראה שלי ללא שיער. לצערי, שתי חברות קרובות שלי חלו בסרטן ונפטרו מהמחלה. אני זוכרת היטב את תקופת הטיפולים שלהן כטראומטית מאוד", נזכרת אסנת, "ידעתי שאני לא רוצה להיות שם".
אסנת מעידה על עצמה כעל אישה חזקה ולכן היא החליטה שלא להרים ידיים ולבדוק האם ניתן לקבל טיפול גם ללא צורך בכימותרפיה. "אני לא נותנת לעצמי ליפול גם כשקשה. החלטתי שאני לא נכנסת לדיכאון. קיבלתי חיזוק גדול מהסביבה – משלוש הבנות שלי, מהמשפחה ומהחברות".
למרבה המזל, רגע לפני שאסנת התחילה את הטיפול בכימותרפיה, היא שוחחה עם האונקולוג על האפשרות לבצע בדיקת "אונקוטייפ שד" של אונקוטסט. "הרופא הסביר לי שהבדיקה יכולה לקבוע האם יש צורך בתוספת טיפולי כימותרפיה ואולי לחסוך ממני את הטיפול בכימותרפיה. כמו כן הבדיקה מנבאת את הסיכויים לחזרת המחלה בעתיד", סיפרה אסנת.
בדיקת "אונקוטייפ שד" היא בדיקה גנומית המבוצעת על הגידול שהוסר בניתוח, ומספקת למטופלת ולרופאים ערך מספרי הקרוי 'מדד להישנות המחלה (Recurrence Score - RS)', מספר הנע בין 0 ל-100. נשים המסווגות עם מדד הישנות מעל 25 נמצאות בסיכון גבוה לחזרת מחלה ובעלות סבירות גבוהה שיפיקו תועלת מתוספת של כימותרפיה לטיפול ההורמונלי, בעוד שנשים שסווגו עם מדד הישנות נמוך מ-25 נמצאות בסיכון נמוך יותר לחזרת המחלה וסבירות נמוכה מאוד שיפיקו תועלת מכימותרפיה.
"שמחתי שנמצאתי מתאימה לביצוע הבדיקה, במיוחד לאחר שהבנתי מהרופא ש"אונקוטייפ שד" נחשבת לבדיקה אמינה ומדויקת" אומרת אסנת, "התפללתי יום יום שהבדיקה תייתר את הצורך בכימותרפיה – הטיפול שחששתי ממנו יותר מכל".
לאחר מספר ימים הגיעו תוצאות הבדיקה. "הרופא זימן אותי לפגישה במשרד", נזכרת אסנת "הוא הסביר לי שמדד ההישנות שלי נמוך ולכן ניתן לוותר על הכימותרפיה, צרחתי מרוב אושר. הרגשתי הקלה מטורפת. אבן עצומה נגולה מעל ליבי".
כיום אסנת מטופלת בטיפול הורמונלי ומקפידה לבצע בדיקות מעקב לעיתים קרובות. "החודש מציינים את חודש המודעות לסרטן השד, ולכן חשוב שכל אישה תהיה עם היד על הדופק ותלך להיבדק. למרות שנבדקתי בכל שנה. אילו הייתי מפספסת את הבדיקה השנתית, מי יודע באיזה שלב הייתה מתגלה המחלה ומה היו סיכויי הריפוי שלי".
"האחיות שלי מיררו בבכי, בעלי היה בהלם. העתיד היה נראה שחור"
"ליד הילדים שלי התנהגתי כמו לביאה, אבל כשהייתי לבד, הרשתי לעצמי להתפרק ולבכות" מספרת חלי שירזי-דרויש (48) מפתח-תקווה שאובחנה ביוני אשתקד עם סרטן השד. "הלכתי להיבדק בשנה שעברה לאחר שש שנים בהן לא ביצעתי ממוגרפיה", נזכרת חלי, "הייתי אצל רופא הנשים וביקשתי הפניה מאחר וכמה ימים קודם לכן הרגשתי גוש מוזר בשד". חלי סיפרה על כך לחברתה שניסתה להרגיע אותה. גם בבדיקה אצל הכירורג שד לא התגלה הגוש החשוד. יחד עם זאת, הרופא שלח אותה לממוגרפיה ואולטרה-סאונד על מנת להימנע מספקות מיותרים.
בבדיקת הממוגרפיה שביצעה חלי, לא התגלו ממצאים חרגים. "התוצאות הרגיעו אותי. התחלתי לחשוב שהגוש נעלם או שדמיינתי אותו", היא נזכרת, "אולם כבר באותו היום שביצעתי את האולטרה-סאונד, האופטימיות התחלפה בדאגה וחשש". הצוות הרפואי בישר לחלי שהתגלו באולטרה-סאונד ממצאים חשודים. "לאחר מספר ימים הטלפון צלצל", נזכרת חלי, "על הקו הייתה הרופאה שסבירה לי נמצאו שני גידולים ושב-99% הם סרטניים", היא מוסיפה. "את הבשורה הקשה קיבלתי בטלפון. הרגשתי שאני עומדת להתמוטט. עולמי חרב עלי".
כבר באותו שבוע ביצעה חלי ביופסיה בבית החולים על מנת להעריך באופן וודאי האם מדובר בגידול ממאיר או שפיר. "הרופא התקשר אליי לאחר זמן קצר, וביקש שאגיע למרפאה. הוא הסביר לי שעדיף שאגיע עם מלווה. זה הספיק לי להבין שאין בפיו בשורות טובות". חלי הגיעה לקליניקה עם אחיותיה ובעלה שם קיבלה את האבחנה. "האחיות שלי מיררו בבכי, בעלי היה בהלם ולא הבין בכלל מה קורה. העתיד היה נראה שחור".
לאחר מספר ימים, חלי ביצעה בדיקת פט סי-טי על מנת להעריך את מידת התפשטות המחלה. "אפילו לא ידעתי מה המשמעות של הבדיקה", היא נזכרת, "הייתי צריכה לעכל כמות עצומה של אינפורמציה בזמן קצר". למרבה המזל חלי אובחנה בשלב מוקדם ולא נמצאו גרורות בגוף. "העובדה שמדובר בשלב מוקדם עם סיכויי ריפוי גבוהים עודדה אותי".
חלי הקדימה והגיעה לפגישה במחלקה האונקולוגית שעה לפני המועד שנקבע לה. "לא הפסקתי לבכות בעמדת הקבלה. חשבתי על אמא שלי שעדיין לא יודעת כלום והחלטתי שאספר לה רק אם אזדקק לכימותרפיה. סיפרתי רק לבתי הגדולה. הבן היה באותה עת בטירונות והבת הקטנה לא מספיק בוגרת להתמודד עם בשורות כאלו", היא אומרת.
הרופא בבית החולים המליץ לחלי לעבור כימותרפיה בשילוב עם הקרנות ולאחר מכן לבצע ניתוח להסרת הגידול מבלי צורך לכרות את כל השד. "היה לי קשה לעכל את הידיעה שאצטרך לעבור כימותרפיה", היא משחזרת "בכיתי המון והתפללתי להחלמה. האחיות שלי תמכו בי ללא הרף ולא השאירו ואותי לבד. יש לי משפחה מדהימה שלא נתנה לי ליפול ולהישבר".
חלי מספרת כי הטיפולים הכימותרפיים הפחידו אותה יותר מכל. "ראיתי נשים שעברו כימותרפיה ופחדתי מתופעות הלוואי. חששתי מהקרחת. אלוהים יודע עד כמה פחדתי מזה", היא מעידה. לקראת תחילת הטיפולים, הרופא הציע לחלי לבצע בדיקת "אונקוטייפ שד" של אונקוטסט על מנת להעריך את הסיכוי להישנות המחלה בעתיד ולבחון האם ניתן לחסוך ממנה את הכימותרפיה. "שמחתי שהייתה לי האפשרות לבצע את הבדיקה", נזכרת חלי, "קיוויתי, ציפיתי, וייחלתי שאוכל לחסוך מעצמי את הטיפול הקשה".
לאחר מספר ימים, הגיעו תוצאות והתברר שמדד הישנות של אונקוטייפ שד נמוך מאוד. המשמעות הייתה שבמקרה של חלי, היא לא תפיק תועלת מכימותרפיה והטיפול הזה מיותר. "כשקיבלתי את התוצאות, הייתי מאושרת. זה נתן לי המון אנרגיות", נזכרת חלי, "שמחתי כל כך שנמנע ממני הטיפול, ונחסכו ממני תופעות הלוואי שלו". ביצעתי ניתוח וסדרה של הקרנות. כיום אני מרגישה טוב וחזרתי לשגרה. אני פעילה ברשתות חברתיות ומעודדת נשים רבות ללכת ולהיבדק. אני מאמינה שאסור לזלזל בתחושות אף לא לרגע. גילוי מוקדם יכול להציל חיים".
בשיתוף אונקוטסט
