המועצה להשכלה גבוהה אישרה אמש (יום ג') לראשונה קווים מנחים לפתיחת תוכניות לימודים במקצוע "עוזר רופא" (Physician Assistant - P.A). אישור זה התקבל לאחר דיונים רבים ומתוך שאיפה לספק למערכת הבריאות כלי נוסף להתמודד עם העומס האדיר והפער שאינו ניתן לגישור בין מספר הרופאים לקצב הגידול באוכלוסייה. טרם אושרו תוכניות ספציפיות ללימודים הללו.
ההחלטה התקבלה לאחר שורה של דיונים מעמיקים ולאחר שהוצגו תוצאות דו"ח הוועדה המקצועית בראשות פרופ' אלון הרשקו. תוכניות הלימוד החדשות יכללו רכיבים תיאורטיים וקליניים בהתאם לדרישות המועצה ויאפשרו הכשרת בוגרים בעלי כישורים גבוהים המסוגלים לתת מענה איכותי ומקצועי במערכת הבריאות הישראלית.
עוזרי רופא הם אנשי צוות רפואי המבצעים פעולות רפואיות ואדמיניסטרטיביות בהנחיית רופאים. כדי שעוזר הרופא יוכל לסייע לרופא על ידי ביצוע חלק מהמטלות המבוצעות כיום בשגרה על ידי רופאים, עליו לקבל הכשרה פארא-רפואית מתאימה ולעבוד בצמוד ובכפיפות לרופאי המחלקה, הן מקצועית והן מנהלתית.
ההחלטה שהתקבלה, מתמקדת בקביעת תנאים ודרישות מחמירות לקיום תוכניות לימודים בתחום, וזאת בכדי להבטיח את רמת האיכות והמקצועיות של הבוגרים. בשלב ראשון יתקיימו תוכניות הלימודים במסגרת פקולטות לרפואה או בבתי ספר לרפואה בלבד ויתמקדו בהכנת הסטודנטים לעבודה במגוון תחומי ההתמחות ברפואה, תוך שימוש בשיטות הוראה מתקדמות כמו למידה מבוססת בעיות (PBL), למידה מבוססת מקרים (CBL) ולמידה באמצעות סימולציה (SBL). המל"ג תדון בעוד שנתיים אם נכון לשלב תוכניות אלו גם במוסדות שיש בהם פקולטה למקצועות הבריאות ותבחן מחדש את תנאי הקבלה.
המועצה להשכלה גבוהה ציינה את חשיבות התואר לבעלי התפקיד שישמש כגורם מרכזי בשיפור מערכת הבריאות בישראל. יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במל"ג, פרופ' יוסי מקורי, אמר כי "תוכניות הלימודים לתואר שני בתחום עוזר הרופא מביאה בשורה אמיתית לשירותי הרפואה המוענקים בישראל. המקצוע החדש יקל על שחיקת הרופאים וישפר את איכות השירות המוענק למטופלים כפי שכבר הוכח במדינות אחרות בעולם. התכניות יכללו רכיבים עיוניים וקליניים ויאפשרו לסטודנטים לרכוש ידע ומיומנויות הכרחיות לעבודה מקצועית ואפקטיבית בתחום הבריאות".
הדיונים בנושא נמשכו שנים רבות
ההודעה של המועצה להשכלה גבוהה לא תוביל בהכרח להתחלת הלימודים בשנה הבאה. מעכשיו המועצה תוכל לבחון תוכניות אקדמיות שיכשירו עוזרי רופא. הדיונים סביב יצירת התפקיד החדש מתקיימים בישראל מזה כמה שנים, ובעיקר על רקע הטענות שרופאים עוסקים בלא מעט הליכים מנהלתיים שגוזלים מהם זמן רב ומעמיסים עליהם. כבר לפני 11 שנה פורסמו מסקנות ועדה של משרד הבריאות שבחנה את הנושא, לבקשתו של מנכ"ל משרד הבריאות דאג ומנכ"ל בית החולים איכילוב כיום, פרופ' רוני גמזו, והן התמקדו במקצועות הרדמה, רפואה דחופה, כירורגיה, פנימית ופתולוגיה.
"הוועדה מצאה שבכל אחד מהמקצועות הללו קיימים צרכים המצדיקים יצירתו של תפקיד עוזר רופא", צוין בדוח. "בעל תפקיד זה צריך להיות מסוגל לבצע מרכיבים בקבלה הרפואית של חולים (למשל במחלקה הפנימית), להשגיח על חולים מורכבים (למשל במחלקת הרדמה), ולרכז את הטיפול בחולה (למשל במחלקה הכירורגית). כדי שעוזר הרופא יוכל לסייע לרופא על-ידי ביצוע חלק מהמטלות המבוצעות כיום בשגרה על-ידי רופאים, עליו לקבל הכשרה פארא-רפואית מתאימה ולעבוד בצמוד ובכפיפות לרופאי המחלקה, הן מקצועית והן מנהלתית". חברי הוועדה ציינו כי "מועמדים מתאימים להכשרה לתפקיד במחלקות ההרדמה, רפואה דחופה, פנימית וכירורגיה הם פרמדיקים, אחיות, ובוגרי תוכניות MD בחו"ל שנכשלו בבחינה הממשלתית לקראת סטאז"'.
הודעת המל"ג פורסמה לאחר שהושלמה החקיקה בעניין. במערכת הבריאות הגיבו להודעת המל"ג מהבוקר ובירכו על ההחלטה – אך הבהירו כי הדרך להסדרה סופית של המקצוע עוד ארוכה. "אני מברך על עוד צעד בקידום מקצוע עוזר הרופא המהווה נדבך חשוב בהפחתת העומסים הבלתי נסבלים המוטלים היום על הרופאים והרופאות במערכת הבריאות", אמר ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים בשיבא.
לדבריו, "ההרעבה התקציבית המתמשכת של מערכת הבריאות שהובילה לעומס מתגבר ובלתי אפשרי על הרופאות והרופאים במערכת הבריאות הציבורית מחייבת הוספת תקציבים תקנים ומטפלים. בנוסף קיימת חשיבות מכרעת בהגדרת אמות המידה להכשרת עוזרי הרופא בפקולטות לרפואה ברמה גבוהה ההולמת את מערכת הבריאות הציבורית, ודאי במערכת המתנהלת במחסור תמידי. עוזרי הרופאי הם יד ימינם של הרופאות והרופאים, ויפעלו תחת פיקוחם, ישפרו את הטיפול בחולים, יקלו על העומס, ויאפשרו לרופאות ולרופאים להקדיש את מירב זמנם להעניק לאזרחי ישראל רפואה מצוינת".
