גם כשצופים כמה פעמים בסרטון שבו תיעד המחבל את שיגור ה-RPG ל-D-9 שבו פעל סמל רפאל דיצקי (20), קשה להבין כיצד נשאר האחרון בחיים. את המלחמה נגד המחבל ואת המלחמה על חייו שרד רפאל נגד כל הסיכויים. עכשיו נותרה לו עוד מלחמה אחת - על איכות חייו. "הרופאים שנלחמו עליי אמרו לי שאני נס רפואי. חמישה חודשים אחרי שנפצעתי באורח אנוש, כשאני לקראת השחרור מהשיקום המצוין בבית לוינשטיין, אני עוד לא מי שהייתי אבל כבר קצת דומה לי". כך נראה הרגע שבו פגע המחבל ברפאל:
המחבל תיעד את הפגיעה ב-D-9 שבו היה סמל רפאל דיצקי
בבקרת הנזקים שרפאל דיצקי עושה עם עצמו נמנים בעיקר: בעיות בריכוז, בזיכרון, ירידה בביטחון העצמי, דיבור מעט לא ברור ומצב רוח עגום, שלא מזכירים במאום את הטירון חדור המטרה שחלם להיות קרבי. "התגייסתי להנדסה קרבית ב-2022. עברתי הכשרה במשך שמונה חודשים, ובהמשך עלינו לחודש וחצי בגבול לבנון. משם ירדנו לאימון מבצעי בצאלים. ממש לקראת סיום הקורס שלפו אותי לקורס מפקדים".
התאריך המכונן בחיי המדינה 7 באוקטובר 2023 מציין נקודת אל-חזור בחייו. סמל דיצקי, לוחם בגדוד 603 של הנדסה קרבית, מפקד צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) היה בחופשת סוף שבוע בבית הוריו בקריית אתא, "באותה שבת בבוקר, הקפיצו אותי חזרה לקורס מפקדים שעבר כבר חצי מסלול. במשך שלושה שבועות המשכנו להתאמן כדי לעבור הסמכות, תרגול נוהלי חירום. נכנסנו לעזה כבר בכניסה הקרקעית הראשונה ב-27 באוקטובר".
3 צפייה בגלריה
"היה חשש שלא אגיע חי לשערי צדק". רפאל דיצקי בשיקום במרכז לוינשטיין
(צילום: אביגיל עוזי)
73 ימי קרב רצופים נלחם הגדוד, בעיקר במחנה הפליטים שאטי שבצפון הרצועה. גדוד ההנדסה פוצץ בתים ממולכדים ואתרי אמל"ח, פתח צירים והכשיר דרכים לגדוד נח"ל. "אחרי תקופה שלא ראיתי בית, יצאתי לחופשת התאווררות אצל ההורים שלי. בקושי הספקתי לנוח וליהנות כשהמ"פ שלי מתקשר ומבקש שאחליף אותו, אז חזרתי". מאוחר יותר במלחמה גם המ"פ ייפגע ויאבד את ראייתו.
בבוקר 15 בינואר עלה דיצקי על ה-D-9 ויחד עם מפעיל הכלי ההנדסי נכנסו לסמטה צרה וצפופה. "היה לפנינו טנק וכשהתחלנו לנסוע רוורס, פתאום נשמע בום עוצמתי מחריש אוזניים. שמעתי צפצופים באוזן, הראייה שלי התערפלה ואני זוכר שצרחתי מכאבים עד שאיבדתי את ההכרה". מחבל שהגיח מאחור ירה ממטול RPG ישירות לתוך ה-D-9. כתוצאה מהפגיעה הישירה, נפצע דיצקי אנושות - הפגיעה העיקרית הייתה בראשו, והוא נפגע גם ביד וברגל. המפעיל נפגע באורח בינוני. חובשים מאגוז מצאו את רפאל כשהוא ללא הכרה וביצעו בו החייאה בשטח. לכוח הרפואי הצטרף במהירות רופא במילואים של אגוז.
רפאל דיצקי משחזר: "היה לפנינו טנק וכשהתחלנו לנסוע רוורס, פתאום נשמע בום עוצמתי מחריש אוזניים. שמעתי צפצופים באוזן, הראייה שלי התערפלה ואני זוכר שצרחתי מכאבים עד שאיבדתי את ההכרה"
כשהוא מוגדר פצוע אנוש, העבירו אותו למנחת סמוך, שם חברו למסוק של יחידת החילוץ 669 שעשה את דרכו לבית החולים שערי צדק בירושלים. "בדיעבד, כששחזרו לי פרטים מהתקרית, הבנתי שהרופא עלה איתי לטיסה כי התחלתי לפרכס והוא היה בטוח שיאלץ לעשות לי פעולות חירום מצילות חיים באוויר. ההוראה הראשונית שקיבל צוות המסוק הייתה שינחיתו אותי בשערי צדק, אבל בגלל מצבי שהחמיר היה חשש שלא אגיע חי לשערי צדק ולכן קיבלו החלטה להנחית אותי בסורוקה, בפינוי מהיר מהסרטים, בזמן שיא של 37 דקות בסך הכול".
3 צפייה בגלריה
רפאל נפצע אנושות ועבר 14 ניתוחים. בתמונה: עם אחיו עידן שמלווה אותו
(צילום: אלבום משפחתי)
מהמנחת בסורוקה הוא הועבר במהירות לחדר הטראומה. לאחר שנבדק הוזעקו למיטתו רופאים נוירוכירורגים, כפי שמתאר פרופ' ישראל מלמד, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בסורוקה. "הוא פונה אלינו אחרי דיווח שהתקבל במיון על חייל שנפצע באופן אנוש ונמצא ללא הכרה. במסוק הוא הונשם באמצעות אמבו (מפוח הנשמה ידני). אחרי בדיקות סטנדרטיות, העברנו אותו לחדר הדמיה והתגלה דימום מסיבי בחלל הגולגולת, מצב שחייב להטיס אותו במהירות שיא לחדר הניתוח".
המנתחים פתחו את הגולגולת לשם ניקוז הדימום הרב שהצטבר. "המוח שלו היה בצקתי ולכן נאלצנו לכרות חלק מהעצם כדי לשחרר את הלחץ. כשהתאושש, הוחזר אותו חלק מהעצם למקומו", מתאר פרופ' מלמד, "כל הזמן הזה הוא היה ללא הכרה ובסכנת חיים". כשהניתוח הסתיים והחשש המיידי לחייו הוסר, הועבר רפאל שוב לחדר ה-CT. "להפתעתנו הרעה, ראינו שהדימום חזר בגלל פגיעת הראש הקשה שחטף וגם בגלל הפרעות קרישה שהתפתחו בדמו. שוב גלגלנו אותו במהירות לחדר הניתוח, שוב פתחנו את הגולגולת, ניקזנו את הדם ושחררנו את הלחץ מהמוח. חיברנו לו לצמיתות נקז (שאנט - Shunt) שינקז לקיבה את הנוזלים שעלולים להצטבר במוח. מההדמיה שעבר בפעם השלישית בתוך זמן קצר נראה שהניקוז עובד".
פרופ' ישראל מלמד: "למטופלים חסרי הכרה מחבלות ראש, לוקח זמן להתאושש ולחזור בהדרגה לתפקוד, כיוון שהמוח עובר תהליך של שחזור עצמי, מעין ריסטארט"
בשלב הזה, כשעדיין נשקפת סכנה לחייו, כשהוא ללא הכרה, מורדם ומונשם, הועבר דיצקי ליחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי. רק כעבור חודש וחצי, כשמצבו התייצב, הצליחו הרופאים להעיר אותו. "למטופלים חסרי הכרה מחבלות ראש, לוקח זמן להתאושש ולחזור בהדרגה לתפקוד, כיוון שהמוח עובר תהליך של שחזור עצמי, מעין ריסטארט", מסביר פרופ' מלמד. "התחלת השפעול מתבטאת ביכולת להרגיש כאב, בהמשך ביכולת להזיז גפיים, לפקוח עיניים ולבצע פעולות פשוטות. חלק מנפגעי הראש חוזרים רק באופן חלקי למצב התפקודי שלהם מלפני הפגיעה. רפאל עבר 14 ניתוחים, מתוכם עשרה ניתוחי ראש וארבעה ניתוחים אורתופדיים ופלסטיים".
הרופאים היו זהירים ובעיקר סקפטיים לגבי יכולת ההחלמה המנטלית שלו. "הם אמרו לנו שהם לא יודעים ושהם לא יכולים להתחייב על צפי כזה או אחר", אומר אחיו עידן (20), חייל שמשרת בפיקוד העורף שהשלים לאחיו פרטים שהוא לא זכר. "חוץ מהפגיעה המוחית, חטפתי גם רסיסים ברגל וביד ימין, נקרע לי גיד. נותחתי ועברתי השתלות עור. כשחזרתי להכרה והתחלתי קצת להבין עדכנו אותי שהמפעיל שלי סיפר שהוא לא יכול היה להסתכל עליי כי חשב שאני עומד למות. היה לי נורא קשה לשמוע את זה", משחזר רפאל.
ב-3 במרץ הועבר רפאל לשיקום חבלות מוח במרכז לשיקום לוינשטיין. "הוא שוחרר מהמחלקה הנוירוכירורגית שלנו בסורוקה, כשהוא בתפקוד מינימלי אבל ללא סיכון חיים. אנחנו הצלנו את חייו ובבית לוינשטיין אמורים להציל את איכותם", סיכם פרופ' מלמד. במחלקת השיקום לנפגעי מוח פגשה אותו ד"ר אלה בירג, רופאה בכירה במחלקת השיקום המוחי. "הוא הגיע אלינו בכיסא גלגלים למרות שכבר יכול היה לעמוד. עיקר הפגיעה שלו התבטאה בקשיים מוטוריים וקוגניטיביים. הוא היה ישנוני, מבולבל, הזעיק את משפחתו בכל רגע, לעיתים נכנס למצבים של חוסר שקט", מסבירה ד"ר בירג.
לדבריה, "פגיעות מוח משליכות גם אחרי שנים בסיכון לאפילפסיה, להפרעות התנהגות ועוד. אצל רפאל, הפגיעה המוחית התבטאה בפסיביות, במצב רוח ירוד, בדיכאון, בהפרעות שינה, בריכוז ובזיכרון לטווח הקרוב. בשיקום אנחנו לא מבטיחים כלום למשפחה, אבל אני מקווה שהוא יהיה עצמאי. בהמשך יזדקק לחיזוק שרירים והליכה, לתרגול קוגניטיבי של קשב, ריכוז וזיכרון". צפו ברפאל במהלך שיקום עם בעלי חיים:
רפאל דיצקי עבר שיקום באמצעות בעלי חיים
כשדרך ארוכה לפניו, מנסה רפאל לגייס שברי אופטימיות. "בשיקום קרו לי המון דברים טובים. התחלתי ללכת, עברתי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי ותקשורתי. התקדמתי המון. הצוותים כאן בלוינשטיין נהדרים. הגעתי כשאני פוזל ורואה כפול, לא יכולתי לדבר ובהמשך בלעתי מילים. אני עדיין עצוב אבל כבר קצת אופטימי".
בית הוריו בקריית אתא, לשם יחזור רפאל, זקוק לשיפוץ ולהתאמה למצבו החדש, ובעיקר להנגשה, שימומנו על-ידי אגף השיקום במשרד הביטחון, משם נמסר: "אגף השיקום רואה חשיבות גדולה בשיבת הפצועים לביתם כחלק מתהליך ההחלמה והשיקום. במקרים שבהם נדרשת הנגשת הבית לצורכי הפצוע, מלווה האגף את הפצוע עם מרפא בעיסוק המסייע בהתאמה. הביצוע נעשה על ידי קבלן הרשום בפנקס הקבלנים, לבחירת המשפחה שמקבלת החזר מלא על העלות".
